[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
יפה מאוד. הצלחת להעביר את זה בצורה הכי טובה. העביר בי צמרמורת כשקראתי...
כמה עצוב!!!!! כמה אטימות מצד החיילים!!!!!!!!! הבובות של אולמרט!!!!!!!!!!
בצפייה לשלום. לפחות בין עצמנו, היהודים. בעצם, אני כבר לא בטוחה שהם האחים שלי...
[ליצירה]
היד מצוירת טוב. כרגיל.(אבל מה יש לי להגיד על הציור שלך שעוד לא אמרתי..) לדעתי , העין תלויה בזוית קצת מוזרה, היא נראית קצת לא במקומה. היא לא בדיוק מביעה עצב, לא יודעת למה. אבל הקוים שמסביב מביעים רטט, רעד כזה, שיכול להמחיש היטב פרידה עצובה. זה טוב. הרעיון מדהים . ומעורר עניין.
---------------------------------------------------------
בעצם, ממבט שני, זה כן נראה יד כזו, שעושה בתנועה איטית ,עצובה. שלום. והקוים מסביב הם כמו אדוות של כאב . אז זה כן טוב. למרות שעדיין יש לי משהו עם העין.. .
לסיכום-
הציור מצוין, וכן מביע עצב. אז אל תתיחסי לכל מה שכתבתי למעלה..
[ליצירה]
כן.. אתה מה זה צודק, עכשיו חלק ממגורשי גו קטיף רעבים ללחם.. כך שמעתי..ואין למדינה כסף בשביל החראוילות שהבטיחו להם, אז מה 'תה רוצה, שהמדינה גם תדאג לערבים טפילים שמתעקשים בכח לגור כאן? ועוד כל התהליך המטופש הזה נעשה דק בגללם.. תחשוב.
[ליצירה]
עכשיו הבנתי מה ייחודי כל כך לשירים שלך , אתה תמיד, אבל ת מ י ד , כותב בעתיד. ותמיד הכותרת היא עם סימן קריאה, וגם בשיר עצמו אתה מכניס איזה סימן קריאה או שתיים.
אף פעם התוכן של השירים שלך לא משנה לי, תמיד כשאני קוראת אותם יש לי הרגשה שאני קוראת את אותו שיר שוב, בפעם המאה.
אוף, זה כל כך אתה, שוב ושוב... תנסה למשל לכתוב פעם בעבר, או בהווה, תנסה לכתוב לא על מהפכה, ולא כזה מתלהם, אני בטוחה שאתה טוב בלכתוב. אם רק תכניס קצת גוון ש ו נ ה לשיריך.. הם ייצאו נהדר.
וסליחה אם פגעתי, באמת לא הייתה לי כוונה.
בתש
[ליצירה]
אה, הבנתי, המיזרוחניקים בעלי הדם הטמא , הם הבוצדמים....
אז המיזרוחניקים צריכים להשמר "מהפולסא דנורא",
ששילח בהם הרב הגאון הקדוש - וולדע מוערט (ביידיש)
תגובות