חוסר המנוחה הזה
מדריך את צעדיך
הלוך ושוב
שוב והלוך
כי אין מקום לשבת
בעולם הזה
למה ששמו אינו מתחיל
באחת מאותן
כ"ב אותיות.
י. שר שלום
-
שמי הוא כוכבית.
בדף שכותרתו היא "סדר השירים",
מול מספר העמוד שלי (5747,005,018),
כתוב בסוגריים
[ישראל שר שלום].
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור. ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים). [ליצירה]
- [ליצירה] הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות. ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג. כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, סיפור חינוכי לא רבים הם היודעים, אוי לנו ואהוי לנפשנו, שאת עלילות נילס האלגערסע"ן כתבה הסופרת בת שוודיה סלמה לאגערלף. המשך במלאכתך, ואלף בינה למחוסרי הדעת. (אגב, אתה יודע את זה כידע כללי, או שבדקת לצורך הסיפור?) [ליצירה]
- [ליצירה] לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי. אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי. לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה). אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.). [ליצירה]
- [ליצירה] באופן כללי, השיר הזה די מעורר רחמים על הכותב. לא הבנתי הרבה מהשיר (למען האמת, לא מצאתי קשר בין שורה לחברתה.) ובכל זאת די נבחלתי (מלשון מבחיל). לי זה נראה כאילו מישהו ניסה את כוחו בחרוזים, ובאותה עת לשבור גם כמה מוסכמות, אם אפשר. והצורך בשבירת מוסכמות נובע מהצורך להרגיש חשוב - שיש לך דעה משלך, וגם קצת למשוך צומי. קיבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מעניין בסימליותו, וזה כל הטוב שאני יכול לומר על היציאה הזו. מבחינה חזותית, הצורה גרועה, והכתב לא קריא. מבחינת התוכן, יש כאן מריחה אדירה של אמירה שהייתה יכולה להיות מתומצתת בהרבה יותר עוצמתיות בחמש שורות. אין לי שום דבר נגד היוצר, חשוב להדגיש, אלא נגד כל המגיבים. אין הרבה ערך בהמון "אוווו...", בלי ביקורת אמיתית (והביקורת שלי היא, במקרה זה, אמיתית). [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי! לקח לי די המון זמן לחשוב, אבל מצאתי בסוף מה הבעיה בהוכחה. אין תוכנית שתוכל להגיד "בתכנית הנתונה יש לולאה אין-סופית". P תצטרך להבחין בין שלושה מקרים: ישנה לולאה אין-סופית; אין לולאה אין-סופית; וישנה לולאה שתהיה אין-סופית אם יוכנס קלט מתאים. אם P תעשה הבחנה כזו, אף אחד לא יוכל להתקיל אותה, כי Q בכל מקרה בקטגוריה השלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון! העולם לא רשע, ואפילו לא רע. העולם הוא דבר פשוט מכדי להיות רע, או טוב. האנשים הם אלה שמסבכים אותו, בין במעשיהם ובין במחשבתם. ככלל, אנשים נוטים לסבך דברים פשוטים. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה היא לא שמפוזר סלנג ביצירה הזו, אלא שהיא מעורבבת מסלנג ומשפה "בעננים" ("רוצה אני" לדוגמא). הייתי יכול להבין שזה אומנותי, אולי, אלמלא הייתי מתנגד בכל מקרה לשפה גבוהה מדי. עוד לא החלטתי מהם הקריטריונים שלי לשפה גבוהה מדי, אבל יכול להיות שזה קשור בלשנות את סדר המילים במשפט בלי כל טעם נראה לעין, חוץ מהרצון להרגיש חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן כל-כך מוצלח, שהחריזה רק הורסת. כל-כך לא אפייני לי לשבח. אני אכן לא משבח. החריזה לא הכי מוצלחת, המשקל לא הכי מדויק, ולפעמים הרסת את התוכן כדי ליצור חרוז צולע ("נקלפם, נטפחם ורק אז נלך לישון" - נו באמת! (ואגב, מלפפון בלי קליפה הוא מלפפון בלי טעם)). לא הייתי טורח לכתוב את זה אם לא הייתי מצפה לשיפור. [ליצירה]
תגובות