עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] ההה... הממ... חזק. מוכר... סיום יפה! ואת הכותרת הייתי ממליץ להגדיל... [תפשת את המוטיב שתופש פה!!^_^] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. התלבטתי מאיפה להתחיל לגלול בשביל להגיע ל'תגובה', האם להתחיל מלמעלה ולעשות 'פייג' דאון' או מלמטה ולעשות 'פייג' אפ'... מה שלא בחרתי - כך או כך לקח לי שעה וחצי להגיע לאמצע... [בקיצור - כמו שאני הכי אוהב - יצירה ארוכה -לאאאלללההה- עם תגובות ארוכות -לאאאלללההה-!!] צדק מי שאמר שעל דברים בחסידות אפשר לעשות סיפורים חסידיים, וכשחושבים על זה סיפור כזה הוא לא אחר מאשר - סיפור חסידי! [אמנם אין פה רב שרואה רכבת נוסעת בשבת ומקלל אותם ואחרי שמספרים לו שכולם שם יולדות אז הוא חוזר בו - ואכן לא קרה לרכבת כלום בסוף... אבל בסיפור הזה יש מספיק 'קיץ'' כדי להכנס למסגרת... ומאחר והוא מסתמך לחלוטין על חסידות - כזה הוא.] צריך לשבת על המקורות לפני, ברם בכולאופן החלק האחרון של הסיפור לא היה ברור מספיק. נכון שעבודה קשה היא זו להשתדל להדבק למקורות שמהם יוצאים ועדיין לסיים סיפור, ובכל זאת - ברבע האחרון של הסיפור פשוט -לא הבנתי כלום-. [היתה חתונה, לא היתה, בכתה לו, לא בכתה, מה הקטע שלו בסוף, ובכלל - - למה הוא לומד רק גמרא?! [אותה תקופה נחשבת לא פחות לתקופה מלאת פוסקים... מתי שהוא צריך ללמוד גם שו"ע וב"י על נושאי כליהם לא? אפילו אצלנו מתי שהוא עוברים מה'עיון' ל'הלוכה'...:)] בכל אופן, סיפור שנמשך מאוד ויפה מאד. והאמת, חבר'ה, אני לא חושב שצריך 'להגן' על טל מנושא אלומותיו... והאמת - מבחינה מסויימת, גם לא צריך לכל תגובה יבשנית לתת תגובה נרגשת נגד:) והיצירה טובה, מי שחושב אחרת כותב אחרת [וגם אנחנו ליצירה שאנחנו לא אוהבים אנחנו כותבים פורובקציות ולא מבינים למה כולם מתרגשים...אז כולנו צריכים לתקן את הנקודה הזו!], אפשר לקחת את הביקורת, אפשר לענות לה וכו'. וברוך ד'! חייך ויחייכו לך... [ליצירה]
- [ליצירה] ההה אהבתי שם, למרות שזה היה צריך להיות פה קודם כמובן... [טענות אתם יודעים למי להביא...] :) פשוט מעולה. חורפי מתמיד. רק מה, אני אישית ש-ו-נ-א גשם!!! נסו אתם באיזה יום שני אחד 'להתקע' בתחנת אוטובוס ב12 בלילה במשך שעה וחצי כשסופת הוריקן וטייפון מתחוללות מחוץ לתחנת האוטובוס, גשם זלעפות מהסוג מהמזלעפים ביותר שיכולים להיות.. קור איימים ומטריה אחת שבורה.... נראה אותכם עומדים שם כשאף נפש חייב לא נראת גם בכביש כה ראשי כמו הכביש מקסטינה לאשקלון... נראה.... מה כן, זה פותח את הראש... לא להאמין מה שעה וחצי של סף מוות יכולה לעשות בקשר הזה עם אלוקים... [מה שבטוח כיוונתי את כל הכוונות שאפשר ב'מאין יבוא עזרי!!! פליייייייזזזזז!!!!'] אה כן, ודבר אחד נוסף.. באמת סו, עם כל הכבוד... מ-כ-נ-ס-י-י-ם א-ד-ו-מ-י-ם?!?!?!?! לא הגזמנו? אפילו -אני- לא הייתי מעיז לצאת ככה לרחוב... אפילו פיג'מה לא הייתי מעלה על דעתי בצבע הנוראי הזה... רק חסר לי שהיתה לו חולצה צהובה... אז בכלל הוא היה נראה כמו איזה קרטיב...:) [ליצירה]
- [ליצירה] ::) על זה אני אומר - ברוך ד' שעשאני אולטרא-אורבאני, כך שבנתיים אני לא צריך להכנס לדיון שנורא מזמין כאן... ואני לא מתחיל להבין בכלל את השיר הזה - הרי כל פעם מחדש כשיש ברית כולם שרים מה האידיאל ומה אנחנו -באמת- מצפים מהילדים - "יברכך ד' מציון - - - וראה בשלום ירושלים. אורבאנים לבניך - - - שלום על ישראל!" ואני חוזר שוב - איך מגיע 'שלום על ישראל' - לכש, ומיתוך, ה'אורבאנים לבניך'! יה"ר שתרבות הקניונים תכבוש את כולנו, ושלא יהיה עוד קניון אחד בארץ בו לא מכריזים בכריזה ש'עכשיו מתנהלת תפילת מנחה בביה"כ בקומה II'...ו'מבצע ש-ח-ב-ל על ספרי הרב זצ"ל!!! רק עכשיו!'... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הרעיון מבוטא ממש טוב, משלים ודימויים רבים מ-א-ו-ד והרגשה גדולה של ערבוב ואי-הבנה. בעיה אחת, קריטית לחלוטין - רציפות. הסיטואציה המובאת אמורה להיות מהירה מאוד (כמה זמן לוקח כבר לחשוב כשמבולבלים?) - ברם המשפטים מורכבים למדי ומעבירים תחושה של זמן ארוכה. על כן יש לשים לב, אם המשפטים הנ"ל באים להעביר תחושה של זמן ארוך של מחשבה, כמו אדם שבוהה בתמונה ומנסה להבין מה זה אומר לו - יהיה כן, אך יש לחתוך את המשפטים, הם קשורים אחד בשני קרוב מדי, המעברים מהירים מדי בין משפט למשפט כדי להעביר תחושה זו במקום זה מופיעה תחושת בלבול רצף וקוצר נשימה. ומצד שני, אם התפאורה המוצגת אמורה להיות קצרת זמן, מחשבות קצרות ומבולבול, חצאי משפטים לא מובנים הכל מעורבל ובפראדוקס אחד גדול - המשפטים מחוברים מעולה (למרות שבחלקם זה קרוב מדי אפילו) - ברם, המשפטים עצמם מורכבים מדי ומתרחקים זה מזה על ידי מילות קישור לא מייתיות ('ומצד שני' למשל או תיאורי קישור מורכבים אחרים הנותנים תחושה של מחשבה) - אם המחשבות מבולבלות אזי הן קצרות מאוד, חתוכות באמצע אפילו. אמנם חלק מהדברים צריכים את התמורות שמובאות, לא כולם מבינים בציור, אבל זה מורח את הזמן המובא בסיפור. אופי דיאלקטי..... סוף מוחץ! (נעדרת... או ש...) עדיין נשאר בבילבולו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ובעייתי ביחד. פעם שמעתי איזה שהוא משפט בעל משמעות עמוקה [שאני בדרכי עדיין אל סוף עמוקה, מסתבר שזה משו עמוק מאוד...] - "אל תפרט על מה יש לך להתנצל... פשוט תתנצל על עצם קיומך. הוא מספיק רע וכוללני כדי להכיל בתוכו כל דבר רע שאפשר להתנצל עליו" המשפט הזה נראה פה מיושם על שני הצדיים די חזק.... [ובאותה הזדמנות - תודה למביא המשפט, לא ידעתי שהוא יתאים בדיוק למשהו כל כך מהר...] ברם, אולם, אבל, הנקודה שמועלית פה גדולה לא פחות - היא גם בעייתית - ידוע הסיפור על הספינקס במצריים, למה האף שלו קצת...אה... קצת 'לא'... - האגדה מספרת שהפסל שלו היה, ככל הנראה, הפרפקציוניסט הראשון.. הוא פשוט כל הזמן רצה שהאף הזה יהיה 'ה-'אף בה' הידיעה... [לא יודע איך אומרים את זה במצרית עתיקה... כנראה שהוא רצה שזה יקרא על שמו של ה'תות ענ-אף עמון' או משו כזה...] - הוא רצה ליצור את היצירה המושלמת ביותר... משו שגם בעוד 3800 שנה ישבו דוקטורים בסטזים שלהם לניתוחים פלאסטים וישתממו 'איך לעזה ויריחו תחילה הוא עשה את זה??' [טוב, יותר לכוון 'איך לפיתום ורעמסס תחילה הוא עשה את זה??']... תיקן, תיקן, פעם פה, פעם שם - פה עיגל, פה סיטט, פה חתך.... עוד ועוד ועוד שזה יצא -מ-ד-ו-י-ק-... ובסוף האף נשבר....... הרצון האישי לעשות משו -בגלל האחרים- או -בשביל האחרים- הוא קשה, הוא לא במקום. התכונה הזו נקראת 'פח זבל של חיים' - שאדם לא עושה דבר מעצמו אלא הוא פשוט 'פח זבל מכל מה שבא', כל מי שבא הוא רוצה למצוא חן בעייניו אז הוא לוקח לו את הזבל... [או משו כזה...] זו תופעה שבאה גם מלקיחה לא נכונה של הצעות או ההערות או תוכחות מהאחר וכו' וכו'... זו סוגיא ידועה. אז מצד שני, אין בעצם -באמת- על מה להתנצל 'בפני האחר' - אלא בפני עצמך. --- ומצד שני, הדבר גם מעורר את רגשותיו של האדם העומד ויודעו את חטאו, הרגשת החטא המדכאת והקשה, תחושת ההרחקה והצער הנוראי שאין מילים להסבירו... שבעצם אין באמת דרך 'לתרץ' דבר לא בסדר שעשינו - אלא לבקש 'סליחה'. להשתמש במידה שהאלוקים משתמש בה, ורק בזכותו היא אפשרית - לסלוח., לאחרים, לעצמנו. ואני אומר? לא כעסנו, ולא כועסים. בעיקר מעודדים. -אל דאגה!- אומרים. אט אט, החיים לוקחים זמן, את תראי, כמו כולנו, איך בסוף תמיד צוחקים על השירים האלה מתענגים עליהם בנוסטלגיה 'היימים שהיו קשים לי' 'הימים שדרבנו אותי להתקדם' 'הימים שבזכותם היום אני כל כך גדולה. כל כך חזקה'. זה טוב יצירות כאלה. <סורי על ההתפלספות הביינישית... פשוט אני חייב להוציא קצת מהמתחים הבינישים של בין הזמנים על משהו....[אוף איפה החבורתא שלי?? אני כבר כמעט שבוע לא צעקתי על אף אחד 'אתה לא מבין?!?!?' או 'איך אתה מבין דבר כזה בכלל??? הרי קראנו בדיוק את אותן שורות בגמרא!!!' ^_^]> [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] OMG אוי זה כל כך אחת מהצד!!!!!! אפילו האנטרים בסוף פשוט בדיוק במקום!!!!!!! מ ע ו ל ה!!! [אוף לא מתאים כל כך ליום הזה... קצת באסה לי להקרע מצחוק עכשיו... לא יכולת להתאפק עד אחרי ט' באב?!] [ליצירה]
- [ליצירה] v אמנם קצר... [מדי..] אבל טוב! [מאוד...] המסר הזה חשוב ביותר ביותר, כדאי שנדע אותו כולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! ארוך... אבל חסר לי משהו ממש מבלבל... פ י ס ו ק. (או פיסוק וריווח...) כי בכל זאת יש גבול כמה אוויר לקחת לראות.. אי אפשר לקרוא את כל השיר הזה בנשימה אחת. צריך לשים נקודות בסוף כל בית (אולי לפני כל חזרה על 'לא יכול...') ואולי אפילו איזה אנטר פה ושם... [ליצירה]
תגובות