ואחרי כל זה

אני באה אליך

,בידיים מלאות

אני מתרסקת מולך

למליון רסיסים

ואתה אוסף, בסבלנות

נושף על על חלק,

מנקה.

מדביק בדבק הקסום שלך.

מאחה.

נוגע לי בנשמה

ומרטיט שם מיתר.

ועוד אחד.

ועוד.

סימפוניה שלימה,

כמעט.

ואני בוכה מקירבה,

ורוצה שהרגע יימשך לנצח.

אני רוצה להרגיש אותך עוד קצת

בנשמה שלי.

להתקרב אליך עוד.

אבל כמו תמיד,

אני שוכחת,

ומסובבת את הגב,

ממשיכה בדרכי

עד לפעם הבאה.