[ליצירה]
מבט אחד אל בית הילדות
וברז סמוי נפתח מאי שם
שופע סיפורים ושירים
סכר שכחה נבקע לשניים
בשצף הזכרונות
רב השנים
וזרם שוצף לו
ממעיין העבר
אל חופי העתיד
[ליצירה]
היד יפה . מצויירת ממש טוב. הפרפר מדהים. עם כל הדוגמאות הקטנות שעליו, שנעשו בכישרון עצום ! הנפח של כנפיו, אוי, הנפח של הכנפיים! מדהים . מדהים.
הדבר הזה על היד, פשוט נשגב מיכולתי להבין איך את עושה את זה. קל וחומר מיכולתי לצייר את זה..
את פשוט הולכת ונהיית יותר טובה, מציור לציור רואים את זה יותר... אין , את פשוט מוכשרת!
ביקורת? - מי אני, הקטנה שאבקר אותך... רק ללמוד ממך אני יכולה.
[ליצירה]
וואי. הלוואי. אמן. שיבוא כבר!
וזה נשמע כל כך נפלא, איך שאתה מתאר את זה!
כל כך טוב, כל כך הרבה קדושה!
כן, כיף לך שאתה כזה.
אני אוהבת את היצירה, (אוף! שוב אני לא מצליחה להסביר למה!)
טוב, אני מנסה להסביר, אבל יוצא לי רק לחזור על מה שכבר כתבתי. אז בינתיים תסתפק בזה.
תודה!
בתש
[ליצירה]
ירושלמי- לא ענית לדויד חי, ואני מתה לדעת מה יש לך לואמור על זה לכן ברשותך, אשאל שוב-
על הקסאמים והפצמרים בשדרות שמעת? זה ביטחון זה?! אולי רק כשנעוף מכאן, ונהיה במצולות הים נהיה בטוחים...
(אוי, עכשיו כשאני קוראת מחדש את כל התגובות והיצירות שלך- בטח אתה מה זה נהנה, בטוח בשביל הויכוח והתגובות פרסמת את זה.. הרי זה אתר שרובם בו ימנים יהיה אקשן.. אכן, יש אקשן.. תפרסם עוד יצירות.)
[ליצירה]
את פשוט מתבגרת.
ינחם אותך לדעת שגם אני ככה, פרצוף תשעה באב, כזה?..
דיכאון גיל ההתבגרות. זה יעבור, מותק.
טכנית יש לך עוד מה לשפר בכתיבה.
אבל תמשיכי לכתוב.
בהצלחה!
בת"ש
[ליצירה]
הי, הפעם זה כמעט יפה. אני מוכרחה לציין שכמעט לא רואים את הסגנון הכ"כ שמואלי שלך. והשיר בסדר, הוא ממש טוב יחסית. הוא ארוך יותר, ואין בו עתיד.
אבל כאילו כדי להרוס, אולי בשביל להגיד משו כמו: נכון, קצת שיניתי סגנון, אבל זה לא אומר שירדתי מסגנוני לחלוטין.
הבית האחרון הוא כמו תמיד, אותו דבר.
תגובות