גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
ואוו
מזכיר לי בערך את מה שיצא לי איך שהוא לכוון [טוב, אפשר לחשוב..] ביו"כ ובר"ה בברכה השלישית - 'ופתחון פה למייחלים לך'... - יש כאלה שפשוט מייחלים, אבל אינם יודעים איך... הבקשה עליהם היא שלפחות פשוט שיזכו לקבל ולדעת את המילים... שיצליחו לפחות לדעת למי ניגשים ולמצוא את המילים לגשת אליו....
מעביר יפה תחושת התנתקות מול בעית החוץ-פנים ביחס לטרנסצנדנטאלי... [אקיצר, חלק מהרעיון שמביא שיר השירים...] יש על זה הרבה הרב זצ"ל והRב זצ"L גם...:))
אולי כדאי להבהיר חלק מהקונטרות באיזו מילת ניגוד [כמו בשורה 'לא מוותרים' לבין השורה שלפני/אחרי - או 'ואני לא רוצה' כנ"ל? וגם לגבי הפ'אנצ' ליין בסוף, קשה היה (לי לפחות) לראות לאן ה'ו החיבור' מקשר...:))
[ליצירה]
...
אאוץ'.
קשה לקריאה. שוב פותח את אותן שאלות שמקודם...
רק הערה אחת קטנה, אפקט ה'טריילר השקט' שהובא כאן [סצנות אנושיות קצרות מאוד עם 'פייד אין ואאוט' בין לבין ללא משפטי מעבר אפילו - יש את זה בהרבה 'בקרובים' [טריילרים בלעז] לסרטים] מובא ממש מעולה!
רק מה, חלק מהקטעים אולי היה עדיף להתמקד בהם יותר [למשל, בשלישי ולא רק באחרון] כי המעבר בין קטע קטע משאיר המון המון חורים בין לבין - אז אולי אם למשל תודגש יותר הקטע של ה'לימוד' כמשקל מרפא ל'מיכאל' זה ימלא אותן. מה שכן, לפעמים קשה להבחין בין הביטויים המורכבים מה מחשבה בראש ומה מחשבה במעשה. [אני, למעשה, עדיין מתלבט עם מיכאל עקב אחריה ואיך שהוא השיג אותה והיא לא שמה לב -בקטע האחרון...]
חוץ מזה -
זה פשוט רשעות!!!
להשאיר את הסוף ככה??? שאנחנו מחזיקים את הדף ככה בידיים רועדות בחיל רטט ודאבה כולנו זועקים בקול 'נווווווווווווווווווו מה ה-ה-משךךךך'???
נותן תחושה מעולה של 'עוד' [על סף אובססיה..]
מעולה.
במיוחד המוטיבים. [תאור שלישי בכתיבולוגיה?]
[ליצירה]
או אה...
כלנית, ברוכה הבאה למציאות...
אמנם אני שמח מאד על האופטימיות המבורכת שלך
, היא הרבה יותר נכונה ואמיתית מהרגשת ה'שחור' שיש לאנשים.... ברם מה לעשות - יש אנשים כאלה.
ולא צריך ללכת כל כך הרבה רחוק בשביל זה - אני יכול לתת לך דוגמא מספיק פשוטה לאחד כזה..
אני.
[פמ פמ פמ!!!! <בנימה דרמטית שכזו...>]
שמח לדעת אל מי השיר מדבר... [חוץ מהקטע הברסלבי של 'אבא!!!!' שלא כל כך מתאים לי...^_^]
[ליצירה]
הייי...
דבר ראשון הרשו לי לצחוק צחוק עז ומלא בסרקזם מלא... [משו בסגנון התגובה של סו ליצירה, רק יותר בוטה...]
חחחחחחחחחחחח
באמת.
כי דבר ראשון הייתי מוריד בשיר הזה סה"כ שתי מילים:
בשורה 2 - 'קצת'. ממש לא נכון.
בשורה 16 - 'לא'. כי זה ממש ממש 'לא'... הייתי שם שם אולי משו יותר בסגנון 'ואפילו גם'...
כי, גברת, את מסוגלת...
[רוצה הוכחה? - הנה... יש איזה יצירה, למשל, 'מסוגלת', קוראים לה..]
ודבר שני - תודה רבה רבה רבה רבה על ההנחייה ליצירה הזו. בC הרצינות היא נוגעת מאוד. הרגשה מוכרת מאוד [כתבתי משו בסגנון בטח גם...] ואפילו כואבת מאוד [רק שאצלי אין גם את החלק הראשון.. צילומים וסיפורים וכל זה...]
הייתי מרחיב מאוד בעניין [כמובן...]
רק שהסדר מתחיל -מ-מ-ש- עכשיו...:)
תודה.
[ליצירה]
אמרתי שני דברים.
[יווו שעה לגלול את כל התגובות האלה... מזכיר לי את האורך של היצירות שלי...]
1. לא חשבתי שהוא דווקא יגיע לנוער הגבעות.. יותר חשבתי על הודו, על פריקת עול הודו סטייל שכזה... במקרה האחר אולי הליכה ל'משריפה' [סליחה על הביטוי]... או כל משו סגנון 'סיקסטיז' שכזה...
אז דווקא 'נוער הגבעות' זה הפתיע אותי... כנראה שאני לא מכיר מספיק את המושג הזה כדי לחשוב על אופציה שכזו... [האמת היה לי חבר שהלך לבית אדום ורבץ שם כמה זמן...]
2. ככה כותב ילד בתיכונית שעוד נהיה מנוער הגבעות??? על דברים כאלה הוא חושב בכלל??? השאלות האלה שלו נשמעות כמו איזה מישו מישיבת הסדר לפחות...
3. (בונוס) - סתם הייתי חייב לציין את זה גם -
אמירה מאוד מפורסמת שמבוססת על פילוסופים טובים ורמב"ם יקר אומרת - 'פילוסוף זה ילד שלא התבגר.'
פילוסוף אמיתי, זה שחוקר אמת, הוא זה שלא מתבגר מהשאלות הילדותיות ושואל אותן באמת שוב ושוב ומוצא להם גם תשובה. השאלות הגדולות ביותר והפתרון שלהן.
או כמו שכותב הרמב"ם - 'מורה נבוכים'.
זה לא דבר רע להיות נבוך כשאדם נבוך הוא מחפש אמת..
[הוו כמה ר' נחמן יש עלזה...]
[ליצירה]
המממ
האמת, אתם יודעים מה? זה כמו לשבת ולראות סרט מתח או פעולה, אבל מהמתוחכמים האלה, של התסריטאים הבאמת רציניים- שכל רגע אתה מעלה, כרואה סרטים וותיק, את כל האפשרויות שיכולות להיות - ואז אתה מופתע שהביאו לך משו בכללללל שלא חשבת עליו מאחורי האף ככה....
במשפט הראשון 'הוא סגר לה את הספר' בהתחלה חשבתי, באמת, שזה איזה 'רומייט' או איזה חבר לקורס או משו שסוגר לה את הספר, לא כלכך הבנתי למה היא היתה מספרת לו סיפורים או יותר נכון למה הוא עושה מזה עניין גם בגיל אוניברסיטה... אבל במשפט 'אחותי, אמא שלו' זה הסתדר:))
מחוכם!
[ליצירה]
:)
:->
אחשלי, גם אני אוהב אותך.
טוב לדעת שאם כל-העולם-ואשתו-והמפקדיםשלו-והחבריםשלו-והחניכים-והמדריכים-והרמ"ים-והראשישיבה-והמשפחה-ואנחנו באים לבקר את הפצוע הקוקניקי שלנו אז יצירות כאלה יוצאות...:)
והעיקר - רקדת היום נפלא.
שתמשיך לרקוד כך תמיד! ובע"ה שגם תמשיך לספור Xים ביד שמאל... [והפעם עם להזיז ממש את העצמאות...^_^]
[ליצירה]
הממ..
התלבטתי מאיפה להתחיל לגלול בשביל להגיע ל'תגובה', האם להתחיל מלמעלה ולעשות 'פייג' דאון' או מלמטה ולעשות 'פייג' אפ'... מה שלא בחרתי - כך או כך לקח לי שעה וחצי להגיע לאמצע...
[בקיצור - כמו שאני הכי אוהב - יצירה ארוכה -לאאאלללההה- עם תגובות ארוכות -לאאאלללההה-!!]
צדק מי שאמר שעל דברים בחסידות אפשר לעשות סיפורים חסידיים, וכשחושבים על זה סיפור כזה הוא לא אחר מאשר - סיפור חסידי!
[אמנם אין פה רב שרואה רכבת נוסעת בשבת ומקלל אותם ואחרי שמספרים לו שכולם שם יולדות אז הוא חוזר בו - ואכן לא קרה לרכבת כלום בסוף... אבל בסיפור הזה יש מספיק 'קיץ'' כדי להכנס למסגרת... ומאחר והוא מסתמך לחלוטין על חסידות - כזה הוא.]
צריך לשבת על המקורות לפני, ברם בכולאופן החלק האחרון של הסיפור לא היה ברור מספיק. נכון שעבודה קשה היא זו להשתדל להדבק למקורות שמהם יוצאים ועדיין לסיים סיפור, ובכל זאת - ברבע האחרון של הסיפור פשוט -לא הבנתי כלום-. [היתה חתונה, לא היתה, בכתה לו, לא בכתה, מה הקטע שלו בסוף, ובכלל - - למה הוא לומד רק גמרא?! [אותה תקופה נחשבת לא פחות לתקופה מלאת פוסקים... מתי שהוא צריך ללמוד גם שו"ע וב"י על נושאי כליהם לא? אפילו אצלנו מתי שהוא עוברים מה'עיון' ל'הלוכה'...:)]
בכל אופן, סיפור שנמשך מאוד ויפה מאד.
והאמת, חבר'ה, אני לא חושב שצריך 'להגן' על טל מנושא אלומותיו... והאמת - מבחינה מסויימת, גם לא צריך לכל תגובה יבשנית לתת תגובה נרגשת נגד:)
והיצירה טובה, מי שחושב אחרת כותב אחרת [וגם אנחנו ליצירה שאנחנו לא אוהבים אנחנו כותבים פורובקציות ולא מבינים למה כולם מתרגשים...אז כולנו צריכים לתקן את הנקודה הזו!], אפשר לקחת את הביקורת, אפשר לענות לה וכו'.
וברוך ד'! חייך ויחייכו לך...
[ליצירה]
הממ
מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון...
חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו...
נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו?
תגובות