גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
...
גם אני מצטרף להנ"ל...
משל שועלים מצויין! [טוב בסדר.. משל צבים!]
היה אפשר להוסיף עוד כמה דמויות מהמיתולוגיה וזה היה נהדר!! [סתם סתם צוחק..]
רק דבר אחד באמת אני לא מבין......
ממתי צב יכול לשכב על הגב?! [ועוד לחזור בחזרה...] תקווה תקווה נכון.. אבל עדיין...:)
[ליצירה]
גמני.
[אם אני כבר בסבב שירים איך שהוא...]
הנה דוגמא ליצירה לא מנוקדת... נו! אתם רואים איזה יופי זה יוכל להיות?? בלי כל מני ח ו למים שעושים רווחים נ ו ראיים באמצע המילים...
ספציפית - אילו לא הייתי עייף... כמה זה נושא חשוב...
אווירה קשה של יאוש בין השורות נקראת.
אווירה כזו של 'הנה גם שעוזרים לי זה לא עוזר...'
גם שעולים למיים - טובעים שוב בחזרה...
זה כל כך קשה... כי זה כמה לא נכון....
כמה שלפעמים נפילה זה דבר חשוב... כמה לפעמים צריך להרוס בניין קטן כדי שיהיה מקום לבניין הענק שלנו....
רחשי לב קשים, מזעזעים.
'להנאתי'. הו - כמה שזה מוכר.
להנות מהתלונה, מהיאוש, מההרגשה הקשה, מהצומי שנובע משידור המסכנות.... זה ממכר ממש.
זה ארס של נחש.
ברור שכיף ייותר להתלונן... הכי קשה זה להתמודד...
בשביל זה צריך אומץ - גבורה - לתת איזו שהיא הקרבה מהעצמי אל האלוקי. כדי להוריד קדושה.
מה גם, אופטימי מאוד.
אם הגעת לחלק -הזה- כבר בתשס"ד - - מובטחני שהתשס"ה לא תהיה אפילו 'יותר טובה' כפתרון ותשובת המשקל ליצירה זו - אלא הרבה יותר מזה.
כי הפתרון כבר כל כך קרוב.....
[מצפה מאוד שהוא גם יצטרף איך שהוא ליצירה זו... לא אוהב כבר יצירות חסרות סוף או פתרון...:-)]
[ליצירה]
המממ
רץ מאוד למרות שנורא נורא איטי - סגנון מעניין, איך לבטא צעקות בשקט מוחלט.
בהתחלה זה היה ממש נהדר, אבל באמצע התבלבלתי נורא והלכתי לאיבוד... והמשך גם החושים הביינישים שלי הבהבו אז בכלל לא הבנתי כלום...
אבל הסגנון מעולה וההחלה מצויינת!
[ליצירה]
המממ מסכים גם
והאמת גם אני קפצתי [חוץ מבגלל שאני תמיד קופץ בזה...] כי זה הזכיר גם לי כמה וכמה יצירות שלי וכמה וכמה מצבים שאני מעדיף לא להזכר בהם כי ברוך ה' עברתי אותם..:)
מה גם צריך להיות גם מציאותיים ולראות שבאופן פרטי, ספציפי ממוקד וצר - היצירה שלך קיימת בעודה וקיימת בחזקה...
ואת יודעת מה? - צודקת! אין צורך להסיף מלאכותית פתרון. אם הוא לא בא באופן טבעי לא צריך לשים סתם.
-- ובשביל זה בעצם יש את התגובות:))
להוסיף דברים שהם לאו דווקא ממין היצירה:)
אמנם ביצירה לא מתאים לשים את הפתרון סתם כך - אבל כתגובה זה מתאים בהחלט! - כך גם ביצירה שמראה את הצד הזמני והמצומצם של הכאב הזה ומציגה אותו חזק ויפה כל כך - עדיין על ידי תגובה שמזכירה ומכניסה את היצירה הזו לגבולותיה והגדרותיה - כך ידעו שמצב זה הוא רק זמני והישועה והגאולה קרובה לבוא תמיד..:)
תודה שוב.
[ליצירה]
כמעט
[לא רוצה להרוס עם ההערות הבונות שלי..אבל שיהיה...]
'כמעט' זה מה שאני יכול להגיד על התמונה הזו - 'כמעט'.
על זה למדנו בצילום שכדאי לנסות את אותה הסצנה מ7000 זוויות שונות ומכיוונים שונים...
הזווית של התמונה הזו, לדעתי, היא כמעט לכל דבר - השמש כמעט במרכז, בתמונות שקיעה - אם יש השתקפות עדיף לשים אותה במרכז ולא לשאוף 'לחוק השלישים' [ובתמונה הזו זה גם - 'כמעט' חוק השלישים]
ישנן כמה דמויות חשוכות בתמונה - מצד אחד רוכב אופניים, ברם אותו היה כדאי לצלם מעט יותר מרחוק כדי ליצור את הדבר היה שהיה אמור להיות. מצד שני יש אנשים משחקים על החוף - אותם היה עדיף לצלם יותר מקרוב - כדי שיראו אותם יותר. קו החשמל מעט מפריע, ואולי מעט גם העמוד...
דבר אחד חשוב שיצא מעולה בתמונה - חוק השלישים לגבי הגבולות - יחס שמיים - מיים הוא בדיוק שליש ושני שליש, השמיים דרמטיים והופכים לנושא כך שהם תפשו רוב התמונה זה מעולה!
בכולופן, ניסוי וטעיה זו הדרך - אילו הייתה אפשרות לעבור את הכביש[כדי להתחמק מהעמוד] , לזוז מעט עוד ימינה ולצלם מעט שמאלה ויותר מקרוב את האנשים על החוף [אולי מעט מיותר נמוך] אז זה היה יוצא מעולה.
צבעים טובים, ברם חשוכים מדי. יכול להיות מאד שהיתה תת-חשיפה בגלל השמש, היה עדיף לפצות על זה [ואם אפשר - למדוד מכרטיס אפור לפני...]
ואם כבר - כמובן, נשמח לפרטים... [מצלמה, עדשה, סרט, מהירות, גודל צמצמם, מיקום, שעה ביום, תאריך, סיטואציה וכו'וכו'...]
[ליצירה]
אמרתי שני דברים.
[יווו שעה לגלול את כל התגובות האלה... מזכיר לי את האורך של היצירות שלי...]
1. לא חשבתי שהוא דווקא יגיע לנוער הגבעות.. יותר חשבתי על הודו, על פריקת עול הודו סטייל שכזה... במקרה האחר אולי הליכה ל'משריפה' [סליחה על הביטוי]... או כל משו סגנון 'סיקסטיז' שכזה...
אז דווקא 'נוער הגבעות' זה הפתיע אותי... כנראה שאני לא מכיר מספיק את המושג הזה כדי לחשוב על אופציה שכזו... [האמת היה לי חבר שהלך לבית אדום ורבץ שם כמה זמן...]
2. ככה כותב ילד בתיכונית שעוד נהיה מנוער הגבעות??? על דברים כאלה הוא חושב בכלל??? השאלות האלה שלו נשמעות כמו איזה מישו מישיבת הסדר לפחות...
3. (בונוס) - סתם הייתי חייב לציין את זה גם -
אמירה מאוד מפורסמת שמבוססת על פילוסופים טובים ורמב"ם יקר אומרת - 'פילוסוף זה ילד שלא התבגר.'
פילוסוף אמיתי, זה שחוקר אמת, הוא זה שלא מתבגר מהשאלות הילדותיות ושואל אותן באמת שוב ושוב ומוצא להם גם תשובה. השאלות הגדולות ביותר והפתרון שלהן.
או כמו שכותב הרמב"ם - 'מורה נבוכים'.
זה לא דבר רע להיות נבוך כשאדם נבוך הוא מחפש אמת..
[הוו כמה ר' נחמן יש עלזה...]
תגובות