עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] משו לא הבנתי.. למה בשורה 16 - 'אך...' למה 'אך'? [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון ממש יפה וכתוב טוב!! רק הסוף? חסר סוף... (וגם לא הבנתי מדוע זה קשור לנסירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. בטח התכוונת למשל לקטע של העניים... (לא מסתכל, יושב, שמן דגים, לבכות, וויטמין A וכו') הרבה יובש יש בפגישה למשל... גם מספרים לא חסרים (11 שנה, תוך שניה, 2 דקות, 10 דקות.. וכו') בעיקר קטע של יושב מוגדש (מאד) הן בעניים הן בכלל... [הםם.. מוסקט זה שם של יין יבש? [בעצם חצי יבש עם תקווה...]) בטח יש עוד רק שקשה לשים להם לב... הרעיון עצמו מוכר, כואב להפליא עצם הרעיון הזה... (מה יש אנשים כאלה?? [שעושים עניין כל כך עם אין לו אוטו? שבאים דווקא למקום שאפשר להביא תירוץ טוב לחתוך? שלשלם -דווקא-??? לא מאמין שיש כאלה אנשים!!!] (סתם.. צוחק... האמת אני לא יותר מאמין שיש אנשים מהסוג (הסטריוטיפי-בלאי-כל-כך) המובא... אבל אני לא הייתי עונה על 'אתה מתקלח כל יום??' [אני פשוט הייתי עונה -'ואת?? הידעת שבימי הבייניים לא היו מתקלחים יותר מפעם בחודשיים ובין לבין האריסטוקרטים היו פשוט מורחים על עצמם בושם כיד הטובה עליהם במחשבה שזה יחפה על הכל?? [בנימה עוקצנית נורא במילה 'בושם'[[ [סתם סתם... באמת סיפור נוראי, אז באמת קשה לי לתפוש שזה קורה... (בשביל מה לעז... מגדל-עוז הוציאה חוברת ספיישל בפורים הא?? אולי בשביל שאנשים יקראו אותה????)] המוטיבים, אחרי שאמרת לשים להם לב, מוצלחים מאד. רק הייתי מגדיש אותם, כי לא תמיד רגילים 'לחפש' אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] נו - אז בדיוק מה שאמרתי. ברגע שמשנים את כל השיר הזה לנימה צינית - הוא בסדר... [ליצירה]
- [ליצירה] סניפ סניפ. קשה השירים האלה... גם אני התחלתי לכתוב משהו היום אחרי 9 וחצי אבל בשלב מסויים ראיתי שאני כבר לא יכול לכתוב על זה... נורא. פשוט נורא. הי"ד. ד.א. יש עניין מיוחד לניקוד? כבן של מורה ללשון אני אמנם חושב שזה נחמד ועוזר מאוד לקרוא - אבל, לנקד את כל המילים ניקוד מלא - ועוד במחשב - זה -נורא- מעיק על הקריאה. זה קוטע את הרצף של המשפט כי קוראים כל מילה בנפרד בגלל הניקוד. (חוץ מזה שיש כזה קטע עם חֹלם שעושה -כ-ז-ה- רווח שאי אפשר להבין כלום...) בקיצור לגבי ניקוד - זה עוזר, אבל אם זה על הכל זה נורא מעיק... אפשר לנקד אותיות נבחרות ממילים נבחרות - ככה אני איך שהוא התרגלתי בשנתיים האחרונות... [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחח ואני עדיין עומד על כך ש'כפית' זה כלה פוטנציאלית.... :)) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ מזכיר לי יצירות נוספות על אותו רעיון... חסרה לי -מאד- הפאנצ' ליין... יש פה חצי שאלה ואין את החצי תשובה אפילו... נכון שעכשיו 'פגרים חיים' אנו רואים בעצמנו - אך מה אנו רואים למולנו? בדרכנו? [ליצירה]
- [ליצירה] ההה אני אוהב את הלשון הזו שלך... נורא 'נועז' כתוב.. מזכיר כמה יצירות יאוש ששמעתי של משוררי 'משיב הרוח'... [ליצירה]
- [ליצירה] המ מגנוב! אני אוהב את הסגנון הזה... אמנם יותר ישיר ממה שמיכל כתבה, אך המסר יפה כאן גם! רק כמה הצעות עלו לי בראש כעת: ה'ניכתב לפי..' בסוף - להקטין גופן... [זה לא חלק מהיצירה באופן מהותי] ואולי לנסות להעצים את הניגודיות [הקטע של 'אבל - עם חלוקי הדעות...] בקטע ההוא, מאחר וההמשך נורא 'טבעי' כאן, למרות שהוא לא טבעי כלל... וכמו שאמר הגרי"ד 'חיי אמונה הם חיים טרגיים...' כי כשלעצמו זה נקרא נורא ברור ופשוט... [ותגידי לי את האם זה באמת כך ^_^] ו..דבר אחרון - - למה הוא לא בירך?! [לברך זה גם כיף... קצת קולטורא... קצת חוויה....] :-] [ליצירה]
- [ליצירה] או! אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!' בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.] הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...] וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה. מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...] ---------אבל------------ברם, אולם. הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה.... פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה. בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...] -לזה התכוונתי. שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה... בא נשים את הרגשות במרכז:)) [או בהר..] מקווה שהבהיר את הדברים. [אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))] [ליצירה]
תגובות