עוף עם פלאפון
-
האמת אני חייזר, אבל אני לא מספר את זה לאף אחד כדי שימשיכו לחשוב שאני בייניש בשיעור ו' ...
לקט יצירות
- אמונה פשוטה
- סבא, שלא הכרתי.
- "עוד היא שמה בהרי יהודה..." חלק ב'
- מה זו עושה...
- אחת משישים בנבואה... [סיפור / חלום...]
קשור אלי
- [ליצירה] --- גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה. נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל. מין יחסי גומלין שכאלו. [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך רכבת ישירה לאהודות. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אחרי קריאה חוזרת ונשנת של היצירה הצלחתי להבין סוף סוף - כשיר, קשה לי להבין, מאחר ואני לא מבין שירים.. אבל זה - אפאטיות, מובא ביצירה באופן חזק ביותר. כל שורה ושורה מביאה יותר חזק את 'חוסר העניין', כל שורה מחזקת את ה'עייפות' הזו של האפאטיות... הכל חוזר... רגעים קטנים... הכל בעצם הוא חוזר על עצמו, רצף של שניות, של 'טאקים', שבין לבין פה ושם קורים דברים... משחקי המילים עם המטרונום [טאק טאק...] מצויינים! ואמרו שיש גם נימה אופטימית בסוף. בקיצור -ממש טוב. עכשיו, רק שתי נקודות בהן הייתי שם דגש - חלק ממשחקי המילים מורכב -מדי- [אני ממש טוב במשחקי מילים ב"ה, וחלק פה לקח לי ממש הרבה זמן לתפוס] - למשל 'משו חזק תקדים', הייתי אולי מנקד את זה, מאחר ובאופן טבעי שמתי פתח תחת הק' וזה יצר מילה חסרת משמעות... טַאקְדִים - אולי כך זה יותר מובן? וגם - הגאז'? (זה לא ג'אז?) וכן החלק עם הקלסר, טוב לא היה לי כזה, אולי זה מסביר למה לקח לי זמן להבין... והדבר השני, אולי חשוב עוד יותר - היחס של הזמנים. מאחר ומדובר במטרונום, יש לו קצב קבוע, וזו בעצם המטרה של היצירה - הקצב הקבוע של הטקים, - אז מבחינה משקלית אולי היה כדאי לאזן את ה'טקים' על כל הבהרותיהם - באופן שווה... שיהיה בניהם, מבחינת משקל או רצף שורות, מרווח שווה... פשוט זה יוצא שיש לפעמים שזה 'טאק טאק' [נשמע כמו שני טקים ולא אחד........ועוד אחד.... היצירה עצמה צריכה להיות די איטית לא? הייתי שם '...' בין אחד לשני אולי..] ולפעמים יש 'טאק'... והטאק הבא רק שלוש שורות אחר"כ... לוקח זמן לקרוא עד שם והזמן שעובר נראה לא 'מונוטוני'... [אולי זה בעצם חלק מהיופי של היצירה?] במשפט אחד- יצירה מעולה, (!!) רק, לפחות לי, לקח זמן 'לתפוס' אותה... [זה לא אומר משו רע במיוחד, רק פשוט מורכב... צריך אינטרנט מהיר בשביל זה [או חופשי...]] [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי... שיש קטע ממש טוב בגרי"ד, איזו שהיא פסקה, שאומרת למה אדם מרגיש רע כשמישהו נפטר לו... (בעיקרון זה 'חוסר ידיעה' ו'הרגשת בדידות' בערך צריך לעיין שם..) זה ב'אדם וביתו' (אלא מה..) מבחינה אנושית באמת אי אפשר להסביר מוות... ולא רק מוות פתאומי -בכלל.. 'למה לעזז...'? אבל זה העניין שלנו באמת, עמ"י, להתעלות מעל המצב האנושי הרדוד, מההסתכלות הזו, להרים את המבט ולראות את התשובה האמיתית לאבל- "המקום ינחם אתכם..." (סליחה על האשכנזיות, המשפט הספרדי פחות חזק...) המקום. לא אני, לא אתה, לא אף אחד אנושי. רק הוא, הטרנסצנדנטלי, העל מותי, האין סופי, יכול להסביר דבר שכזה ולנחם. רק מהמבט הזה שלו, האלוקי, רק משם אפשר להבין שאין דבר כזה 'סתם'. אין דבר כזה 'תרם עט'. העט עד שתרמה את עצמה כתבה הרבה הרבה ועשתה המון. אדם לא נלקח חזרה לפני שעשה את שליחותו... [ועיינו בפירוש הרב זצ"ל ל'אלוקי עד שלא נוצרתי" (או ביצירה אחת שלי איפה שהוא...)] היצירה הזו היא שלימה. ישנה פה קריאה ומסר -דווקא עם התאריך... החלק הראשון מביא תמיהה קשה וזעקה... 'איך זה יכול להיות???' אדם שעדיין לא קצר, נקצר בדמי חייו... בלא עוול בכפו... והתאריך הזה הוא בעצם התשובה... "יוה"ז לחללי מערכות ישראל"... איזה חללי? מערכות של מי?? של ישראל. לכולם היתה שם מטרה אחת נעלה ונשגבת - ישראל. ההקצרות שלהם היתה הדבר הנעלה ביותר שאדם יכול לזכות לו בעולם הזה. 'למות על קידוש ה''. למות בשביל עם ישראל. אף אחד שם לא מת סתם. לא משנה כמה כתבות יעשו על מה שקרה בין האלופים בסיני. אף אחד לא הלך סתם, אף אחד לא בא לשם אפילו להציל את 'העולם כולו' ואף לא אולי את 'כל העם'... כל אחד נלחם שם על ה'שלושה אנשים' שלו שהוא מכיר.. משפחתו.. חבריו... לא משו ארתילעי ועליון - משו אישי שעושה את כל ההבדל... ומתוך ההקרבה הקטנה הזו ל'סה"כשלושה אנשים" הם הקריבו הכל בשביל הגדול מהכל. ישראל ואלוקיו. מתוך הכח של זה, מתוך האמת הגדולה של זה שהם לא היו סתם - כך נבין על המציאות כולה.. אין סתם. זה המסר החזק מזה... כשאלה ותשובה... כזעקה קשה ותגובת 'שים לב איזה יום היום!' חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] או! אדרבא, או שמא, 'היא הנותרת!' בשביל זה יש את ה'פאנצ' ליין' [שורה אחת לפני אחרונה.] הרעיון הוא נכון מאוד, באמת אין מה לעשות מעשים אינטואיטיבים ברוב המקרים ללא שום מחשבה בעניין [טוב יש בזה גם חילוקים נשאיר רגע את המחקר הבריסקאי בצד...] וכשמדובר בחתונה, על 1 כמה וכמה. מסכים אתך ביותר. [טוב זה מורכב כמובן ואכמ"ל ותכלס' הדברים האלה די ברורים בכל אופן...] ---------אבל------------ברם, אולם. הפאנצ' ליין מגלה את ההפ תעה בכל הסיפור הזה.... פה לא מדובר על תחושות שבין אדם לאדם אחר, עלם לעלמה וכו'.... כי אם אדם להרגשה. בעניין הזה, פעמים צריך לדבוק ממש בהברקה של שניה ההיא, וממנה להתפס לעליה ולרכוש את אותה המידה. [מזכיר קצת את אורות התשובה פרק ב' ועוד כמה וכמה פסקאות שם שאני לא זוכר בדיוק איפה...] -לזה התכוונתי. שמחה. לא שם של בחורה, שם של הרגשה... בא נשים את הרגשות במרכז:)) [או בהר..] מקווה שהבהיר את הדברים. [אני שונא להסביר יצירות.. זה כמו להסביר בדיחות...:))] [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אילו היה לי למישהו לשלוח את זה...:)) באסה הא.. ^_^ [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין איך אפשר להפוך קלף מהאלבום של שיאי גינס לסיפור יפה כזה (Rגע זה היה קלף אדום או כחול? היה גם קלפים זוהרים לא?) מעלה הרבה קונוטוציות פסיכולוגיות... וחוץ מזה.. סחה על השם! אין ניב שאני אוהב יותר באנגלית כמו 'Ironic, isn't it?'... (טוב האמת אני אוהב גם את Please consider the consenqunses)... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני חשבתי שאנחנו שכנים... יש מלא פה בשכונה! (גם בדרך לבית כנסת יש) תסתובב יותר בנווה עוז החדשה ותתבשם מהריח הנפלא הזה... כל לילה האוויר מוצף פה בניחוח. [ליצירה]
- [ליצירה] .. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח זה פשוט דיון מצחיק ונסתר על 'לימוד גמרא לבנות'! אדם - מדהים! הרבה יותר טוב מהיצירה המוזרה שלי על מסכת ברכות... [שהיתה דחוסה מדי לטעמי..] וחוץ מזה, אני לא בטוח שבנות לא יבינו את זה... מסתובבים קצת במסכת בבאקמא... [אפילו קצם עם המשניות] זה כבר עוזר מאוד... וחוץ מזה יש בנות שגם לומדות עיון...... ] בקיצור - ענק! [במיוחד הדיוק שם עם הריטב"א! {סתם סתם..}] [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה איך יכול להיות שראיתי את זה רק עכשיו?? מדהים!!! [רק... צריך... דחוף מאוודדד גרסא יותר גדולהה, שיהיה אפשר להנות מהתמונה גם לקווים הקטנים!] [ליצירה]
- [ליצירה] הייי נדלקת על ה [7] הא? ... תחושת בדרך-לעונג-שבת-טוב-להודות-לשם? פייט איט! ריד ברסלב'ז סטאף וויבאוט אול דה קאבויילה!!.... סתם סתם. צודק בהחלט. שמחה באה מזכרון, דבר שמעל הזמן. לפעמים חווים אותה מחדש, ולפעמים נזכרים בה רק בהקשר לעבר... ['שני סוגי זכרון', הרב סולוביצ'יק...] [ליצירה]
תגובות