[ליצירה]
איזה כתיבה יפה...
מאוד ציורי - ממש מצליחה לראות את ההתרחשות מולי!
איזו לשון מיוחדת כמעט כל שורה זרקה אותי אל רעיונות תנכיים...
והסיום כ"כ חזק וכ"כ תופס דווקא בגלל שהוא סותר את כל מה שאנו רגילים לחשוב (אפילו מעט מן האור...)
מה אני מנסה לכתוב? שאהבתי את היצירה, שזה מקסים אפילו ואולי בגלל הרעיון הקשה...
[ליצירה]
יפה, יפה, יפה!
זה הזיז בי משהו. כמעט גרם לי לבכות מרוב שזה אמיתי. הלוואי שנזכה לעמוד לפניו כמו שצריך. זו הרגשה נפלאה, שלא זוכים לה הרבה פעמים. מדובר בשיר על עמידה, אבל זה מתקשר לי אוטומטית גם עם תפילה. תפילה כזו שעברתי פעם, חזקה, חודרת ומטלטלת, הכתיבה לי את השיר "כדור אש בוער".
תודה רבה רבה לך.
[ליצירה]
מזכיר לי את הסיפור Time Cat, על ילד שיש לו חתול והוא מגלה שהחתול יכול להעביר אותו ל9 מקומות שונים בזמנים שונים. הם עוברים במצריים העתיקה, רומא, יפן ועוד.
[ליצירה]
בס"ד
אולי זה מתאים:
איש אחד, עני ודל
ראהו ועליו חמל
אסף אותו אל תוך ביתו
האכילהו מפיתו
בין החרוז לאיש נרקם
קשר נפש, קשר דם
ובשעה של בין ערביים
אם תביט אל השמיים
בין אור אחרון לליל
כמו אדם שמתפלל
החרוז ואיש חסדו
מזמרים לה' הודו.
[ליצירה]
מעניין. לא בוכה כי יש טמבל חדש, אבל מאוהבת עדיין בטמבל הישן, שאמנם קורא לה מדהימה אבל ככל הנראה לא אוהב אותה, ובכל זאת הטמבל החדש עוזר כדי לא לבכות...
[ליצירה]
קודם כל יפה מאוד.
שנית, מה זה? ציור? ריקוע? משהו אחר?
שלישית, למה שלכת?
רביעית, באמת שזה משהו מיוחד!
חמישית, לאהודות.
שישית, איחלתי לחייל בהצלחה.