[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
זה החמוד מכולם!!
כי פעם ציירתי ציור מוזר,(שאני מתכוונת להכניס אותו לכאן) עם כאלה עיניים בדיוק.... ואפילו עם כזה ראש.
צלום יפה, חזקי ואמצי.
[ליצירה]
[ליצירה]
עכשיו הבנתי מה ייחודי כל כך לשירים שלך , אתה תמיד, אבל ת מ י ד , כותב בעתיד. ותמיד הכותרת היא עם סימן קריאה, וגם בשיר עצמו אתה מכניס איזה סימן קריאה או שתיים.
אף פעם התוכן של השירים שלך לא משנה לי, תמיד כשאני קוראת אותם יש לי הרגשה שאני קוראת את אותו שיר שוב, בפעם המאה.
אוף, זה כל כך אתה, שוב ושוב... תנסה למשל לכתוב פעם בעבר, או בהווה, תנסה לכתוב לא על מהפכה, ולא כזה מתלהם, אני בטוחה שאתה טוב בלכתוב. אם רק תכניס קצת גוון ש ו נ ה לשיריך.. הם ייצאו נהדר.
וסליחה אם פגעתי, באמת לא הייתה לי כוונה.
בתש
[ליצירה]
כן, זה אכן נשמע קצת...אנ'לא אגיד מה.. בגבריות לחבקך.. נו באמת!
יש לך נטיות? "אהבת גבר אל גבר?"
חוץ מזה שאני כבר ממש לא מבינה מה אתה רוצה מעצמך! מה?
השירים שלך נראים די נטרלים, בניגוד לדעות שלך, שנשמעות בוטות ונחרצות.. אז תחליט, וכשתחליט- תענה לי.. השיר פסדר, למרות שאני לא מבינה את הרעיון, לא מבינה מה אתה רוצה לומר בו.
[ליצירה]
באמת אתה כבר כ"כ קרוב לסוף?
אוי ואבוי.
אני רק בתחילת הדרך וכבר נואשתי.
אנ'לא רואה תאור.
עדיין לא.
תמיד אני צריכה לקרא את השירים שלך שלוש פעמים כדי להבין.
אם אני לא ממוקדת אז ארבע.
אתה כותב יפה, ממש יפה.
[ליצירה]
וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש
תגובות