באומץ רב, עם כלי הקרב
באים הם בחילם הרב
עשות משפט זאת יבקשו
מוסדות תבל אז ירעשו 

על פני שדות עוטי שירה
רוחף חרוז ולא ירא
מציץ לפרח ירחף
עד תם כוחו ויתעייף 

לפתע מכל עבריו
עוטי שריון עמדו אויביו
"הן בא יומך!" יגידו לו
"ימוצה הדין כולו!" 

"אך מה פשעי, מה חטאתי?
ולמה להרוג אותי?"
ידע חרוז, סופו קרב
אם א-להים לא יתערב

 "אתה ישן! זקן בלה!
הדור ממך כבר התעלה!
אתה מפריע לזרימה
נשליך אותך אל הימה!" 

"ועוד חטא באמתחתך,
לכן כלל לא נסלח לך.
אינך טבעי, אינך זורם
כי מאולץ וגם צורם." 

ויתנפלו על החרוז
בזעם רב וגם עיזוז
ומכתם הייתה רעה
עד שחרוז בבכי פעה 

אך החרוז חמק עבר
מפני אויבו אשר גבר
זחל פצוע וזב דם
בשדות שירה קולו נדם 

ולעת ערב דמעותיו
יטופו על פתחי פצעיו
ודם דמעה ישור לארץ
עת חרוז בבכי יתפרץ