החולות,
בפרי - הדר הזהיבו;
שחרו של בוקר רענן,
צרב בהם.
הצוקים סביב,
מרבד - אש הרהיבו;
רוחות קדים,
בשַדוף זורם.
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- גיבורים פרטיזנים
- במוקד המהפכה המתחדשת - מבט מרקסיסטי-לניני
- מזוז מתי תזוז?
- בין נחלי - אכזב בחולות
- רוח צורבת, מעל העיר שדרות
קשור אלי
- [ליצירה] אתם מעוותים את משמעות השיר אל תנסו אתם להכניס לתגובותיכם ליצירתי הנ"ל, נימה אנטי-ערבית! במילים על הנאציזם האירופי, כוונתי קודם-כל, ליחסה של אירופה למדינות העולם השלישי, בתקופה, כאשר עדיין היו קולוניות אירופיות, שאגב-אורחא, ישראל כל-כך סייע לאירופה לדכא אותן. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הלחנת השיר לא, עוד אין לי רעיון ללחן מתאים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברגשותיי עסקינן אלא, בכך שלכל משורר, כולל לי ישנה זכות להביע את דעותיו. ולגבי, הטענות שכאילו אני קיצוני לשם קיצוניות, שהועלו בתגובות לאחד משיריי הקודמים, אז אינני קיצוני כלל וכלל! פשוט, יש לי אמונה שלמה באפשרות לעשות שלום בין עמי האיזור. אני עוסק בנושא הזה, מזה שנים ארוכות. ואני בטוח יותר מתמיד, כי רק באמצעות השלום, ובאמצעות הפסקת שליטתנו על עם אחר, נוכל להמשיך להיקרא מדינה בזכות ולא בחסד. כמו כן, רק כך, יתנקה מצפונינו מכל מיני שקצים ועכבישים, שמעיבים עלינו כעת. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי המרד הערבי הגדול תראה, אינני נמנה על תומכיו של חג' אמין אל-חוסייני, שהיה בין מנהיגי המרד הגדול של סוף שנות ה-30; בסופו של דבר, מדובר במנהיג בורגני לאומני, שבסופו של דבר, לא שירת את מעמד פשוטי העם, לא פלסטיני ולא של איזה עם אחר. לידיעתך, גם בשנות ה-20-30, וגם בחמש שש שנים האחרונות לפני הכרזתה של ישראל, נעשו ניסיונות, מצד ארגוני שמאל מתקדמים, לארגן מאבק משותף יהודי-ערבי הן נגד הבריטים, והן מאבקים חברתיים. אולם, כל פעם, שנושא מאבקים כאלה עלה, מיד קמו הנהגות ריאקציוניות גם של הציונים וגם של ערביי הארץ, ומנעו, ככל הנראה, בהשפעה בריטית, כל אפשרות של שיתוף-פעולה יהודי-ערבי אמיתי. נוסף לזה, ב-1970, בעת ספטמבר השחור, מלך חוסיין היה לא יותר טוב מבן-גוריון ומשה דיין, ב-48. [ליצירה]
- [ליצירה] בהמשך לתגובתי הקודמת פשוט, השתמשתי בשמות הללו בתור אלגוריה ספרותית. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] למערער על העברית שלי אל תהיה דאגה לעברית שלי. העברית שלי, הנה תקנית ונכונה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר לידיעתך! זה לא עבר ולא עתיד, אלא צורת רבים של סלעם בסמיכות. סַלְעַם = ארבה; חסיל [ליצירה]
- [ליצירה] גם את העשירים לאחר שיסכימו לוותר על עושרם לטובת הכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] אין פה שום צביעות מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'. אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש. לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות? [ליצירה]
תגובות