[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
אוי. בטעות. ממש לא הייתה לי כוונה לייגע אותכם בקריאת כל ההודעה שלי פעמיים..
ואם אני כבר כאן..
פולק-שחכת שעכשיו (והרבה בזכות הערבים) יש הרבה פליטים יהודים בתוך ארצם , שגורשו, והם נכון לרגע זה ללא פתרון? ההבדל בין היהודים לערבים הוא שהערבים ברחו מרצונם עם פרוץ המלחמה, וברחו לארצות ערב השכנות. לאחר שאלה לא נתנו להם להיקלט בארצותיהם הם נותרו במחנות פליטים, שגרמו להם לטיפוח הגעגועים לארצם האמיתית והתסיס אותם מצד אחד, אך מצד שני לא נתנו להם להשתלב בארץ ערבית.
[ליצירה]
איה.
זה הצפורניים שלו ? כשהוא מוציא אותם החוצה בפרץ של אלימות (גם כלפי עצמו) או שהוא גילה פתאום שהוא חיה..
סתם.
הציור עצמו טוב, אבל איה! למה אנשים אוהבים לצייר דם?? דם זה כואב! למה אתה קורע לו ככה ת'בשר? מסכן! בטח כואב לו..
ועכשיו ברצינות-
הציור עצמו טוב. לא הרעיון- כי אם הציור(!!!) הוא מצוייר מעולה.למרות שהבעת הכאב לא מספיק בעוצמה(אני לא הייתי יודעת לצייר הבעת כאב יותר עוצמתית מזו, אבל..) זה נראה כאילו הוא סתם מפהק לכל היותר. היית צריך לתת לו כזו צווחה אדירה... מה זה הפיהוק השאנן הזה?!
אבל אתה לא חייב להתיחס לביקורת. (כי אם אני מבקרת מישהו בזה, אני מבקרת את עצמי, על זה שאני לא יודעת לצייר הבעות מספיק טוב..)
אז תמשיך לצייר, כי למרות כל הביקורת, ניכר עליך שאתה טוב בלצייר
(וסליחה אם אתה בת..כי פניתי אליך בזכר..)
[ליצירה]
את פשוט מתבגרת.
ינחם אותך לדעת שגם אני ככה, פרצוף תשעה באב, כזה?..
דיכאון גיל ההתבגרות. זה יעבור, מותק.
טכנית יש לך עוד מה לשפר בכתיבה.
אבל תמשיכי לכתוב.
בהצלחה!
בת"ש
[ליצירה]
וואוו...אין לי מילים. אפילו לא בעל פה. זה מדהים. מרגש. עצוב. העלה לחלוחית בעיני... הצלחת לרגש. אתה כותב מדהים! כזה עצוב! מאיפה בא לך הרעיון ? וגם הכתיבה שלך- הניסוח, תרם הרבה....
תודה לך!
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
תגובות