על הנגב יורד ליל הסתיו וחרש חרש כוכבים מַצּית ובעיר האביבית לבטח גם היום עוד עדר פרות נשחט בכיכר המרכזית. הרעות, נישאך בקרוב אל מחוץ למילון את מדי אפורה ועקשנית אדמה אדמתי כבר מזמר רק הגַזען ועל ארץ אהבתי שרה הלאומנית. מי יתנני עוף זה כבר לא זמר נוגה זו תפילתה האַחֲרונה של המנה העיקרית טוב שאת ליבנו עוד יַדְךַ לוכדת יש אלוהים לכופרים ובלבד שידבר אנגלית. אז שירו שירשירשיר כל עוד ניגון עתיק פה קיים מחרתיים אם לא מחר כמו אצל אורוול הוא יתורגם העם הארץ שפת התורה ואלוהים גם מילים ישנות שפה בארץ חמדת אבות עבר זמנן.