[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
שכחתי עוד משהו.
התרשמתי שכל הפילוסופים מחפשים תמיד את השגת השכל. סבבה, זה מצויין. אבל צריך להבין שהאמונה בא-ל מעצם הוויתה (ראשון ואחרון, אחד מעיקרי האמונה ולא מעניין אותי שפינוזה!) מכריחה שיש דברים שאין השכל שלנו יכול להבין כי הוא מוגבל, ושאין שום דבר שהא-ל אינו מעליו (כי הוא ברא את הכל).
לכן אין לי בעיה עם זה שהפילוסופים לא מקבלים למחקר שלהם טענות שאותן הם מכנים חסרות משמעות, אבל מחקר זה דבר אחד ומציאות זה דבר אחר. וכן, אני אומר פה שהאדם לעולם לא ידע הכל ושכל מה שהאדם יודע מוטל בספק (שוב סליחה מהאנושות). זה לא אומר שכל הידע חסר משמעות, יש לו משמעות משום שהוא הוכיח את עצמו אבל אין וודאות בעולם.
[ליצירה]
מעניין. לא בוכה כי יש טמבל חדש, אבל מאוהבת עדיין בטמבל הישן, שאמנם קורא לה מדהימה אבל ככל הנראה לא אוהב אותה, ובכל זאת הטמבל החדש עוזר כדי לא לבכות...
[ליצירה]
זו פרודיה, ולא סתם אלא איכותית ביותר. אלון, אם תקרא שוב בהעמקה תראה שלסיפור הזה יש מסר חדש וחשוב בזכות עצמו.
זו לא סתם העתקה חסרת טעם. קצת זיעזע אותי איך שהחזיר חשוב להורים יותר מהילד שלהם, ואיך שהאמא לא מסוגלת להתאים את השפה המסובכת שלה לילד. לכן זה כל כך טוב...
[ליצירה]
בס"ד
למרות שהוא אב הרחמן.
למרות שהוא שומע תפילה.
השיר הזה מבטא במדויק את ההרגשה כשאתה כואב ושבור ומתפלל ואין משגיח בך. מה אפשר להגיד?
ולמרות הכל התקווה שנותרה שבסוף הוא ירפא את החור. יהי רצון שיתקיים בכולנו "מחצתי ואני ארפא".