דמעה מופנמת, דמעה שפרצה,

הגולשת מחוץ ובתוך שורפה.

החונקת גרון בעצב, חרון,

בעת שמחה או גוף מלא רון.

בשעת עונג אדיר, אושר עילאי

בשעת משבר וסתם בכדי.

כל חיינו תחושות ותחושות למכביר,

מה ערך להן אם דמעה לא נמטיר?

אל מול היקר והטוב שלנו,

אל מול אהבה שעזבה אותנו.

אי שם במרום מלאכים עצובים,

גם שם במרום מלאכים שבוכים.

אז תנו לי דמעה! ואולי עוד דמעה!?

לה תקראו- דמעה של שמחה...

                                                               27.7.98