[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
שוב סימני הקריאה, הם הורסים את הכל, זה גורם לשיר שלך להשמע מתלהם.. זה נחמד כשזה שיר או שתיים, אבל כשזה הופך לרב היצירות שלך?!
זה ממש שיר בסגנון של שירי המהפכה שלך, כתוב אותו דבר, והתוכן לא משנה את זה...
חבל.
[ליצירה]
[ליצירה]
כמה קסום!
כמה שלפעמים אני רוצה לברוח למקום כזה!
מקום קסום עם מלא עצים, ולהתבודד שם.
אבל הבאסה זה שאני לא מכירה מקום כזה! במיוחד לא באיזור המגורים שלי!
בינתיים אין לאן לברוח ואני מסתפקת בגינה שלנו. אבל זה לא אותו דבר, לא אותו הקסם.
איפה זה?
תמונה מדהימה.
[ליצירה]
אתה יותר גרוע מהמורה לאזרחות!!!!!!!!
אם חשבת שבאתי לאתר הזה רק כדי להרחיב את ידיעתי באותו נושא שאתה כותב עליו סחור סחור....
די. זה פשוט לא הגיוני. אני קוראת את זה, ורואה בעיני רוחי את המורה שושק'ה מסבירה לנו את זה.. ואולי אף באותן מילים... אז לא, זה לא שירה...
יותר מכל זה הזכיר לי סיכום של שיעור אזרחות.
[ליצירה]
או, אמרתי לך שיש לך את זה....
הנה שיר סוף סוף שהוא לא על פוליטיקה, הוא לא מתלהם, ולא נכתב בעתיד.
כל הכבוד.
באמת שיר יפה, כנראה מהתקופה שבה עוד לא רכשת לעצמך את הסגנון..., תסלח לי, את הסגנון שיש לך עכשיו...
[ליצירה]
וואוו!
זה ציור כל כך טוב, הפלסטר על הברך של הילדה, התנוחה של רגל שמאל שלה, הדשא שעליו נמצאת העין של הדרקון, ההצצה הבלתי זהירה של הילדה, ההצללה הטובה, כרגיל. הכל פשוט כל כך יפה.
תודה.
בתש
תגובות