[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
כמה קסום!
כמה שלפעמים אני רוצה לברוח למקום כזה!
מקום קסום עם מלא עצים, ולהתבודד שם.
אבל הבאסה זה שאני לא מכירה מקום כזה! במיוחד לא באיזור המגורים שלי!
בינתיים אין לאן לברוח ואני מסתפקת בגינה שלנו. אבל זה לא אותו דבר, לא אותו הקסם.
איפה זה?
תמונה מדהימה.
[ליצירה]
ככה. אתה. מדבר. על . בנות.? הולכות. ובאות?.
אני גם חושבת שזה חסר אהבה. כמו חיים. זה נשמע יותר כמו תאווה...
ואולי. כדאי. שתפסיק. לכתוב. תמיד . עם. נקודות. כי. זה .הורס???........!!!
[ליצירה]
באמת אתה כבר כ"כ קרוב לסוף?
אוי ואבוי.
אני רק בתחילת הדרך וכבר נואשתי.
אנ'לא רואה תאור.
עדיין לא.
תמיד אני צריכה לקרא את השירים שלך שלוש פעמים כדי להבין.
אם אני לא ממוקדת אז ארבע.
אתה כותב יפה, ממש יפה.
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
אוף, אבל זה לא מסתדר לי עם המנגינה...
אה!!!!!! איזה יופי זה!!! זה יפה! ואתה יכול להחליף את הברסלבים או את מי שלא יהיה, שכל היום הורסים ת'שירים! (ולא, לא הרסת- להפך, שיפצת. אם עד עכשיו לא היה לשיר שום משמעות מיוחדת , הרי שעכשיו הוא ממש בעל משמעות עצומה!)
בדיוק ! בנאדם! תתעורר , צא מהדיכאון, תרים ת'ראש!
אהבתי זה חמוד : )
תגובות