גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
ההה
אהבתי שם, למרות שזה היה צריך להיות פה קודם כמובן... [טענות אתם יודעים למי להביא...] :)
פשוט מעולה. חורפי מתמיד.
רק מה, אני אישית ש-ו-נ-א גשם!!! נסו אתם באיזה יום שני אחד 'להתקע' בתחנת אוטובוס ב12 בלילה במשך שעה וחצי כשסופת הוריקן וטייפון מתחוללות מחוץ לתחנת האוטובוס, גשם זלעפות מהסוג מהמזלעפים ביותר שיכולים להיות.. קור איימים ומטריה אחת שבורה.... נראה אותכם עומדים שם כשאף נפש חייב לא נראת גם בכביש כה ראשי כמו הכביש מקסטינה לאשקלון... נראה....
מה כן, זה פותח את הראש... לא להאמין מה שעה וחצי של סף מוות יכולה לעשות בקשר הזה עם אלוקים... [מה שבטוח כיוונתי את כל הכוונות שאפשר ב'מאין יבוא עזרי!!! פליייייייזזזזז!!!!']
אה כן, ודבר אחד נוסף..
באמת סו, עם כל הכבוד...
מ-כ-נ-ס-י-י-ם א-ד-ו-מ-י-ם?!?!?!?!
לא הגזמנו?
אפילו -אני- לא הייתי מעיז לצאת ככה לרחוב... אפילו פיג'מה לא הייתי מעלה על דעתי בצבע הנוראי הזה...
רק חסר לי שהיתה לו חולצה צהובה... אז בכלל הוא היה נראה כמו איזה קרטיב...:)
[ליצירה]
אה כן...
סתם מעניין - מישהו שם לב לציטוט מ'להציל את נמו'?
[ועוד הערה - אני לא מכיר את המדריך בעברית - אז אני מקווה שהתרגום מאנגלית יצא נורמאלי...]
[ליצירה]
אאוץ'.
מדהים איך שהיצירות האלו מתחילות להגיע עוד ועוד עם הזמן... [האמת זה עוד בסדר... מישו פעם יצא לו לשמוע את שירי הפיגועים של חלק ממשוררי משיב הרוח??? משו מ-ז-ז-ע-ע-ז-ז-ז-ע-ע-ע!!!! איך הגענו למצב כזה??? זה מה שאתם מרגישים?????]
הרבה פעמים זה גם נוקף אותי, האם לכתוב על זה או לא... חשוב לכתוב על זה, לבטא את הרוחניות שבזה. את הזעקה לקב"ה.
הזעקה.
הבקשה.
התחינה.
אל מרומי השמיים.
שישמע. אולי דרך האותיות. השורות.
אבל בד בבד- - המילים האלו, התגים, הנקודות - מכוונות אלינו.
שנשמע אותן אנחנו.
חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד
עם היצירות האלה
שלא ישארו גלמודות,
[כי זה כמו להרדם באצמע האברבנל...]
לשים ולהוסיף
גם את הפתרון.
את התשובה.
התשובה האמיתית לכל זה
למצב הזה.
התשובה - שאנחנו נותנים לעצמנו
איך להתמודד ומה לעשות,
התשובה - שהקב"ה נותן לנו -
שהיא היא האמת,
והוא, רק הוא, המנחם.
'המקום ינחם אתכם'.
המקום.
הרבה אמונה צריך בדור הזה,
הרבה.
בשביל זה אנחנו פה-
לכתוב.
לכתוב אמונה.
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
הההאא!!
ענק!!!! [למרות שאפשר להמשיך את השיר הזה עוד...הרגישי חופשית להוסיף כיד המלך האדומה[או הקידומאישי...]
מזכיר את סגנון השירים של שבת זכור... [אני זוכר את זה... כאילו זה היה אתמול...... בעצם זה היה אתמול!! ^_^]
הערה אחרונה - הייתי ממליץ את השורה הראשונה והאחרונה, שלא קשורות לשיר, להקטין.
תגובות