גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
טחחחח
גרנד אופניג לחזרתי המשופרת באופן חלקי ביותר חד צדדי ובלתי מובן בעליל!
אני חייב לציין
שבערך שתי שורות לקראת הסוף ממש כאב לי הראש במחשבה 'איפה הקאטצ'???' (יותר נכון 'איפה הקיטצ'??')
כבר ניסיתי בראש את כל האפשרויות שיכולות להעלות החל מששניה לפני שהדלת נסגרת הוא מספר לה שבעצם את האחות הוא רוצה וכלה (חד משמע) בזה שהחץ שלה שובר את הקיר על השניה ומשאיר אותו המום.......
והסוף מפתיע!
אהבתי לחלוטין.
תאורית ה'וואן אנד אולנדי איז רייט אין פרונט אוב יו אנד יוב ג'סט לאט הים סליפ אוואי' פועלת ממש וורי גוט!!
[ליצירה]
או!
אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!'
בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.]
הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...]
וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה.
מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...]
---------אבל------------ברם, אולם.
הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה....
פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה.
בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...]
-לזה התכוונתי.
שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה...
בא נשים את הרגשות במרכז:))
[או בהר..]
מקווה שהבהיר את הדברים.
[אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))]
[ליצירה]
ה
ואוו... זה ממש, אה... ממש!
כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!]
נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...]
והאמת האמת....
אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל....
זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות.
[ליצירה]
אהההה
חברה!! שברו פה שיא!!!
זה יותר ארוך אפילו מהיצירות שלי!!!!
ועוד לא 'סתם ארוך ומרוח' אלא 'ארוך ואיכותי'!
<משתומם בהלם קרב טוטאלי על הרס המחשבה שאני הוא זה שכותב פה הכי כאורך הגלות... אבל מסתבר שמישהו כותב פה כאורך הגאולה.... [תרתי משמע..]>
[ליצירה]
ההה
כתוב מעולה.
מאוד מאפיין את סוג הדיבור הכואב במקרים כאלה - צעקות רבות וציניות רבה מאוד מאוד... [אהבתי את 'תהרגי אותי' ואת ה'בום'! ציני לחלוטין!] יש מקרים שציניות מאוד עוזרת להוציא כאב ולהתמודד איתו. [--אבל-- כשהיא מובעת ככה - כמו כאן, ביצירה איכותית - ולא בהאשמות עצמיות וביאוש!]
לצערי גם הבנתי את הדבר עוד ממש בהתחלה - אנחנו יותר מדי רגילים בזה כבר.
ברוך השם שהרחיקני מידע זה.
ברוך ה' שנתן לי את הכח ואת היכולת לנסות להכיר ולהבין את זה, ללא נגיעות אישיות.
יקום.
יקום נקמת דם עבדו השפוך.
שלא לחינם הם נפלו.
תגובות