[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
אתה יותר גרוע מהמורה לאזרחות!!!!!!!!
אם חשבת שבאתי לאתר הזה רק כדי להרחיב את ידיעתי באותו נושא שאתה כותב עליו סחור סחור....
די. זה פשוט לא הגיוני. אני קוראת את זה, ורואה בעיני רוחי את המורה שושק'ה מסבירה לנו את זה.. ואולי אף באותן מילים... אז לא, זה לא שירה...
יותר מכל זה הזכיר לי סיכום של שיעור אזרחות.
[ליצירה]
אהה. זה לא ציור מפחיד. זה ציור יפה. כמובן שכל הציורים יפים, אבל בזה... אהבתי את המבט שלה, מבט מלא צפיה, כאילו היא מסתכלת אל מישהו, אולי בהערצה? אולי העינים הגדולות עשו את זה.
מדהים איך שאת יודעת לצייר הבעות! (או אולי גם לך זה יוצא בטעות, כמו לי? רק שלי תמיד ההבעות עצובות...) פה יפה, מחייך , האף מצויין.(איך מציירים אף?!) הפרופורציה של הפנים מעולה(עוד דבר שאני לא טובה בו..) העיניים אולי גדולות מדי, אבל זה מן הסתם בכוונה.. הצללה מצויינת. השיער טוב, מתעופף ברוח כזה. .. פרופורציות טובות. רק שלדעתי האוזן אמורה להיות קצת יותר רחוקה . והיא גם יפה.
בקיצור, ציור מושלם!
=) מוכשרת!
[ליצירה]
יאוו.
הסתכלתי בעיניים שלו, ונשבעת לך- ירדו לי דמעות!
זה כל כך מלא רגש, כל כך מלא הבעה!
כואב...
כמה טוב גם הקטע שכתבת, הדמעות, העצב של הילד, כשהוא מביט בחילזון וחושב עליו- כמה יכאב לו אם יהרסו לו את הבית. והילד עצמו- מגורש.
יפה, אהדתי. בגלל כל ההבעה והרגש.
בתש
[ליצירה]
הסימני קריאה כל כך הורסים, לדעתי.
זה יכול להיות שיר ממש יפה, אולי הכי יפה שלך,
אני אגיד לך גם למה הם הורסים,
כי השיר הוא כזה רך, רגוע, מלא בשמש, הוא אמור להקרא רגוע כזה, וסימני הקריאה מוסיפים לזה פתאום ... לא יודעת איך לקרוא לזה- אולי מן התלהמות? בקיצור... מקווה שהבנת למה אני מתכוונת, ואים לא, לא נורא.
המשך לכתוב, השתדל קצת לגוון בתוכן היצירות..
בתש
תגובות