עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב). [ליצירה]
- [ליצירה] ש ד.א. שאלה... מי זה 'לבדו'? [החבר של דחילו מהתחלת הסיפור..] [ליצירה]
- [ליצירה] GOOD אבל עדיין לא הבנתי את הקשר בין הבעיתיות של הקילקולים לבין האהבה לעם הנפלא, ולמה זה מתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... עושה אותי רעב..... איזה באסה להיות צמחוני... [ליצירה]
- [ליצירה] vvv פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ענק מארץ הענקים!!! פשוט מעולה!! (משווה את הסיפור למקור התנאי...)... שווה! (חשבת פעם להוציא 'משנה ברורה' הבא?) הודפס - נשלח לביינישים - יפורסם אולי אפילו בעלון לחיילים...:) [ליצירה]
- [ליצירה] המממ האמת, אתם יודעים מה? זה כמו לשבת ולראות סרט מתח או פעולה, אבל מהמתוחכמים האלה, של התסריטאים הבאמת רציניים- שכל רגע אתה מעלה, כרואה סרטים וותיק, את כל האפשרויות שיכולות להיות - ואז אתה מופתע שהביאו לך משו בכללללל שלא חשבת עליו מאחורי האף ככה.... במשפט הראשון 'הוא סגר לה את הספר' בהתחלה חשבתי, באמת, שזה איזה 'רומייט' או איזה חבר לקורס או משו שסוגר לה את הספר, לא כלכך הבנתי למה היא היתה מספרת לו סיפורים או יותר נכון למה הוא עושה מזה עניין גם בגיל אוניברסיטה... אבל במשפט 'אחותי, אמא שלו' זה הסתדר:)) מחוכם! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין איך אפשר להפוך קלף מהאלבום של שיאי גינס לסיפור יפה כזה (Rגע זה היה קלף אדום או כחול? היה גם קלפים זוהרים לא?) מעלה הרבה קונוטוציות פסיכולוגיות... וחוץ מזה.. סחה על השם! אין ניב שאני אוהב יותר באנגלית כמו 'Ironic, isn't it?'... (טוב האמת אני אוהב גם את Please consider the consenqunses)... [ליצירה]
- [ליצירה] @_@ אההההההההההההה!!!!!!!! השם! איך היא עושה את זה?! [השם! הי איז ג'סט א הל לאקי גאי, איימ שור הי איז....] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... תחשובות ברורות וחשובות, עוברות לכולנו בימים האלה. קשה 'להתחבר' לדברים האלה בכח, ולפעמים אנחנו יושבים ומשתוממים אל מול הקינות של ט' באב, המרוחקות כל כך... אך עדיין - חסר לי מאוד ביצירה הזו - תשובה. [אולי זה בגלל שאני פשוט לא יכול עם יצירות קצרות...] - חסר תשובה. העלנו את השאלה - מעולה. אבל עכשיו מה? עכשיו צריך גם לתת תשובה. או לפחות כיוון. נכון, קשה להתחבר, נורא קשה. וגם כשסוף סוף אנחנו הישראלים מצליחים לשתוק למשך 2 דקות - ואולי לנסות לחשוב ולהתייחד מעט עם האהובים המזהירים [ולא סתם 'למלמל' איזה פרק תהלים, שאפשר למלמל גם אחר"כ...] - אז הכל מתערפל ושום דבר לא עולה... נכון, זה קשה - ועדיין אחד אנו, והקשר הכלל הישראלי שלנו הוא בל ינותק. גם כשנחשוב שהוא כן - מחוברים אנחנו אכן. ...ולפעמים, כשתמשע את הרב, שר בקול שבור על הרצפה ובבכי את 'בצאתי ממצרים/בצאתי מירושלים' - פתאום אתה תבין, פתאום כל המילים יתגשמו אל מול עיינך - ותראה עד כמה שזה לא רחוק... עד כמה שזה מתחבר עד היום... ועד כמה 'צאתי מירושלים' זה גם קרה אתמול, ושלשום ועוד הרבה פעמים נוספות... ואז אתה כבר לא תוכל לבכות... וכשהרב יסיים את השיר הנורא הזה, ותזדעזע כולך - פתאום שיר אחר יעלה לך, ותמונות של אותה ירושלים יעלו מולך - אך רק לא בוערת ונשרפת, אלא בוהקת מזהב נחושת ושל אור - לא אור יקרות וקפאון, אלא אור של גאולה ושל תקווה... ופתאום, כל השיר הזה יהיה אחרת... למרות הסיום הנורא שלו - אתה תחייך... תחייך לעצם זה שאתה יכול לשבת איפה שאתה יושב ולשיר אותו ולבכות אותו... ... שהנה פתאום - אכן, לכל שיריך - אני כינור.... [ואז אתה תלך למחשב ותכתוב על החלום שחלמת בלילה ותקרא לזה 'חלום - 0.166666 מנבואה...' ^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. מעניין... רק רציתי לדעת עם זה שהשורות חתוכות כך זה בכוונה? (בדיוק לפני המילה האחרונה) [ליצירה]
תגובות