גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
המממ מעניין....
אני אוהב כאלה יצירות שמישהו אומר משהו ואז יש את מה שחשובים על מה שהוא אומר... (למה הוא כותב את זה? מה הוא חושב שהוא יכול סתם ככה להגיב ליצירות??) [למה הוא כל דבר כותב בסוגריים??] {למה גם את זה הוא כותב בסוגרים??}
מה שכן
את ה'סגירת הגליון', נראה לי שצריך לעשות בקטן יותר, ועוד יותר את ה'אודה לתגובתכם', מאחר וזה 'הערת סיום' וזה נראה כאילו חלק מהסיפור.
ודבר נוסף, יש מעברים חלקים מאוד בין מה שהיא אומרת למה שהגיבורה חושבת, רק שלפעמים המעברים קוטעים מדי... לא עולה לי כרגע איך, אבל יכול להיות שהיה אפשר 'להחליק' את המעברים בין המשפטים למחשבות בחלק מהמקומות שזה לא 'יקרא פתאומי' כזה...
וחוץ מזה...
שווה!
[ליצירה]
WOWWW
טוב. זה היה ארוך, אבל מעולה!!
קבלו את המלצתי. [ואני לא עושה פרוטקציות... {בד"כ...}]
אהבתי את הסגנון של הכתיבה - מהסוג הזה שגורם לך לכתוב באותו סגנון תגובה- שגרם לי לרצות לכתוב גם [שוב..].
אהבתי גם את הרעיון והמסר... פרוייד היה עושה מזה מטעמים...^_^
מה גם - פיסוק [חשוב מאוד שכעושים 'תמורות זצ"ל' [משפטי תמורה ארוכים מ-א-ד], לעשות יותר הפסקות במשפטים.
ריווח - דחוס מדי החלקים השונים.. צפוף כזה..
ולהקצין יותר את הציניות... היא נורא בנימה חוששת ועדינה כזו... יללה!! להסתער קדימה!!!
את השאר במסרישי...
[ליצירה]
....
זה לא 'סתם' חשיבה חיובית - זו חשיבה -נכונה-.
על זה כבר אמר רב אחד שיש שני סוגי אנשים בעולם, פסימים וריאליסטים... [חפשו את זה ב'ציטוט'...]
כמה נכון התהליך הזה... לשבת ולחשוב פתאום - בד"כ בימי הולדת... - מה עשינו, כמה טעינו, כמה ביזבזנו את הזמן... רגשות אשמה ימלאו אותנו, נבהל עת נראה את אפסותנו אל מול המציאות הכה כובלת...
ולפעמים דווקא מתוך החושך הזה, מתוך ההבנה הזו של כ"כ קרוב, אבל כ"כ רחוק, דווקא אז פתאום תעלה לה המחשבה הטובה, האמיתית יותר. המחשבה ש-למרות כל הדברים שלא עשינו, ושטעינו, ושנכשלנו - - אנחנו צריכים לראות את הדברים ש-כן- עשינו ו-כן- הצלחנו... כי עשינו המון. זו =זכות= להיות בעל נפש רגישה מספיק לדעת את מה שלא הצלחנו, לא כולם שמים לדברים האלה לב בכלל... וזו זכות שמראה שיש בנו את הרגישות המספקת ואת הכוח המספיק - לראות גם את הדברים הטובים, שבטוח עשינו [אחרת איך זכינו?]... ומתוך כך לאגור כוחות ולהתחזק שוב...
ולקום...
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
כןןןן
Yes please (if you dont mind ofcourse...(
בטח בטח לקבל למיייל להדפיייססס מגניב!!:))
[ולו רק בשביל לראות אם זה באמת לא ברווז.. {-] ]
[וחבר'ה-- זה בכלל הכי מעניין לקרוא - 'התלבטתי אם לצבוע ככה או ככה וגם היה שיקול כזה' וכו'.... יש כאלה שסתם לוקחים דף ומקשקשים.. ויש כאלה, נו האמנים האלה, שגם חושבים מחשבות עמוקות עם הציור... מתקנים ומתכננים ומתלבטים ומביעים רעיון.... הנה דוגמא לעייניכם...]
הייתי מזמין אותך אלינו לצייר פה על אחד הקירות [דבר שכמעט ביקשתי מאחת האברכיות אצלנו שעושה דברים כאלה ממש מ-ד-ה-י-ם] אבל ההורים שלי לא בדיוק אוהבים את עצם הרעיון... {כאילו... לצייר על קירות?? מה האנשים האלה לא התבגרו אף פעם??? לוקחים תחביב של ילד בן 4 ועושים ממנו עוד כסף???:))) }
[ליצירה]
הממ...
אני לא חושב.. [בד"כ אני כן, עכשיו אני לא..^_^]
[מישו צריך לדבוק בעמדת הביינישים לא?]
אם באמת היה לנו איזה שהוא דבר כזה שנקרא 'דת', משהו קולטורי נחמד כזה, קצת 'יידישקייט' ותרבותיות וכל מני דברים יפים כאלה - אז אולי היה אפשר להגיד 'להתנתק ולראות מה קורה בחוץ'... אבל עם כל הכבוד ליהדות, היא לא נצרות או אסלם או בודהיזם או כל שאר הדתות שקיימות... אי אפשר פשוט להגיד 'טוב, אולי ביום שני לא בא-לי אז אני אשאיר את היהדות בארון ככה לאיזה שעתיים...'
כי, מה לעשות, תורה זה 'תורה חיים', נכון זה גימיק יפה ואיזו שהיא סיסמא נחמדה - אך נחשוב לרגע נראה שזה 'קצת' יותר עמוק מזה... אי אפשר להתנתק מזה אף לא ל'רגע' ולהגיד ש'למרות מה שהתורה שלי אומרת, אני אומר שהדבר הזה הוא כזה וכזה...' כי אנחנו והתורה הם דבר אחד, מה לעשות...
ובאופן יותר מסויים - - [ואוו אפשר לכתוב על זה המון!]
יכול להיות שזה יפה, האהבה שמתוארת כאן - אך זה לא אמיתי. דשים בזה עוד הרבה, עם זה 'פגם', 'פגם מולד' או לא, או מה שלא נגיד שזה - בכל אופן - זה לא -אמיתי-. שכן התורה גילתה לנו שאהבה כזו - כדי שהיא תהיה אמיתית- היא קיימת רק במודל או קבע הקב"ה.
ובאופן יותר ספציפי - הרב קוק כתב בהקדמה לשיר השירים דברים מפורשים לגבי יצירה - - המטרה של יצירה זה להוציא אל הפועל את הדברים שנמצאים בכח - וכל עוד לא ביטאנו איזה שהוא משהו כזה חובה על הספרות לבטא אותו - -- [אבל!] חובה עלינו לבטא את הדברים שצריך לבטא, שטוב לבטא - - אך -אסור- לנו להשתמש בכלים של הספרות ו'לגלות' את מה שצריך לחסות, להשתמש בספרות במקום בעת שיחסה - עט שיגלה... אסור לנו לעוות את ה=אמת= כשאנחנו כותבים.
לכן - יכול להיות שזה קיים, יכול להיות, 'אהבה' בין גברים באותה צורה עליה כתוב כאן - - אך זה יהיה -עוול- לספרות הישראלית במהותה אם לא נזכיר שזה -אסור-, שכן לכאורה נרמזת כאן גישה הנותנת לגיטימציה לדבר שהתורה אסרה...
ולגבי האהבה הזו בעצמה - לא נרחיב יותר מדי, הרב סולוביצ'יק ב'אדם וביתו' במאסה על 'גאולת יחסי האישות' מסביר הרבה על כמה שלבים של 'אהבה' ועל ההבדלים בין חיה/אדם/ישראל... אני לא בטוח איפה הדבר הזה נכנס להגדרה שם [כנראה באדם, אך לא כהמשך לחיה.]. למי שיש כח - שילמד את המאסה כבר...
וליצירה עצמה - אם זה היה בין גבר לאשה, זה היה קיטשי מדי אני חושב, אך עדיין בטעם טוב ו'חלומי' כזה. [וזו גם הבעיתיות הגדולה של זה, כזה -לא- מדבר על גבר ואשה.]
[ליצירה]
טווובב
ע--נ--ק!!!
פשוט אני חולה על הסגנון הזה! נורא אדם-צחי שכזה עם נגיעה קשה מאוד של דיימון ואדאמס [דאגלאס, לא צחי..]
פשוט
מ ע ו ל ה!
אני שולח את זה לחייל שלנו בשריון ממש ממש מייד!
איזה יופי.
[ווו... ועוד עם מסר בסוף.... אני מרגיש כמו אחרי פעו...]
תגובות