[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
ירושלמי- לא ענית לדויד חי, ואני מתה לדעת מה יש לך לואמור על זה לכן ברשותך, אשאל שוב-
על הקסאמים והפצמרים בשדרות שמעת? זה ביטחון זה?! אולי רק כשנעוף מכאן, ונהיה במצולות הים נהיה בטוחים...
(אוי, עכשיו כשאני קוראת מחדש את כל התגובות והיצירות שלך- בטח אתה מה זה נהנה, בטוח בשביל הויכוח והתגובות פרסמת את זה.. הרי זה אתר שרובם בו ימנים יהיה אקשן.. אכן, יש אקשן.. תפרסם עוד יצירות.)
[ליצירה]
יאוו.
הסתכלתי בעיניים שלו, ונשבעת לך- ירדו לי דמעות!
זה כל כך מלא רגש, כל כך מלא הבעה!
כואב...
כמה טוב גם הקטע שכתבת, הדמעות, העצב של הילד, כשהוא מביט בחילזון וחושב עליו- כמה יכאב לו אם יהרסו לו את הבית. והילד עצמו- מגורש.
יפה, אהדתי. בגלל כל ההבעה והרגש.
בתש
[ליצירה]
היצירה שלך ממש טובה, לדעתי, ויש משהו בקצב שגרם לי לאהוב אותה כל כך, ובחיתוך השורות.
זאת יצירה, והיא טובה, וכל מי שפותח ת'פה שלו עליה... שיעצור, יסתכל ביצירות שלו, ואז יחזור אליך, נראה אם הוא יעז בכלל לאמר משו....
תגובות