גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
...
אאוץ'.
קשה לקריאה. שוב פותח את אותן שאלות שמקודם...
רק הערה אחת קטנה, אפקט ה'טריילר השקט' שהובא כאן [סצנות אנושיות קצרות מאוד עם 'פייד אין ואאוט' בין לבין ללא משפטי מעבר אפילו - יש את זה בהרבה 'בקרובים' [טריילרים בלעז] לסרטים] מובא ממש מעולה!
רק מה, חלק מהקטעים אולי היה עדיף להתמקד בהם יותר [למשל, בשלישי ולא רק באחרון] כי המעבר בין קטע קטע משאיר המון המון חורים בין לבין - אז אולי אם למשל תודגש יותר הקטע של ה'לימוד' כמשקל מרפא ל'מיכאל' זה ימלא אותן. מה שכן, לפעמים קשה להבחין בין הביטויים המורכבים מה מחשבה בראש ומה מחשבה במעשה. [אני, למעשה, עדיין מתלבט עם מיכאל עקב אחריה ואיך שהוא השיג אותה והיא לא שמה לב -בקטע האחרון...]
חוץ מזה -
זה פשוט רשעות!!!
להשאיר את הסוף ככה??? שאנחנו מחזיקים את הדף ככה בידיים רועדות בחיל רטט ודאבה כולנו זועקים בקול 'נווווווווווווווווווו מה ה-ה-משךךךך'???
נותן תחושה מעולה של 'עוד' [על סף אובססיה..]
מעולה.
במיוחד המוטיבים. [תאור שלישי בכתיבולוגיה?]
[ליצירה]
מה, איפה הפתרון?
מול העניים הפתרון -
'לא מוותרים על גן עדן בגלל שהדרך אבדה...' שבא בעקבות 'אני לא רוצה להכנע'....
המממ... זה נראה לי כמו איזה שהוא פתרון כזה... או כמו שהיה נוהג לצעוק רבי נחמן 'גוועעעעעעעעעעעעלללללדדדד!!!! {חסה וחלילה בלעז] אין יאוש בעולם כלל!!!!'
או כמו, להבדיל, שלמד בע"פ כבר כל מי שראה ת'סרט 'Finding Nemo' - 'ג'סט קיפ סווימינג, ג'סט קיפ סווימינג... ג'סט קיפ סויימיניג סווימינג סווימינג....':)
[או בקיצור בעברית פשוטה - קשה, אבוד, נורא, סופר בעיות, פח זבל של דיעות - ועדיין - רק שניה תנו לי להוציא פה מהכיס את הפתק של 'בשבילך נברא העולם!!' ולהיזכר בכך שהמטרה [כנראה היחידה כמעט] של התכונה הכה אפריורית באדם הקרויה 'גאווה' [רח"לללל...טפו! :-))] המטרה שלה היא בזה...
כמעט נשברים? מתעופפים באוויר של אחרים? - אבל אני לא רוצה להכנע....
נורא קשה??? אפשר להשתגע?? לא מוצא עכשיו את האור למרות שמחפש אותו בנרות מנקודה לנקודה?? - אבל לא מוותרים על גן עדן רק בגלל שהדרך אבדה....
לך, קדימה!
בעוז.
אל היכן שאף אחד עוד לא היה! [טוב זה שליפה קצת סטארטראקית שלא קשורה...:-]]
בעוז - קדימה! [תשלימו לבד את החרוז...]
[ליצירה]
הממממ
ליייק רוזמארינ צ'וקלט! סוויט......
מה גם...
האמת, למה לחזור בזמן ולהתסבך עם כל מני בעיות פיזיקאליות והגיוניות שאם הם גרמו [לפחות עד שלב מסויים] לוולקאנים לא להאמין שזה אפשרי בכלל --- יש דרך יותר פשוטה....
פשוט להוציא את הפתק הזה מהכיס!!
[מה.. אין לכם שני פתקים, אחד בכל כיס? שעל האחד כתוב........ ועל השני כתוב........?]
האמת.. אני הייתי פשוט רוצה לחזור ולרשום בדף הראשון 'הנה, קח ת'מספר טלפון הנכון מראש... תאמין לי יחסוך לך הרבה בעיות...'
[נ.ב. רק תעשה טובה - - אל - - תתקשר לפני התאריך המצ"ב.... התזמון חשוב... ]
[אה כן, ואל תעשה גם עוד כמה וכמה דברים שאני מצרך לך בנוסף תחת הכותרת 'טאקט שצריך לשנן!!' :-)'
[ליצירה]
רעיון טוב! עומק השדה נראה לי אולי קטן -מדי-.. זה היה אולי אחרת אם היו רואים את כל החומה הולכת ומתמשכת לאי שם, אמנם לא בפיקוס אבל יותר מפוקס? (או שאולי היו ברקע דברים מפריעים לתמונה אז באמת היה עדיף להוריד את הפיקוס לגמרי...)
המיקום של הכוס והנטיה של התכולה שלה פשוט מתאים!
[ליצירה]
....
זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-.
על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...]
כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת...
ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב...
ולקום...
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
הה...
על זה רק יש לי להגיד דבר אחד, יחד עם אנחה של הנאה כזו...
'...היינו כחולמים...'
לפעמים ממש קשה להאמין שכל זה זה לא חלום אחד גדול...
ברוך ד'.
הרב אמר בדיוק היום - המתים שלנו - לא מתים - כי הם אלה שבזכותם אנו חיים - הם בעצם החיים שלנו...
וצפירה אומרת כל כך הרבה, כל כך המון צפוף שם בתוך הצפירה הזו... מסרים של התחברות, של 'נתק - זה נגע...' [בנימת פ"הש...]
אשרינו שזכינו לחיבור המופלא הזה של שני ימים אלו. שתוכן שניהם הוא תוכן של קודש.
[ליצירה]
לנו המליצו
לא לבקר אותכם בביקורי חיילים [זתומרת, לא לעשות ביקורי חיילים עם אנשים מתחת לשיעור ג'...] בגלל שהם יקבלו שוק מאיך שהחיילים נראים, ואיך שהם מרגישים, ומה שהם עושים וכו' עי' שם שם שם...
אבל מה אני אגיד לך אש...
בביקורים שלך - אף אחד לא יקבל שוק.... אתה תהיה בדיוק אותו דבר.... [ואלה שאתך גם, אבל אחרי ביקורים רבים אצל הקב"ן של הגזרה...]
גיוס קל! מקווים לפלסטרים! [בשביל שיהיה לך מסיבת גיוס..] ובעצם גם לברזלים! [כדי שלא תגיד שאתה מבוזבז...]
בעצם מה אני עושה לך צחוקים...
גיום קשה!!! ואל תדאג, גם לנו זה יהיה קשה.. אז תשאיר את היחולים בבית... :-))) ^_^
[ליצירה]
...
מעניין שהסגנון הטיפוסי כל כך סטריוטיפי למקומות ההם יאלה... :)
רק רציתי להוסיף - את הקטעים שבסוף, [מקורות בלעז] כדאי באמת להקטין...
האם הם צריכים להיות שם - כמובן. מעולם לא אהבתי את היצירות של הביינישים האלה שכותבים מתוך כל מני מקורות במליון ו2 מליצות ורמזים ואולי כשתגיע לשיעור כ"ט תבין בכלל למה הם התכוונו. ומאחר ו,מה לעשות, הסיכויים שכל האנשים פה יגיעו לספרי חסידות מאוחרים באופן סדיר הוא די קטן [מה לעשות, יש עוד מלייארד ספרים בארון היהודי... לא כולם יכולים להתרכז באותה קבוצה...] טוב לדעת מה קורה בסיפור.
האם לסיפור יש כללים? כבר אמר הרב זצ"ל ש'אני לא יכול להסתגר בתוך הכללים המליציים בחרוזים ובדימויים...' [ציטוט גרוע ומשובש]. הנפש לא יכולה תמיד לתחום את עצמה לכללים כאלה ואחרים, ולא תמיד אנחנו יכולים להכנס לדרישות של כולם.. אז אם הרב לא יכל... אז מי אנחנו שננסה?:) ^_^ [סתם בצחוק...]
תגובות