[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
קודם כל יפה מאוד.
שנית, מה זה? ציור? ריקוע? משהו אחר?
שלישית, למה שלכת?
רביעית, באמת שזה משהו מיוחד!
חמישית, לאהודות.
שישית, איחלתי לחייל בהצלחה.
[ליצירה]
'שנוי במחלוקת. אוף! אומרים על מישהו שהוא שנוי במחלוקת ואז זהו, נגמר, התווית הזו לא תרד ממנו יותר. זה אבסורד. אחרי שהבן אדם הוכתר בתואר 'שנוי במחלוקת' אנשים מתייחסים לתואר הזה ממש בקדושה. ואז, במקום להתעסק בנושא המחלוקת עצמו ולנסות להבין את הטענות, מתעסקים בדימוי. "אומרים עליו שהוא שנוי במחלוקת". מי אומר?", "אומרים!".'
אוף! כמה שזה נכון!
[ליצירה]
בס"ד
לא קראתי את כל התגובות ויכול להיות שאני חוזר על דברים של מישהו אחר. אם כן סליחה.
בכל אופן, האנטילופה עושה לי קצת הרגשה של אנציקלופדיה לחיות, אולי בגלל שאין שום רקע. אבל אם מישי נורא רצתה אנציקלופדיה, אז שתלמד. תרתי משמע.
[ליצירה]
בס"ד
אל תירא אסף לוחם
החרוז עוד יתחמם
יתחבא בתוך הסוף
אויבו יחטוף אז בפרצוף
ואחר חרוז הפרא
עוד ירים את נס המרד
הוא יצא למלחמה
על סוסה אחת כתומה
הוא יכה בכל אויביו
וינצח את הקרב
החרוז אינו יחיד
נלוה אותו תמיד!