[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
כמה קסום!
כמה שלפעמים אני רוצה לברוח למקום כזה!
מקום קסום עם מלא עצים, ולהתבודד שם.
אבל הבאסה זה שאני לא מכירה מקום כזה! במיוחד לא באיזור המגורים שלי!
בינתיים אין לאן לברוח ואני מסתפקת בגינה שלנו. אבל זה לא אותו דבר, לא אותו הקסם.
איפה זה?
תמונה מדהימה.
[ליצירה]
את ממש צודקת, האויב שלנו זה ממש לא היהודים, או לפחות כך זה לא אמור להיות, במקום להלחם באויב האמיתי, אנחנו נלחמים ביננו.
אנחנו בהחלט עוד נשוב!
(רק חבל שכבר הרסו את הבתים, כי אני מאמינה שנשוב לשם עוד בטרם ידרכו הערבים על אדמת גוש קטיף!)
[ליצירה]
קודם כל, תודה לכולם, על המחמאות....
דבר שני-
הדסה-
לא היו הסוסים, די היה לי בתגובתה (הבאמת נלהבת )של אילה, כדי להכניס את היצירה. כי מי אני שאחלוק עליה? (והתגובה שלך הייתה מלמול רפה! להזכירך!!!)
בכל זאת תודה, תודה רבה גם על התמיכה בכל הקשור ליצירותי... אין כמוך חברה נאמנה...
אוהבת אותך....
[ליצירה]
עצוב ויפה.
וואי.
נורא
נורא
נורא
יפה.
כתוב כ"כ טוב, ההשואה אל השה.
אני אף פעם לא יודעת להסביר למה אני אוהבת כל כך את השירים שלך...
זה ממש ממש חזק.
אהדתי..
תודה
[ליצירה]
כן.. אתה מה זה צודק, עכשיו חלק ממגורשי גו קטיף רעבים ללחם.. כך שמעתי..ואין למדינה כסף בשביל החראוילות שהבטיחו להם, אז מה 'תה רוצה, שהמדינה גם תדאג לערבים טפילים שמתעקשים בכח לגור כאן? ועוד כל התהליך המטופש הזה נעשה דק בגללם.. תחשוב.
תגובות