[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
התנוחה של הרגליים מצויירת טוב, הנבל מרהיב,
משהו בידיים קצת מוזר.
הפנים מעולות, עם הצללות ונפך יפים מאוד.
השיער גולש טוב מאחורה...
הציור נהדר. פשוט יפה!
אבל יש לה צלב בצוואר וקעקוע על הזרוע!
והיא לא צנועה. גוועלד. לא עלינו!!
(טוב, אני לא בטוחה בעצם שזה צלב. אבל זה משהו דומה, לא??)
אוי, אבל הציור ממש ממש יפה.
אהבתי את איך שציירת את כף הרגל.
תודה! בזכותך התענגתי למשך כמה דקות על ציור יפה באמת...
בתש
[ליצירה]
את פשוט מתבגרת.
ינחם אותך לדעת שגם אני ככה, פרצוף תשעה באב, כזה?..
דיכאון גיל ההתבגרות. זה יעבור, מותק.
טכנית יש לך עוד מה לשפר בכתיבה.
אבל תמשיכי לכתוב.
בהצלחה!
בת"ש
[ליצירה]
יאוו.
הסתכלתי בעיניים שלו, ונשבעת לך- ירדו לי דמעות!
זה כל כך מלא רגש, כל כך מלא הבעה!
כואב...
כמה טוב גם הקטע שכתבת, הדמעות, העצב של הילד, כשהוא מביט בחילזון וחושב עליו- כמה יכאב לו אם יהרסו לו את הבית. והילד עצמו- מגורש.
יפה, אהדתי. בגלל כל ההבעה והרגש.
בתש
[ליצירה]
ירושלמי- לא ענית לדויד חי, ואני מתה לדעת מה יש לך לואמור על זה לכן ברשותך, אשאל שוב-
על הקסאמים והפצמרים בשדרות שמעת? זה ביטחון זה?! אולי רק כשנעוף מכאן, ונהיה במצולות הים נהיה בטוחים...
(אוי, עכשיו כשאני קוראת מחדש את כל התגובות והיצירות שלך- בטח אתה מה זה נהנה, בטוח בשביל הויכוח והתגובות פרסמת את זה.. הרי זה אתר שרובם בו ימנים יהיה אקשן.. אכן, יש אקשן.. תפרסם עוד יצירות.)
תגובות