עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] היי סחה בפתיחה על אף ש'אני' ו'שורות קצרות' או 'שירים קצרים' או בכלל כל דבר שקשור איך שהוא לשורש 'ק.צ.ר' לא הולכים טוב ביחד - אני חייב לציין שהבאת אותה בפתיחה על מושג התשובה הפשוט ביותר! פשוט מגניב. בטח יש על זה א דוזנט אור מור פסקאות ברב זצ"ל... [רגע רגע רגע... תנו לי לנחש.... באורות התשובה!] האמת יש על זה [טוב נו, זה אני אחרי הכל...] בRב זצ"ל, ב'על התשובה' בחלק מהמאסות שם. העניין הזה של תשובה, להתקרב להתקרב, לאט לאט, אסור שיהיה יותר מדי... שחורה אני ונאווה בנות ירושלים... ולפעמים זה לא הולך - ומרגישים ריחוק.. ניתוק... בריחה..... - אבל חייבים לדעת תמיד לאן הולכים - - - כי תשובה זה מסלול מעגלי! [תבדקו למשל אצל שמואל איפה הוא הלך ואיך שהפועל שם איך שהוא הוא קשור למושג תשובה...] גם כשמתרחקים - זה תמיד כדי להתקרב. ירידה לשם עליה. 7 יפול צדיק - וקם. שהנפילה היא חלק מהותי מהצדיק. איך הצלחת לקפל את כל זה ויותר מזה בכל כך קצת שורות ומילים - אני באמת לא יודע... יש לפעמים אנשים עם הכשרון הזה.. אני פשוט לא מבין איך הם מצליחים לעשות את זה... - ואם כבר, אז כמה וכמה הערות קטן טנות לשיפור המראה החזות והצורה - שורה שלישית, 'אני נמשכת אל הנקודה' - מאחר ואין מרווח בין זה לשורה שלפני זה [כי זה סה"כ שורה שלישית..] זה נראה יותר מדי קרוב, אולי המשכי מדי לשורה שקמדה לו - ההפסקה מהשורה הקודמת קצרה מדי - אולי כדאי לחבר את זה כדי שזה גם יקרא טוב יותר - להוסיף ו' החיבור בהתחלה... 'ואני נמשכת...' וכן בקטע החשוב, 'אף לפתע' - הוא מגיע 'קרוב' מדי, ההקצנה, או הקונטרה, אולי כדאי להדגיש אותם יותר - אולי שווה לשים רווח בין השורה הזו לקודמתה שידעו שזה 'חלק אחר' בקטע? או אולי להוסיף איזו מילת חיץ שתפריד בין שני החלקים...משו שיכניס עוד טיפה זמן בין שתי השורות הללו? [ודבר אחרון - זה באמת יישר כח - אין אפילו פעם אחת את שלשת הנקודות! אמרו לי שאפשר לכתוב יצירות בלי שלוש נקודות בכלל ולא האמנתי... הנה דוגמא... ...:]) בהצלחה בקהילתנו! מהקטן שבעופות. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר באמת. ומביע חלחלה עמוקה וגם צער עמוק. עצוב לשמוע שיש מחשבות כאלו בעולם. מעבר למימד האגואיסטי הנוראי שבשיר - ב'שם הרומנטיקה', או יותר נכון 'אהבת האני'... כדי לא לראות את אשתו 'בלה' הוא ימות עכשיו כשהיא עוד 'יפה'? ימותו יחד כשהם עוד 'יפים'... הוא לא יכול לחיות אם הוא יהיה 'בודד' אם היא תמות לפניו [כאילו שלאלמנים אסור להתחתן...] בחתימה של 'טוב למות שניים מלחיות לבד' -מזכיר את מה שחוה טענה בחטא עץ הדעת 'אתן גם לאישי...' החסד של ר' עקיבא לגבי שניים ההולכים במדבר ויש להם מימיה אחת לא התקבל להלכה - וגם עם רעיון גדול ועליון יש בו - הוא מנקודה של חסד. כאן הוא מנקודה של אגואיזם. לא מדובר על הקיימות האונטית של השניים, לא מדובר על תחושת השייכות המתבטאת ב-חיים- אלא בחרדת נטישה הפותרת את עצמה במוות.... מעבר ללגיטימציה של המעשה הלא-ראוי שנמצאת בשיר - יש בו גם הסתכלות לא נכונה על חיי המשפחה - וכן על החיים בכלל. מעשה של התאבדות לא נוגד רק את התורה כי אם גם את השכל, מאחר והוא מעשה שכולו הכנעות ליאוש. [או לטירוף, שלא בטוח דבר שונה.] החרידה באמת יפה, מי כמוני שלא אוהב שירים יכול לומר זאת כשהוא מוצא חריזה טובה [במיוחד הבית הראשון, כמובן.] - ברם התוכן, הו התוכן. האם צריך להזדהות עם הדמויות כשכותבים? לאו דווקא, ברם הדבר תלוי במשמעות הכתיבה - 'מדוע כותבים'. האם לכתיבה ישנו ערך מהותי משל עצמו, האם כתיבה זה סתם כמו שירבוט על קיר בשביל שישמעו אותי - או כדי לפתוח שערי בינה, וכדי להביע רעיונות רוחניים שעדיין לא הובעו ומצווה להביעם במציאות? האם על הספרות לגלות גם את מה שהיא צריכה לחסות? להציג את מה שהיא אמורה להצניע? לכן זה חשוב מה המטרה של הכתיבה. אם השיר באמת בא להביע את הזעזוע ממחשבות כאלו, למרות שהוא לא רומז לזאת מספיק - יש לו מקום. ברם אם השיר בא לפאר ולרומם ובעצם לתת לגיטימציה למחשבות פסול אלו - האם יש לו איזה שהוא ערך רוחני כל שהוא? אם אני למשל אכתוב שירי נצרות המפארים את אותו האיש, המהללים אותו וקוראים להשפלת עמ"י, או אכתוב סיפור מנקודת מבטו של אנס - והסיפור יציג אותו באופן סימפאתי ובמקרה הטוב יציג את מעשה האונס כדבר ש'לא היה יכול להמנע כלל וכלל' ובעצם נותן לו לגיטימציה - האם יש מקום בעולם לספרות כזו? כמדומני שלא. שכן על הספורת להרבות אור, ולא את החושך. די לנו שהגויים עושים זאת במשך ההסתוריה - ומדוע נצטרך למעשה זה גם? הצדיקים הטהורים אינם כובלים על הרשעה כי אם מוסיפים צדק... לכן - כתוב יפה, אבל מבוזבז לחלוטין, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כן אני בעד. אחרי הכל אנחנו לא כופים איזה שהוא 'קו זצ"ל' על כולם וקוברים את השאר מחוץ לגדר. שמואל - מותר לך להתבטא. אבל רק תשמע רגע מה אני חושב על ההתבטאויות האלה שלך..... .... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] המממממעניין כתוב יפה, רק אני אתן כמובן הערות טכניות... ITS TOO BOLD! [מודגש מידי, אם לרגע לא הבינו מה כל כך קירח ביצירה הזו...] לא כדאי לעשות את היצירה לא מודגשת כל כך? [ואת השורה האחרונה פשוט להקטין במקום?] ויש כמה שורות חתוכות.. ''ונזכרת בכל הפעמים...' הייתי מוריד שם את ה'ו' או את האנטר... יש עוד כמה בהמשך אבל אני עייף לאאלללהה.... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחח ועוד קצת חחחחחחחח צוחק שעה! ש-ו-נ-א את האנשים האלה!! שונא!!! זה פשוט אנשים נוראיים!! אני אומר לכם, יש להם איזו שהיא כת מיוחדת כזו וסודית - 'כת הסיפון' או משו כזה... שכל המטרה שלה היא להשליט את אידאולוגית ה'סופיות' שלהם בעולם ולגרום ל-כוווו-ללל---םםםם לדעת 'מה קורה בסוף' של מה שהם מתחילים! הם עד כדי כך נוראיים שאפילו שמעתי איזה דוקטור מביקורת המקרא [רחמנא לצלאן כמובן...] שהעיז ואפילו חשב שקהלת בעצמו הוא אחד מהכת הנבזית הזו..... צריך לשים אותם בכלא!!! אין דבר יותר מרגיז משאתה יושב בסרט סוף סוף מתרווח והזו שלידך [אה.. אופס... הזה שלידך. לא יעלה על הדעת כמובן שתהיה לידך 'זו' כשמדובר בבית קולנוע כמובן... [אא"כ אתה אברך והיא האברכית שלך, אבל זה לא רלוונטי כי לא יכול להיות שהיית מתחתן איתה עם היא מהכת הזו.... {מצומרר}]] - ועל ההתחלה של הסרט זה שליידך ישר קוטל את כולם - 'טוב, זה מת תוך 10 דקות.' 'טוב, הזו תהיה עם ההוא לפחות עד אמצע הסרט', 'זה אבא של ההוא, והוא בכלל אח של ההיא'.. [טוב המשפט הזה יצא מאיזה טלנובלה בטעות...] 'אל תדאג הוא יתגלה שלא מת בכלל ושהטיל הגרעיני שירו בו לא פגע ממש בו אלא בתג השריף שלו והוא בעצם בכלל קרוב משפחה של ווקר, וזה שכולם עומדים פה בשורה ולא ישר קופצים עליו אלא אחד אחד זה בגלל זה....' יופי! אז מה עם בסרט ה10023435 שאתם רואים אז אתם כבר יכולים לנחש את הכל! אז מה!! למה להרוס -לנו-- האנשים-- הרגילים -- התמימים - - והפשוטים את ההנאה מהסרט או מהספר! למה????? מעניין מה הסמל של הכת שלהם... סמל של 'STOP'? או בטח כתוב על הכריכה של 'המדריך להורס הסופים המתחיל' באותיות גדולות וחברותיות 'THE END' או משו כמו 'GET NE1 PANICING [bcus uv just told them the end of the film...]' אני פותח בעיצומים ושביתת רעב [וחבר'ה, זה רציני אני באמת לא יכול לעשות שביתה כזו הרבה זמן.. אני פשוט יעלם אחרי איזה שבוע...] עד שצה"ל יעשה איזה שהוא מבצע משו בסגנון 'להתחיל מבראשית' או שיקרא לו 'כל ההתחלות קשות - אז מה?!' או משו כזה, ויתפוס את חולית מחבלי המתח והפאן מהפיקשן! נשבית את הנמלים! את הגמלים ואפילו את הסוסים והעופות כולם! לא נוותר על זכות השיבה - וגם לא על זכות השמונה, ואפילו לא על התשעה או השישה! לא נעצור עד שמנהיג הורסי הסופים 'יו-סופ-וס באד-אנד ארויינוס' יובא לדין! :)) שווה סו. תביאי לנו אותה בקאמבאק!:)) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מגנוב! כתוב בסגנון נורא 'ילדותי', משפטים רבים מדי וקצרים מדי, יותר מדי 'נקודות'... פשוט מתאים! המעבר בסוף לחיי כלב מפתיע למדי, לרגע חשבתי שזה יהיה סיפור סתמי כמעט, ברם - המעבר לא חלק מספיק [אני לא סגור על זה אם הוא מעומעם מדי או חד מדי...] משלים די יפה את הרמיזות בהתחלה, חוץ מהשתיה שלא כל כך תפסתי ממתי כלבים יוצאים לשתות... כך או כך - אני עליתי על זה ב'פריזבי'...:) [בתהחלה זה נראה כמו קטע אמריקאי-בלאי-קלאסי-עד-כדי-לשים-בפרסומת-של-קינדר-או-קולגייט אבל אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות... אז זה בטח כלב... [והאמת - גם זה לא 'כזה' טיפוסי לנוף שלנו ויכול די בקלות להכנס לפרוסמת של מנטוס..] ומעבר לכך - עם כל הכבוד - - - ^..^ CATS RULES! [ליצירה]
- [ליצירה] ואאההה!! איזה מגניב! יצירה -שלי- ועם סוף טוב!!! כן כן! לכל דבר יש פעם ראשונה... [ליצירה]
- [ליצירה] או קי... מצמרר... צריך לקרוא לפחות פעמיים אחרי זה את החלום שלי כדי להרגע..... כתוב קשה וחזק, עם כל היופי שבכך שזה ממבט מהצד... תמיד חשבתי איך אפשר לתאר חורבן 'מהצד' - על אופן כזה בחיים שלי לא העליתי בדמיוני... מקורי מאוד! כתוב חזק ועם מלא רמזים [מזכיר לי שאני צריך לרענן את התנך שלי ואת ההגדתות-חורבן שלי עוד לפני ט' באב הבא... [שיהיה ממה לצחוק משמחה ש'מה? ככה זה היה?? יאלה, איך אנחנו היום ב"ה...']] דבר אחד אעיר, בשלב מסוים, אחרי ש...אה.... רגע אין שם לחתול??? אז איכשלאקוריםלו, אחרי שהוא על החומה פעם שניה ורואה את הבית נשרף עם ה'אנטי-ציפורים' החלק שאחרי זה קצת יותר מדי. אולי 'יותר מדי קשה במכה אחת' התוספת של הקטע הזה, לא בדיוק יודע. אני חושב שזה אולי בגלל המיקום של החלק עם החומה II, נראה לי שזה החלק העיקרי והחשוב שבסיפור אולי... [רגע, איפה ר' עקיבא? :-)] אז אולי היה עדיף לשים את החלק הזה בסוף, אחרי הקטע ההוא. חוץ מזה - חובה!!. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... עלתה לי שאלה בראש עכשיו... האם אפשר לכוון את כל הכוונות האלה, או לחשוב עליהן בכלל, עוד לפני שנוטלים ידיים ו/או מברכים ברכת התורה? האם זה נחשב לימוד תורה בעצם? מעולה על הצהוב - סוף סוף אנשים באמת משתמשים ובקביעות באופציות שכן יש כאן... והייתי שם את זה ב'תפילה' בעצם לא? [ליצירה]
- [ליצירה] vnnn הממ... רגע לא הבנתי משהו... למה את שונאת לקרוא דברים ארוכים בקיצור? [בעצם.. מה זה בכלל 'דברים ארוכים בקיצור' אתמהה...] :-) תודה. ההוספה למטה, היא למען הסר ספק שהיצירות הללו -לא- אמיתיות, היתה תקופה שהן "היו" כאלה... אז עכשיו שברור שהן לא - צריך לסמן, שידעו זאת מראש....:) איך אמר לי פעם מישו פה - 'עופים... בחיים האמיתיים אין כל כך הרבה שלוש נקודות...' ^_^. [ליצירה]
תגובות