[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
הבית הראשון פשוט מדהים, יוצא דופן. חזק מאוד, יכול לעורר רגשות אשמה...
הבית השני הופך לגמרי את האוירה, מהשלמה רועמת עם המצב זה הופך לקללה. אני לא בטוח שזה משפר את השיר...
[ליצירה]
זה בהחלט מסמל את מה שקורה בדורינו.
האם, סמל האימהות, אמא אדמה (אני מניח שהמשמעות דומה) מתחילה להתנהג כמו איזו פרועה אחת במקום להיות צנועה וטובה.
קץ עידן הבגרות, קץ עידן הרצינות, קץ עידן התמימות.
[ליצירה]
באמת יש נבל בגודל כזה? היא צריכה להיות אקרובטית כדי לנגן עליו.
ומה עניין הפרובוקציה? האם זוהי ביקורת על נגנית שלא שומרות על צניעותן בנסיון "לקנות" את הקהל או השופטים?
האם זוהי ביקורת על הקהל והשופטים שגרמו לנגנית לנהוג ככה בכך שהעדיפו את הפרובוקטיביות תמיד?
או שזה סתם בשביל לעצבן כמה דוסים בצורה?
נו, שיהיה.
ועכשיו לציור:::::::::)
ניכר בה שהיא יושבת רק בשביל הצילום. נגנית היתה מסתכלת במיתרים, ומנגני נבל למיטב ידיעתי יושבים בד"כ בפישוק (אם כבר פרובוקציה...) מה שדרך אגב מונע מהם ללבוש חצאית קצרה, כך שהיא אפילו לא לבושה כדי לנגן... טוב, אולי עם חצאית רחבה כזאת זה עוד מסתדר איכשהו.
בכל אופן, בהנחה שהיא בכלל לא מנגנת, הכותרת קצת לא מתאימה לדעתי...
[ליצירה]
כואב מאוד שתאונות דרכים גורמות יותר הרג גם מפיגועים, הרשלנות הורגת יותר מהמחבלים.
קצת הפריעה לי החריזה, היא יצרה מעין צליל מבודח (בדרך כלל אני לא נגד חריזה, אולי בצורה אחרת זה היה יותר מתאים).