עודך חי
פשטת מעליך קבר
.......
רציתי כל-כך
שתבוא
בצל קורתי הלבן
לבן מזכיר לי,
לא יספת
ולא ידעתי
התעטפתי בשתיקה סופנית
ולא פציתי פה
עד כך, שנחפנת
מקושט בחום וירוק
..............
אתה כל כך גבוה
כל כך עמוק
[ליצירה]
..
חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח..
[ליצירה]
דבר ראשון, ברוך הבא בצל צורה. דבר שני, כל הכבוד על הכנות ואמיניות שהצלחת לבנות ב"יומן" הזה. אני מרגישה שהתחושת השוליים מדוייקת ומעוררת אמפתיה. מחכה להמשך. נ.ב- הייתי חושבת אולי על שם אחר לסיפור שלך.
[ליצירה]
ממ...
בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..)
הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר.
[ליצירה]
אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו.
קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית.
סוף נפלא.
תגובות