[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
ככה. אתה. מדבר. על . בנות.? הולכות. ובאות?.
אני גם חושבת שזה חסר אהבה. כמו חיים. זה נשמע יותר כמו תאווה...
ואולי. כדאי. שתפסיק. לכתוב. תמיד . עם. נקודות. כי. זה .הורס???........!!!
[ליצירה]
אה, עומר, עוד לא שמת לב??....
חחחח
שמואל, איפה אתה נמצא??
מי מחריב בתים של ערבים??
אתה בכלל יודע על החרבת הבתים בגוש קטיף ובעמונה??...
ואים כן, למה בכל זאת בחרת לכתוב דווקא על החרבת בתים של ערבים?
ומיהודים, לא אכפת לך??!
תתפכח כבר!!!!! אתה פשוט מסכן ככה!!!
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
[ליצירה]
כמה קסום!
כמה שלפעמים אני רוצה לברוח למקום כזה!
מקום קסום עם מלא עצים, ולהתבודד שם.
אבל הבאסה זה שאני לא מכירה מקום כזה! במיוחד לא באיזור המגורים שלי!
בינתיים אין לאן לברוח ואני מסתפקת בגינה שלנו. אבל זה לא אותו דבר, לא אותו הקסם.
איפה זה?
תמונה מדהימה.
[ליצירה]
כן, זה אכן נשמע קצת...אנ'לא אגיד מה.. בגבריות לחבקך.. נו באמת!
יש לך נטיות? "אהבת גבר אל גבר?"
חוץ מזה שאני כבר ממש לא מבינה מה אתה רוצה מעצמך! מה?
השירים שלך נראים די נטרלים, בניגוד לדעות שלך, שנשמעות בוטות ונחרצות.. אז תחליט, וכשתחליט- תענה לי.. השיר פסדר, למרות שאני לא מבינה את הרעיון, לא מבינה מה אתה רוצה לומר בו.
תגובות