גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
חזק ובעייתי ביחד.
פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו"
המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק....
[ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...]
ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית -
ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']...
תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-...
ובסוף האף נשבר.......
הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...]
זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה.
אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך.
--- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו.
ואני אומר?
לא כעסנו, ולא כועסים.
בעיקר מעודדים.
-אל דאגה!- אומרים.
אט אט, החיים לוקחים זמן,
את תראי,
כמו כולנו,
איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה
מתענגים עליהם בנוסטלגיה
'היימים שהיו קשים לי'
'הימים שדרבנו אותי להתקדם'
'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'.
זה טוב יצירות כאלה.
<סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]>
[ליצירה]
חחחח
אתם יודעים מה הכי מצחיק בכל הסיפור הזה [ודומיו]?
שבמסיבת ה7 ברכות, או אפילו בחתונה עצמה, אני אגש לסו עם היצירות האלה במבט -ה-כ-י- ציני בעולם והיא תתעלף מצחוק פשוט....
משו כמו 'י-א-ל-ה... אני כתבתי את זה?!...':)
גם אני אומר 'בקרוב אצלך', אפילו יותר ממה שאני אומר 'בקרוב אצלי' [כי לי יש עוד תאריך מינימום שצריך להגיע...] - - אבל אני, בלי מבט מרחם דוקר כזה... אלא במבט אחר... מבט כזה בסגנון של 'יאלה אין לך מושג מה מחכה לך וכמה זה יהיה נהדר הא....'
או שבעצם כן...
:-]
[שמעתי עוד בנסיעה מקרית 4 היא חברון על היצירה הזו וישר הייתי חייב לקפוץ למישהו כדי לתפוס תגובה על זה...]
לא קיצ'י, אמיתי מאוד.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מה, איפה הפתרון?
מול העניים הפתרון -
'לא מוותרים על גן עדן בגלל שהדרך אבדה...' שבא בעקבות 'אני לא רוצה להכנע'....
המממ... זה נראה לי כמו איזה שהוא פתרון כזה... או כמו שהיה נוהג לצעוק רבי נחמן 'גוועעעעעעעעעעעעלללללדדדד!!!! {חסה וחלילה בלעז] אין יאוש בעולם כלל!!!!'
או כמו, להבדיל, שלמד בע"פ כבר כל מי שראה ת'סרט 'Finding Nemo' - 'ג'סט קיפ סווימינג, ג'סט קיפ סווימינג... ג'סט קיפ סויימיניג סווימינג סווימינג....':)
[או בקיצור בעברית פשוטה - קשה, אבוד, נורא, סופר בעיות, פח זבל של דיעות - ועדיין - רק שניה תנו לי להוציא פה מהכיס את הפתק של 'בשבילך נברא העולם!!' ולהיזכר בכך שהמטרה [כנראה היחידה כמעט] של התכונה הכה אפריורית באדם הקרויה 'גאווה' [רח"לללל...טפו! :-))] המטרה שלה היא בזה...
כמעט נשברים? מתעופפים באוויר של אחרים? - אבל אני לא רוצה להכנע....
נורא קשה??? אפשר להשתגע?? לא מוצא עכשיו את האור למרות שמחפש אותו בנרות מנקודה לנקודה?? - אבל לא מוותרים על גן עדן רק בגלל שהדרך אבדה....
לך, קדימה!
בעוז.
אל היכן שאף אחד עוד לא היה! [טוב זה שליפה קצת סטארטראקית שלא קשורה...:-]]
בעוז - קדימה! [תשלימו לבד את החרוז...]
[ליצירה]
הה...
שירות לאומי הא... מזכיר לי את הטראומות של אחותי מהשירות... אפעם לא הבנתי איך ב-סוף השנה- היא בכתה שהיא לא רוצה להפרד מהילדים החמודים... (כן?? מעניין שבתחילת השנה אמרת שהם נוראייים!)
ככה זה שמתעסקים עם אידיאלים...:))
כתוב טוב מאוד, לפעמים חלק מהמעברים בין אפיזודה לאפיזודה מרוחק מדי ולא חלק מדי (תכלס' זה נראה כמו טריילר לסרט... אבל ככה זה אמור להיות)...
אז חוץ מהוצאת הלע"ז שלא תנוקה על עיה"ק פ"ת תובב"א שהיא עיר מצויינת לחלוטין. וחוץ מזה שתמיד אפשר במקום להסתובב במדרחוב לקפוץ לקניון הממוזג... זה סה"כ יעלה את המחירים באיזה 300 אחוז......:))
'האורות של פתח תקווה'... - משפט מעולה!
[ליצירה]
...
חזק. [סליחה - 'חזק!'] חזק ואפילו ממלא.
כל הקורבנות כולם והאבלות כולה, על ירושלים תהא, עד שתנוחם...
[וכמנהגי - רעיונות:
פיסוק, למקצע אותו מעט יותר [למשל, בפסקה של הכהן הפיסוק ממש קשה {זורם מדי מהר למרות שיש מעברים בין מחשבות מנוגדות}]
ובפסקת סיום, להפריד אותה [עוד אנטר...] ואולי את המשפט סיום לחתוך [כי ה: והאנטר עושים הפסקה גדולה מדי...וגם מילת הניגוד חותכת מעט]
משו כמו:
שבר את הלבבות...
והמבטים של כולם אמרו - "...זוכה ורואה בבניינה..."
[או להפריד לגמרי בגלל שיש ניגוד, או לא להפריד כלל בגלל שאין... משו כזה...})]
ירבו יצירות כאלו בצורתנו.
[ליצירה]
פחחחח
מה זה דורש שאני אגיב לדבר כזה...
אבל אתם יודעים מה?? על הפרנציפ לא!
כי בעצם מה יעזור שאני אגיד את כל המנטרות הקבועות שלי כמו 'יש על זה ברב סולוביצ'יק...' וכל אלה... הרי גם ככה אתה 'תסתפק' אם אני בכלל צודק...
מגניב. הזכיר לי איזה פרק של פיוצ'רמה שראיתי בכנס איקון האחרון... משו על גזע חייזרים של 'נטראליות'.. שכשחושבים על זה זה בעצם הספקנות האידיאלית...
'במקרה שאני מת, אמר החייזר הנטראלי למשרתנו הנטראלי ביותר, תמסור לאישתי..... 'היי'....'
:-)
[ליצירה]
טווובב
ע--נ--ק!!!
פשוט אני חולה על הסגנון הזה! נורא אדם-צחי שכזה עם נגיעה קשה מאוד של דיימון ואדאמס [דאגלאס, לא צחי..]
פשוט
מ ע ו ל ה!
אני שולח את זה לחייל שלנו בשריון ממש ממש מייד!
איזה יופי.
[ווו... ועוד עם מסר בסוף.... אני מרגיש כמו אחרי פעו...]
תגובות