איך פתאום הלכת לי? כמה שאתה חסר לי! אלפי שאלות עולות לי פתאום, וליבי ברגע מפסיק לפעום. מסרבת להאמין שזה קורה לי. אני מנסה, משתדלת להאמין שטוב לך, שאתה יושב בשמים ומחייך לך. אני מכריחה את עצמי לא לחשוב בבירור- על מה שעבר עליך באותו יום ארור, אני מנסה מהמחשבות להתנתק- בורחת מהבדידות, מנסה להתחמק. אבל זה לא נעלם, זה רק מחמיר ומתפתח, אי אפשר ממחשבות כאלה לברוח! אני חושבת עליך, אריאל יקר. עומד מול בן עוולה- רוצח בדם קר. וקשה לי אריאל, רע לי וכואב. לדעת שעמדת בחוסר אונים מול אותו אויב, זה כל כך לא הגיוני, כל כך זר- שזה יכול לקרות לאדם כל כך יקר. אני לא שוכחת אותך- אריאל שלי! ליבי נקרע בתוכי- אתה חסר לי! לעולם לא אשכח את אהבתך הנצחית והכנה- בליבי תשאר לנצח- בתוך הנשמה.