הגשם והרוח - תזזית, כסכר, שמימיו פרצו אותו, כבדים על המדבר, באלפי - קיתונות של מים וגושי - האוויר, המרחפים מעל. השמים מתפלחים, ברעמים ובחזיז; העננים הכסופים, מכסים אותם, במעטה המזהיב. הרוחות העזות, מנשבות להן, בסער במעלן לאוויר, את תמרות - החול והעפר. מעל מרחבי - השממה האין - סופיים, טסות ועפות - הן אל המרחקים. מעל המצוקים וההרים - נישא משבן בעוצם; מעל החולות, שנשכחו בידי - האל, דואות כנפיו. את העננים, הן מניעות קדימה, שבדרכם להתפרץ במטר. הרוח והגשם, יורדים על המדבר, לפתע בהפיחם את החיים, לתוך עורקיו. הגשם והרוח , במדבר...