עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ אוקי טרנסצנדנטאלי זה סוג של דנטיסט ויש אומרים שהוא גם לפעמים מתפקד כאורטודנט... כשאני פגשתי אחד כזה לראשנה הוא עקר לי שן והחליט שאני צריך לעשות גשר דחוף אז אני לא בטוח... סתם סתם... זה גם לא סוג של מוזיקה אלקטרונית... טרנסצנדנטאלי זה כינוי לעזי למושג 'על טבעי', או יותר נכון אולי 'אלוקי'. היחס של האדם לאלוקיו הוא בעצם היחס של הנברא אל הטרנסצנדנטאלי... [למה השתמשתי בזה? כי זה מילה מפוצצת... אא"כ בקוקניקים עסקינן להגיד סתם 'אלוקי' זה לא נשמע יותר מדי 'חזק'... [האמת שאצל הקוקניקים אני חושב שעדיף כבר להגיד 'כלל ישראלי' וזה ישמע יותר חזק...:)) [סתם סתם..]] אז אמרתי טראנס-צנדנ-טא-לי... זה מילה גדולה כזו ובטח אני נשמע יותר חכם ככה...:)) מבחינה מסויימת משודר בשיר בחלקו משו כמו בשיר השירים. [קחי את 'ובקשתם משם' של הרב סולוביצ'יק [מוביע באיש ההלכה] ותקראי את הפתיחה, זה מתאר את זה הכי חזק.] הרעיון של שיר השירים כשמתייחס אל קשר של האדם לאלוקיו [או כנסת ישראל לדודה] הוא שבעצם יש אהבה עצומה, כל הזמן מחפשים אחד את השני, ולא מוצאים, ומחפשים ומחפשים ומנסים ומנסים - ונו, עד שסוף סוף סוף סוף יש כ-מ-ע-ט מפגש [לא מפגשצורה...] אאאזזז יש איזה תקלה... {והמפורסם ביותר - עד שסוף סוף הדוד מגיע הנערה מתעצלת לקום...} וזה הרעיון של שיר השירים [והאמת גם של 'אנעים זמירות'] שהאדם נורא רוצה את אלוקים, לדבר איתו, להתקשר אליו, אהבה עצומה - אבל יש דבר אחד שתמיד בעיה פה... האדם הוא סופי, האלוקים די אין סופי... האדם הגשמי לא יכול לפגוש באופן ישיר את אלוקים, הרוחני.. [ולא יראני האדם וחי...] אקיצור אני סתם מתמרח פה עם הביינישיות שלי..:) אז - בעצם זה עניין כזה - מצד אחד רוצים את ה'.. נווו מתי כבר אני אצליח להתדבק בו... נו..וכו'... ומצד שני עם כל הרעיונות והאידיאלים הנהדרים האלה אנחנו נופלים למציאות השבורה והרחוקה... רוצים רוצים וכה רחוקים... המשפט שמתאר את זה ככה חזק 'מתפללת אבל הכל חשוך'.... ומבחינה מסויימת השיר מתאר דבר כזה, כן הוא גם מתאר דבר נוסף שקשור מאוד לזה - היחס לחיצוני מאיתנו. [יחס לאחר... שמישו אחר קובע לנו איך אנחנו מתנגנים - או יותר נכון, שאנחנו מנגנים את עצמנו בגלל מישו אחר ולא מאיתנו... [הדבר נקרא גם תופעת ה'פח זבל' - אדם שהפך לפח זבל של דיעות - כל הזמן הוא משנה את עצמו את מה שהוא עושה ואת הדעות שלו לפי מי שמסביבו... אין לו עמוד שדרה משל עצמו... 'רוטט ברוח שלהם'...] ויודעים מה החלק הכי חשוב פה ביצירה? התשובה. הפתרון. לא מופיע ממש בסוף אבל נמצא שם. ולגבי ה'ורק מנסה' - אולי היה אפילו עדיף לשים שלוש נקודות -לפני -המשפט כך זה יראה יותר ברור:) [ליצירה]
- [ליצירה] או! אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!' בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.] הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...] וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה. מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...] ---------אבל------------ברם, אולם. הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה.... פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה. בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...] -לזה התכוונתי. שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה... בא נשים את הרגשות במרכז:)) [או בהר..] מקווה שהבהיר את הדברים. [אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))] [ליצירה]
- [ליצירה] אההה... איפה הצד השני? קצת דמגוגי מדי אני חושב.... [ואני אומר את זה כאולטרא-אורבאני...{שנורא הזדעזע כששמע 'יחפים'...:)}] אולי זה נראה לפעמים 'מוזר'... הסיום קצת אה.... אה.... הממ........ אני חושב שהמשפט היה קצת אחרת במקור: "היי, הנה ערבי!!" {ויש לו משאית מלאה זבל... ואם באמבולנסים הם שמים כל מני.. מה הם ישימו פה?!} {או... שמימו יקרא למאבטח רגע...} <אוקי... שמימו ישים רגע את העין על האקילה....סבתא... למה יש לו כזה מעיל רחב?.... {כי יורד גשם...} למה יש לו כאלה חוטים שמבצבצים לו מתחת לחולצה? {זה הכבל של השלט של הדיסקמן...}> סבתא... מה זה 'בום'? [ליצירה]
- [ליצירה] המממ.... מעניין - השאלה הגדולה היא - איך אפשר להרגיש את זה - גם במרכזו של בית המדרש...:) [האמת - כשחושבים על זה - השולחנות שלנו בביה"מד באמת ירוקים... ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] או אה... כלנית, ברוכה הבאה למציאות... אמנם אני שמח מאד על האופטימיות המבורכת שלך , היא הרבה יותר נכונה ואמיתית מהרגשת ה'שחור' שיש לאנשים.... ברם מה לעשות - יש אנשים כאלה. ולא צריך ללכת כל כך הרבה רחוק בשביל זה - אני יכול לתת לך דוגמא מספיק פשוטה לאחד כזה.. אני. [פמ פמ פמ!!!! <בנימה דרמטית שכזו...>] שמח לדעת אל מי השיר מדבר... [חוץ מהקטע הברסלבי של 'אבא!!!!' שלא כל כך מתאים לי...^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] װ לא רוצה להרוס... אבל אני מכיר יותר מבחורה אחת שלא נרתעות מגו'קים... ואפילו אחת שלומדת עליהם באוניברסטיה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחח יש לכם מושג כמה תמונה אחת ממחשב יכולה ללמד על בנדם??? [או לפחות על המחשב?...] מגנ יב לחחלוטין! למשל, דבר ראשון יש פה וונדוס איכס-פיי, ולפי תוכנת ה'פוטושופ '[6 ומעלה בטוח] הנמצאת בשורת המשימות אני משער שזה גם וונדוס איכס-פיי מקצועי. [פרו בלעז.] דבר שני יש פה אידיאסאל ורשת בייתית, אז זה אומר יותר ממחשב אחד בבית בטוח, ואניטרנט מהיר... [אא"כ שני האיקונים שם למטה זה חיבור אינטרנט מהיר ומודם רגיל... אני משער שלא עושים את זה יותר היום...] דבר שני יש פה מדייע פלעייאר המורה בד"כ על קאז"ל המסביר גם את הפרו והפוטושופ.. [ששששש.. אני אמרתי את זה? :-)] ו.. הכי חשוב - - הדבר נעשה בשעות, מהיותר פחות רציונאלית ביום... דבר המלמד על הפרעה פסיכוזית עמוקה - היכול להיות שאדם שפוי בנפשו ורגוע ברוחו יהיה עדיין מול המחשב בשתי דקות ל1?! :-) [אחרי זה גם יגידו לי שיש אנשים שמדברים בצאטים, רח"ל, עד שעות יותר מאוחרות........] אה, כן, זה אומר שמישהו עשה ביקור באתר שלנו, וכן מלמד על מקש 'פרינט סקרין' תקין... הרבה אפשר ללמוד מתמונה אחת! [ליצירה]
- [ליצירה] 10! מייצג לחלוטין! [ליצירה]
- [ליצירה] הייי... דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...] חחחחחחחחחחחח באמת. כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים: בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון. בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'... כי, גברת, את מסוגלת... [רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..] ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...] הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...] רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אני לא אכנס לדיון כי לא נצא ממנו. צריך לבוא ולחלק בין התפישה הקבלית של יחס אלוקים לאדם לבין התפישה הנגלית, כשם שיש להתייחס לשיר השירים ומשמעותו באופן זה. יש פה בניין בן כמה קומות, אל לנו לבלבל בניהם. אמירת החמלה באופן מוחלט היא באמת נוצרית בכמה פלגים בה. היא מובילה לאסון גדול שיצרה הנצרות הקרוי 'חוסר אחריות'. [אין צורך להביא דוגמאות למשמעויות המעשיות מהתפיסה, אולי רק להזכיר דוגמא טובה - צורת חיי המשפחה בעולם ואצל רוב הציבור החילוני, החל מההסתכלות הקונספטואלית עד למעשית בהם זוג יכול לחיות בייחד כמה שהוא רוצה ללא לקיחת שום אחריות על מעשיו [להוליד ילד.] ולא נכנס לעניין.] זה מעט יומרנות לבוא ולהגיד שאין כיום תפיסה מכאניסטית של היהדות [מכיניסטית?! ^_^] ברור שזו לא הדרך, אך זה קיים בחלק לא זניח של הציבור [גם הדתי וגם החרדי!] אין זו הדרך. ברם יש חשיבות גדולה בקיום מצוות, אין זה העניין אם אנחנו עושים את זה וגם גויים עושים את זה... [ויש לזה אפילו אסמכתא באחד מהטעמים למצוות הקורבנות, למשל, ולמצוות מלך וכד'] ישראל הם עמו של הקב"ה, המטרה שלנו בעולם היא לגלות את הקב"ה במציאות, להאדיר את שמו ולהגדילו בעולם. הדרך לעשות זאת היא קיום מצוות, 'לעשות את דברו'. אנשים לפעמים עושים על מצוות 'ווי' בגלל שהם לא מבינים את הערך שלה ואת המשמעות שלה. ['...אם יהודי היה יודע מה זה...... היה שמח - שמח ורוקד - 120 שנה....^_^] העולם אכן מורכב מאיזון, זו אחת מהדרכים לפרש את ענייני שכר ועונש, ויש אהבה ויש חמלה. הקב"ה אוהב את בניו. הוא כמו אבא. כמו אבא. וגם אבא שאוהב את הבן שלו זהו דבר שיש בחובו אחריות, אחריות דו צדדית, מה לעשות לפעמים צריך 'להעניש', לפעמים צריך לחנך ב'יד קשה', לפעמים גם צריך לגרש את הבן מהבית... זה אחריות. לפעמים צריך למרק עוונות. ד.א. אש יוקדת מוסר ש'חברה...חברה... לא צריך להתלהם... זה סה"כ ויכוח.... אני אוהב את כולכם! [אבל מה הקשר ליצירה, אתמהה...]' [ליצירה]
תגובות