חוסר המנוחה הזה
מדריך את צעדיך
הלוך ושוב
שוב והלוך
כי אין מקום לשבת
בעולם הזה
למה ששמו אינו מתחיל
באחת מאותן
כ"ב אותיות.
י. שר שלום
-
שמי הוא כוכבית.
בדף שכותרתו היא "סדר השירים",
מול מספר העמוד שלי (5747,005,018),
כתוב בסוגריים
[ישראל שר שלום].
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון מאוד! אבל אני לא סבור שמבקרים באתר הזה אנשים שעושים "שפך דם חסר תוחלת". אני לא מבין מה הטעם לומר את זה לי, אני כבר יודע. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי! לקח לי די המון זמן לחשוב, אבל מצאתי בסוף מה הבעיה בהוכחה. אין תוכנית שתוכל להגיד "בתכנית הנתונה יש לולאה אין-סופית". P תצטרך להבחין בין שלושה מקרים: ישנה לולאה אין-סופית; אין לולאה אין-סופית; וישנה לולאה שתהיה אין-סופית אם יוכנס קלט מתאים. אם P תעשה הבחנה כזו, אף אחד לא יוכל להתקיל אותה, כי Q בכל מקרה בקטגוריה השלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה? גבעוני? האם אתה מנסה לומר שדבריו של החתלתול פחות ברורים מהמקור? אני מקווה שהבנתי אותך נכון, כי נראה לי שהעברית שלי שונה במקצת מהעברית שלך - אני הבנתי כמעט כל מילה מהתרגום (מה הם 'טִימְלוּוִים'?). ותרגומים ישירים של צלילים נעשו רק בשמות בעלי חיים וצמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן כל-כך מוצלח, שהחריזה רק הורסת. כל-כך לא אפייני לי לשבח. אני אכן לא משבח. החריזה לא הכי מוצלחת, המשקל לא הכי מדויק, ולפעמים הרסת את התוכן כדי ליצור חרוז צולע ("נקלפם, נטפחם ורק אז נלך לישון" - נו באמת! (ואגב, מלפפון בלי קליפה הוא מלפפון בלי טעם)). לא הייתי טורח לכתוב את זה אם לא הייתי מצפה לשיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור. ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים). [ליצירה]
- [ליצירה] והנה עוד יצירה שלא מפוסקת כראוי. וגם התחביר לקוי. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היא לא שמפוזר סלנג ביצירה הזו, אלא שהיא מעורבבת מסלנג ומשפה "בעננים" ("רוצה אני" לדוגמא). הייתי יכול להבין שזה אומנותי, אולי, אלמלא הייתי מתנגד בכל מקרה לשפה גבוהה מדי. עוד לא החלטתי מהם הקריטריונים שלי לשפה גבוהה מדי, אבל יכול להיות שזה קשור בלשנות את סדר המילים במשפט בלי כל טעם נראה לעין, חוץ מהרצון להרגיש חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות. ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג. כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מעניין בסימליותו, וזה כל הטוב שאני יכול לומר על היציאה הזו. מבחינה חזותית, הצורה גרועה, והכתב לא קריא. מבחינת התוכן, יש כאן מריחה אדירה של אמירה שהייתה יכולה להיות מתומצתת בהרבה יותר עוצמתיות בחמש שורות. אין לי שום דבר נגד היוצר, חשוב להדגיש, אלא נגד כל המגיבים. אין הרבה ערך בהמון "אוווו...", בלי ביקורת אמיתית (והביקורת שלי היא, במקרה זה, אמיתית). [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא. זה אחד השירים היחידים שעשו לי את זה. החריזה, המשקל, הדימויים, התיאורים - הכל! אם כי גם אני סבור השורה האחרונה צריך להחליף, אבל במשהו כמו "שגילתה שיש בה הכח לחלום" או משהו כגון זה, כדי שידעו מה הפחיד את הזאבים. [ליצירה]
תגובות