גירשתם מאות אלפי תושבים;
את אדמתם חמדתם לעצמכם.
אין ספור אריסים,
חסרי מחייה הותרתם.
לשם רעיון הזוי,
פרעתם ושסיתם בתיהם.

מדוע את אדמתם גזלתם?!
מי יישא בדין, על הכפרים שחרבו?
הציונות, על עיי חורבות הזועקות בְכִי, קמה.
בציניות את קורבנות השואה ניצלו.

על מדינת ישראל להתבונן לאמת בעיניים!
באסון הנכבא,
חובתינו להודות.
לַחִדוֹל מְהַסית וּמְפַגוֹע.
את העתיד האחר לבנות.

ניצוץ העלייה, עוד ידעך לנצח.
ביהודי העולם,
כבבשר תותחים,
יִרָף השימוש!
פליטי 48,
לגבולם עוד ישובו.
עוד נודה,
בעוול הגירוש!