חוסר המנוחה הזה
מדריך את צעדיך
הלוך ושוב
שוב והלוך
כי אין מקום לשבת
בעולם הזה
למה ששמו אינו מתחיל
באחת מאותן
כ"ב אותיות.
י. שר שלום
-
שמי הוא כוכבית.
בדף שכותרתו היא "סדר השירים",
מול מספר העמוד שלי (5747,005,018),
כתוב בסוגריים
[ישראל שר שלום].
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא צריך להיות מוזר כדי לא לאהוב אגאסתה כריטי. אמנם אני קראתי רק שניים-שלושה ספרים שלה, וכולם על גברת מארפל - זקנה שמוצאת את עצמה מפענחת פשעים בכל פעם מחדש, וכל פשע היא משווה לאירוע שהתרחש בכפר שלה, עד שנדמה לך שאין בו בכלל אנשים ישרים. ואחרי שלשה ספרים שלה אתה מתחיל לחשוב שהזקנה הזאת נמשכת לפשעים כמו כמו זבוב למיץ פטל. הבעיתיות שבזה חוזרת בסדרות רבות מהסוג הזה, ורק מי שהוא בלש מקצועי ניצל ממנה- אף אחד לא יתפלא שהוא נתקל בפשעים רבים מדי. לסיכום, אם יש לי ברירה אני אקרא משהוא אחר (אם אין - אני אקרא גם את זה). אם כי, עלי לציין שגם אני מהאנשים המוזרים, כך שאולי אני לא הוכחה. מצד שני, אני מוזר מסוג אחר- אני אוהב את שר הטבעות ולא כ"כ אוהב פנטזיה (את 'רומח הדרקון' לא קראתי, כך שאני לא יודע לגביו.). [ליצירה]
- [ליצירה] חובה להקפיד על פיסוק! זה חלק ממעט ההשקעה שחסרונו הופך יצירה טובה ליצירה גרועה, וכן להגיה לפני שמוציאים לאור. ואגב, לכל מי שלא יודע, הרוב הגדול של סימני הפיסוק נצמדים למילה שלפניהם, ואחריהם רווח (חוץ מסוגר ימני, מרכא/ גרש ימני, ומקף במקרים מסוימים). [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד עצוב. אבל היצירות שלך לא ראויות לתגובה. ולגופו של עניין, כבר ניסית את היצירה הפרובוקטיבית? (אבל היא עובדת רק אם אתה נותן כותרת כמו 'איך נוצר אלוהים ולמה' או משהו כזה.) [ליצירה]
- [ליצירה] באופן כללי, השיר הזה די מעורר רחמים על הכותב. לא הבנתי הרבה מהשיר (למען האמת, לא מצאתי קשר בין שורה לחברתה.) ובכל זאת די נבחלתי (מלשון מבחיל). לי זה נראה כאילו מישהו ניסה את כוחו בחרוזים, ובאותה עת לשבור גם כמה מוסכמות, אם אפשר. והצורך בשבירת מוסכמות נובע מהצורך להרגיש חשוב - שיש לך דעה משלך, וגם קצת למשוך צומי. קיבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מעניין בסימליותו, וזה כל הטוב שאני יכול לומר על היציאה הזו. מבחינה חזותית, הצורה גרועה, והכתב לא קריא. מבחינת התוכן, יש כאן מריחה אדירה של אמירה שהייתה יכולה להיות מתומצתת בהרבה יותר עוצמתיות בחמש שורות. אין לי שום דבר נגד היוצר, חשוב להדגיש, אלא נגד כל המגיבים. אין הרבה ערך בהמון "אוווו...", בלי ביקורת אמיתית (והביקורת שלי היא, במקרה זה, אמיתית). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. בעיקר מצא חן בעיני איך שהציפור (היא באמת ציפור, או שהיא רק משל?) מרגישה שהיא הכי בודדה בעולם, שאין עום ציפורים אומללות כמוה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפילוסוף הגרמני שלייערמאכער אמר שהדת נולדה ממשבר: אדם יוצא לחיים, בטוח בכחו, על מנת להצליח, לעשות כסף או כל מטרה שהציב לעצמו. והנה, לא הכל הולך כל כך חלק. אז הוא נותן לתופעה שם: 'מזל', 'אלהים', או אחר. ועכשיו, כשיש לו כבר אלקים, השאלה היא "מה הוא רוצה ממני?" התשובה: שלא יעשה מה שהוא ניסה לעשות. ואז הוא מקדיש את חייו לעשות חסד או לנזירות. ואת כל זה למדתי בשיעור מחשבת ישראל בספר "שרידי אש" מאת הרב ויינברג. כל הנ"ל, אגב, לא נכון לגבי היהדות. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם. רק ניסיתי את הרעיון של שחף. לא באמת התכוונתי לכך. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה? גבעוני? האם אתה מנסה לומר שדבריו של החתלתול פחות ברורים מהמקור? אני מקווה שהבנתי אותך נכון, כי נראה לי שהעברית שלי שונה במקצת מהעברית שלך - אני הבנתי כמעט כל מילה מהתרגום (מה הם 'טִימְלוּוִים'?). ותרגומים ישירים של צלילים נעשו רק בשמות בעלי חיים וצמחים. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא. זה אחד השירים היחידים שעשו לי את זה. החריזה, המשקל, הדימויים, התיאורים - הכל! אם כי גם אני סבור השורה האחרונה צריך להחליף, אבל במשהו כמו "שגילתה שיש בה הכח לחלום" או משהו כגון זה, כדי שידעו מה הפחיד את הזאבים. [ליצירה]
תגובות