[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
באמת יפה מאוד.
לא הרי אהבת גלידה, כהרי אהבת אדם.
שכוחה לא כשל, וקולה לא נדם.
על הרי אהבה כמו שמש זורחת, עולה הנשמה ובאושר פורחת.
לא הרי אהבת הדומם, כהרי אהבת נשמת לב חי, מדמם.
[ליצירה]
(צריך להגיד שזה יפה? לא, זה די ברור. הוא כבר יודע.)
"אל בורא כל, שאין עליו כל עול" - הייתי משנה קצת, 'שעליו אין כל עול'
"איך יעלה אליו אשר כהבל חלפו ימיו" - אם הבנתי נכון ומדובר באדם שעוד חי אולי כדאי לכתוב 'חולפים' בהווה?
רעדה ותפילה - חרוז קצת בעייתי.
לא הבנתי מה זה "על כן נמלא חובנו". אם זה המשך הבית אז למה זה "על כן"?
[ליצירה]
בס"ד
הפיגועים - לא ישברונו!
כי הארץ - היא שלנו!
כל משחית - ומחבל,
יגורש - או יתחסל!
כי אותנו - לא ישבורו!
מארצנו - לא נברחה!
נתנה לנו - הקדוש בורוך הוא.
לגויים - היא לא נמסרה!
מי אשר שלום יחפוצה,
בזכותינו זאת יכיר!
הדורש וויתור על ארץ
ידחפנו עד הקיר!
אל תיראו בני הגבורה
עוד יכון שלום בארץ
שלום אמת נצחי יכונה
עת ישתוקו כל בני פרץ!
[ליצירה]
אה, לא ראיתי את השאלה. הכוונה היתה שזה דומה לציורים שיש באנציקלופדיה לחיות או במדריכים לחיות הבר בישראל וכדומה. לא שזה רע...
לגבי הקטע השני (שאם מישי רצתה אנציקלופדיה אז שתלמד) דם אני לא כל כך מבין מה ניסיתי לומר, אולי מישו יצליח להסביר לי את זה אי פעם.
[ליצירה]
בס"ד
יש בזה משהו יפה וצנוע. לא מתבלט, לא יופי שכופה את עצמו באלימות. כזה שמשאיר אותך כמו שאתה. לעומת הנערות עם השיער הגולש שקוסמות לו - הן לא טבעיות במידה מסויימת.
[ליצירה]
נכון שזה שחוק, אבל גם לפני השואה אף אחד לא האמין שזה יקרה.
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה הצליחו לגרום לעם שלם לשנוא קבוצה מסויימת ללא כל סיבה נראית לעיין (אגב, האשימו את היהודים שהם לוקחים את כל הכסף של גרמניה, מדברים כל הזמן על הכספים שמושקעים בהתנחלויות, ההקלות שכבר לא קיימות).
נכון שזה שחוק אבל גם לפני השואה עשו דמוניזציה מטורפת לאותה קבוצה.
בימים האחרונים אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על הדברים הדומים. אמנם יש גם הרבה שוני: הרבה קשרי משפחה (מן הסתם הרבה יותר מאשר שם), הרבה אנשים שלא יתנו לדבר כזה לקרות.
גם לא מדובר על יהודים גלותיים חסרי אונים, רובם שירתו בצבא. וכן כל מני אפשרויות אחרות.
אבל מי שמכבה את הנורות האדומות (והרבה כאלו נדלקו לאחרונה) לא נכון הוא עושה. עמונה היא כבר לא נורה אדומה. עמונה זו השריפה שהתחילה לבעור.