גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
הווי...
אם -אתה- כותב ככה...
אז אני לא רוצה לדמיין מה יקרה אחרי ש-אני- אתגייס...
[יווו זה ממש לא עוד הרבה זמן!!!! אהההההההההההה!!!]
רק הייתי משנה את 'שמו לנו רגל' את 'שמנו לנו רגל'... ככה זה ברוב המקרים בכל אופן.... ציניות מאורגת מאוד:)
בלי כל הפלסופים שאתה כבר לא אוהב ^_^... איפה אתה?
במקום החשוב ביותר בו אתה יכול להמצא עכשיו....
'בתיקון של יום כיפור.
של מלחמת יום כיפור'... [אם להיות גם פוליטיקלי קורקט וגם אחד שזוכר טוב את הביקור שעשינו...:_)]
העיקר שתשלח יצירות:))
[ליצירה]
ההה
אהבתי שם, למרות שזה היה צריך להיות פה קודם כמובן... [טענות אתם יודעים למי להביא...] :)
פשוט מעולה. חורפי מתמיד.
רק מה, אני אישית ש-ו-נ-א גשם!!! נסו אתם באיזה יום שני אחד 'להתקע' בתחנת אוטובוס ב12 בלילה במשך שעה וחצי כשסופת הוריקן וטייפון מתחוללות מחוץ לתחנת האוטובוס, גשם זלעפות מהסוג מהמזלעפים ביותר שיכולים להיות.. קור איימים ומטריה אחת שבורה.... נראה אותכם עומדים שם כשאף נפש חייב לא נראת גם בכביש כה ראשי כמו הכביש מקסטינה לאשקלון... נראה....
מה כן, זה פותח את הראש... לא להאמין מה שעה וחצי של סף מוות יכולה לעשות בקשר הזה עם אלוקים... [מה שבטוח כיוונתי את כל הכוונות שאפשר ב'מאין יבוא עזרי!!! פליייייייזזזזז!!!!']
אה כן, ודבר אחד נוסף..
באמת סו, עם כל הכבוד...
מ-כ-נ-ס-י-י-ם א-ד-ו-מ-י-ם?!?!?!?!
לא הגזמנו?
אפילו -אני- לא הייתי מעיז לצאת ככה לרחוב... אפילו פיג'מה לא הייתי מעלה על דעתי בצבע הנוראי הזה...
רק חסר לי שהיתה לו חולצה צהובה... אז בכלל הוא היה נראה כמו איזה קרטיב...:)
[ליצירה]
??
סתם שאלה, מקריאה שנייה [טוב, חמישית...]
איפה היא היתה? באומן? היא כותבת 'פגישה ראשונה שאחרי', ו'נסעת נסיעה ארוכה', ואפילו אחרי זה 'חייבת לנסוע קצת'... [לחזור לאומן?!]
נראה שהנסיעה שינתה אותה – אבל זה לא כל כך נשמע כמו אומן מאחר והבית כנסת ספרדי.... [פעמונים... סלסולים...]
אז איפה היא היתה? לאן היא נוסעת? מה מצאה שם ששינה אותה? [אפשר גם?]
[ליצירה]
...
:-] או... זה באמת קיטצ'י...רק הייתי מצפה לאיזה שהוא פרפר שיתעופף שם [או שלא..] כדי להעצים את המעבר... {יוו.. בסיפורים האלה המעברים שלך ממש חלקים! <הייתי אומר 'נא לרדת למציאות בבקשה..' אבל היית עונה לי בטח 'מה, הרב זצ"ל לא מציאותי היה?!'..^_^>}
דוגמא טובה לדבר, 'הליכה והרהורי חזרה'... הרבה רעיונות ניגוד למדתי משם... [-בדר"כ צריך להעצים משבר כדי להגיע למסקנה חיובית, כ"כ.]
גרעין מעולה של סיפור, כתוב טוב ומסוגנן... [רק ל'טרגד' [מלשון טרגדיה] או 'להרא' [מלשון הראויות...] את הסיום... איך זה יכול להיות שתוך שניה יש פתאום קרן אור אם בכינו עכשיו שעתיים? [טוב, זה בד"כ כן.. לא דוגמא טובה אוף...P)]
והכי אהבתי - איך שבסיפורים אנשים יכולים לחשוב משפטים מעוצבים כאלה... {או - איך זה שכולנו בסיפורים חושבים כמו ש"י עגנון או מרים ילן שטקליס לפחות...
פשוט ניסיתי את זה פעם.. ואףפעם לא יצא לי שחשבתי 'להיות, או לא להיות! זו שאלה!!' אלא פשוט יצא לי 'יווו.. איזה באסה....' :))
תגובות