[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
וואוו. באמת מרשים.בחירה מגניבה דווקא לצייר את החולצה שתלויה כאילו בחוסר חשיבות על הכיסא..
התרשמתי מאוד מכל ציורייך (זאת תגובה כוללת, על הכל)
יש לך כישרון, נצלי אותו, ואל תשכחי כמובן להודות למי שנתן לך אותו..
זה כיף לי לראות ציורים כ"כ יפים, של ילדה כ"כ צעירה.
[ליצירה]
עכשיו הבנתי מה ייחודי כל כך לשירים שלך , אתה תמיד, אבל ת מ י ד , כותב בעתיד. ותמיד הכותרת היא עם סימן קריאה, וגם בשיר עצמו אתה מכניס איזה סימן קריאה או שתיים.
אף פעם התוכן של השירים שלך לא משנה לי, תמיד כשאני קוראת אותם יש לי הרגשה שאני קוראת את אותו שיר שוב, בפעם המאה.
אוף, זה כל כך אתה, שוב ושוב... תנסה למשל לכתוב פעם בעבר, או בהווה, תנסה לכתוב לא על מהפכה, ולא כזה מתלהם, אני בטוחה שאתה טוב בלכתוב. אם רק תכניס קצת גוון ש ו נ ה לשיריך.. הם ייצאו נהדר.
וסליחה אם פגעתי, באמת לא הייתה לי כוונה.
בתש
[ליצירה]
אה... איזה ילד רך בשנים..
אבל זה ציור נחמד.. יש לך נטייה לצייר דברים מפחידים
אני בטוחה שאני לא יחדש לך בזה כלום- ובכל זאת אני אומרת לך את זה: אתה מוכשששששששר!
[ליצירה]
לא, זה לא נכון.
כי לא נתת פה שיקולים הגיוניים.
ולמרות שדווקא כתבת את המחשבות, הם..
מאוד מאוד לא שקולות.
אז נכון, אולי זו אחת לא שקולה.
אבל..
אבל.. הצורה של המחשבות כמו שכתבת אותם היא לא באמת מהלך מחשבות של אדם.
ודווקא את טובה בלכתוב מחשבות.
או בקיצור-
לא הבעת מספיק טוב את נק' המבט של הבחורה.
אוף, אבל לא התכוונתי לתת לך ביקורת..
מקווה שאת לא לוקחת את זה קשה מדי..
כי ככה אני.
[ליצירה]
למה אני טורחת כל הזמן לקרא את השירים שלך??!
כי הם משעשעים אותי, הם פשוט בדיחה טובה.
הכי משעשע לחשוב שמישהו כתב אותם בכזאת רצינות תהומית, שבכלל אין מקום לחשוב על להסביר לו שאין כזה דבר שלום, ואין אחוות עמים. זה הכל בחלומות הוורודים מדיי שלו.
אבל הוא במילא לא יקשיב. כבר ניסיתי.
חה! אתה מטומטם!!!!!
תגובות