[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
סליחה...
לא הבהרתי את דברי - התכוונתי לתגובה של כנרת, התכוונתי שדברי הגמרא לא חייבים להתנגש עם דברי המורה לרפלקסולוגיה.
הוא אומר שהתסכולים והאכזבות באים מהטחול והגמרא אומרת שטחול שוחק. ידועה האמרה שהליצן תמיד עצוב. לפעמים השחוק בא דווקא ממקום של אכזבות ותסכולים.
אבל אם כבר אמרת, אז לא התכוונתי לסאטירה, כתבתי את השיר מתוך שמחה פשוטה ודי. והוא באמת שיר רציני - אבל לא עצוב.
[ליצירה]
בס"ד
ולמה נראה לך שמישהו כזה ירצה לעזור לך? אחרי שאמרת שהוא נרקומן?
סתם, לא לקחתי ללב. כי אני יודע שזה שטויות. אצלי בבית אבא שלי מבשל, ובכל תקופת החגים, בכל ערב שבת או חג, גם אני ביליתי שעות רבות במטבח...
ושנינו לא נרקומנים.
(ועדיין אין כמו האוכל של אמא!)
[ליצירה]
בס"ד
אולי טעיתי. הרגשתי כאילו הכותבת מביעה כאב על המצב העגום של העוורת. מן כזה כאב על שדווקא היא, שתמימה וטובת לב כל כך נאלצת להתמודד עם קשיים כאלה - לא מגיע לה.
[ליצירה]
בס"ד
רגע, עדן. מה עם המשיח? שיכתוב גם עליו!
אה, רגע, כן, התגובה:
נהנתי מאוד. שיר מקסים. ממש. אני לא כל כך יודע להגיד מה אהבתי בו, אבל מה זה משנה. אני לא לגמרי בטוח שהסיווג שלו צריך להיות שיר בדיחה, אבל גם זה לא משנה. אהדתי.
תודה רבה!
[ליצירה]
נכון, זה היה אמור להיות שביל או כביש אספלט, אבל זה יצא כחול מדי. במציאות זה כחול כהה יותר, כל הצבעים כהים יותר במציאות, כי אני לא צלם מקצועי...