גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
המממ....
מעניין - השאלה הגדולה היא - איך אפשר להרגיש את זה - גם במרכזו של בית המדרש...:)
[האמת - כשחושבים על זה - השולחנות שלנו בביה"מד באמת ירוקים... ^_^]
[ליצירה]
יפה, לשם שינוי.. (:-))
כתוב, מבחינת מילים, נראה לי בסדר גמור ואפילו הייתי נותן לזה איזה מחמאה, או חמאה כזו או אחרת.
והאמת הכי מגיע לך צלש (הזה של השעועית) ולו רק בגלל שאין פה אפילו לא סימן פיסוק אחד! (!!!!!)
רק האמת זה דווקא חסר -מדי- פה הפיסוק, כי זה מבלבל מדי לקרוא. אולי לאחד שורות ולעשות איך שהוא משקל, כי קשה ליקרוא שיר בלי קצב.
[ליצירה]
ה
ואוו... זה ממש, אה... ממש!
כל כך הרבה אנרגיה בסצנה כל כך קטנה וקצרה... [יענו, תחשבו על זה - כמה זה זה לקח במציאות? עשר דקות? כולא לאסוף פרחים מחוץ לחנות... והנה פה זה לקח לפחות כמו יום שלם... כולל זכרונות.. אמירות... רגשות.... מעולה ממש!]
נשמע האמת גם כמו פתיחה לסיפור עם סוף מעולה מהסוג הזה של..נו... אתם יודעים כבר על איזה סופים בתכל'ס יוצא לאנשים לדבר -פה-... [משו לפחות כמו בסגנון של 'שברים של מזל טוב....' שנורא הזכיר לי את זה איך שהוא...]
והאמת האמת....
אני עדיין מתפלא שאנשים קונים פרחים בכלל....
זה כבר דבר טוב, אם חזרו לזה. זה אומר שאנחנו בהתאוששות.
[ליצירה]
המממ
טוב..קצת קצר... :) אבל יפה בכולופן. [והלוואי וזה היה נכון לכולנו...]
רק רציתי להעיר משהו לגבי ההתגובה הראשונה כאן... היא נורא לא במקום. [לא אישי כמובן..] אמנם יש כאלה שמשום מה עדיין חושבים בצורה המעוותת הזו - אבל ח"ו לבוא ולהכליל שכך כולם/כך צריך להיות.
ברוך ד', השתנו הזמנים, היום הבחור יכול בפשטות מאוד לחפש באשתו גם חברותא - ואני אפילו אעיז לומר, שהיום בחלק מסויים מהמקרים דווקא צריך לשאול האם -הוא- יכול להיות חברותא -שלה-.
כן כן, יש כיום לא מעט מקרים שהבחורה כמה רמות מעל הבחור, לא משנה שהוא כבר 6 שנים בישיבה...
זה לא -בושה- מצב כזה, אני לא מבין למה יש כאלה שכל כך 'נרתעים' כשהם מדמיינים לעצמם את הסיטואציה שהם מעבירים חבורה לכמה מהשבוש"ים ומסבירים איזה משהו מהמהר"ל בפרק ל"ג - ואז האברכית מהמטבח אומרת להם 'נו באמת מויישה!! זה בכלל בתפארת, פרק ט"ז.....'
אפשר לחשוב... הלוואי שכולנו נגיע למצב כזה...:)
בע"ה! בקרוב אצל כולנו. [עוד השנה!!!!!! ^_^]
[ליצירה]
אהה
[אהה... דנדן - הסיפור כבר הסתיים די מזמן... את יכולה לקרוא את ההמשך דרך הדפיוצר שלו...:)]
וזה סיפור משו!! לא סתם הוא נכנס לחוברת של מפגש חנוכה...
[ליצירה]
חחחח
אני?? רמזתי משו??? יאנוש?? רחלי??? ^_^
כן אני יודע, אבל סתם אנשים צריכים לדעת עובדות הסטוריות במקרים שכאלה... [זה כמו שאיזה אחד בצ'ט בתפוז פעם אמר לי בתמיהה 'מה?? אתה רוצה להגיד לי שיצאו מפה כבר 25 זוגות שהתחתנו??? איך אנשים מתחתנים מדבר כזה בכלל???'.. .אילו היה לו מושג...]
מה גם, נכון מאוד..
התגובות פה נורא מעניינות...")
תגובות