פרח. אור עדין של חיים זכים. שפעת שערו הזהוב מוגבלת סביב סביב על ידי נזר הזהב הלבן המכוסה בטל הבוקר, כאבני יהלום המתנוצצים בכתר המלך. מרעיד ברוח הבוקר, כמו ירא את הצינה. כה חשוף, כה תמים, כה טהור--- ---ואז בא טרקטור ודרס אותו. (בית ב', למי שעומד על כך: חוח. חשכת מות בצהרי היום מקיף את אנוכיותו מכל עבריו בקולר דוקרנים אכזרי שלשדו יבש כשמח בחרבוני קיץ מבקש לשלח אשו בברושים. זוקף צווארו כנגד השמש, כמו מתריס קבל עם ועולם. כה יהיר, כה דוקר, כה אכזר--- ---ואז בא טרקטור ודרס אותו.)