[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
רגע, עדן. מה עם המשיח? שיכתוב גם עליו!
אה, רגע, כן, התגובה:
נהנתי מאוד. שיר מקסים. ממש. אני לא כל כך יודע להגיד מה אהבתי בו, אבל מה זה משנה. אני לא לגמרי בטוח שהסיווג שלו צריך להיות שיר בדיחה, אבל גם זה לא משנה. אהדתי.
תודה רבה!
[ליצירה]
בס"ד
יפה. לא ברור לי לגמרי אם השיר פונה לא-להים או למישהי, אז לקחתי את זה דווקא לכיוון הראשון. הוא קצת יותר מוכר לי. זה אומר לי את הנפילות האלה שבאות כל פעם, ואתה רוצה לחזור בתשובה ויום מגיע ואתה חוזר, ואז אתה שוב נופל וכך הלאה.
[ליצירה]
כנסו - חובה!
יפה! מי ששאל את עצמו פעם איך מרגישה מצה - הנה התשובה. באמת יפה.
יש יצירות שצפות ועולות ממעמקי ההסטוריה הצורנית ועולות וזורחות מחדש, ומחדשות כנשר נעוריהן.
[ליצירה]
לוגן, זו אולי פסיכולוגיה, אבל בגרוש...
אבל נראה לי שלכל אחד לפעמים קורה שנראה לו שכל העולם נגדו פתאום, ואז מה שהכי רוצים זה באמת להרוס את הכל.
ולדעתי כל אדם חושב רק על עצמו. הגדולה היא לא לבטל את עצמך, אלא לעלות לרמת עצמיות גבוהה יותר, ולכלול כמה שיותר בתוך ה"עצמי" הזה.