רציתי לצעוק, לבכות, למאן, לדמם, לנצח... אבל רק רציתי... לא יכולתי... כי מי אני שאכעס על אלוקים? הרי אני ככבולה באזיקים. אין לי את היכולת לצעוק על אלוקים, אלא לזעוק אל בורא עולמים. אז כל שנותר לי לבלום את פי, את הזעקה שרוצה להתפרץ מתוך גרוני.. ורק להתפלל ולזעוק אל... ה' בורא כל-, החיים, הכאב, והשאול...   [ותודה לאדם צחי על ההשראה...]