(בנוי על השיר "היא לא תשוב" של אתניקס)


בוקר בא, יום חדש
על כיסא מעץ בבית בבית-ג'אלה
זוהי לַיְלַה, אשתו של מר ג'מאל
ג'מאל מתוסכל, ומבולבל
הוא כל היום חורש והיא יושבת
מתכתבת
שעות מול המסך

פזמון:
היא לא תשוב
שוב תזרח השמש מעליו...

עברה שנה, היא על כורסא
פגשה את איסמעאיל חבר של מה שמו זכריה
אוהד בית"ריה, ושל כל הכדורסל
איתו התכתבה - שלום, מַרְחַבָּה
ג'מאל הציץ, נפגע, פניו הלבינו
אולם הבין הוא שהסיפור נגמר

היא לא תשוב...

ערב בא, מאוחר,
לילה כבר ירד ולילה עוד יושבת
מתכתבת
אות אַחֲרֵי אות
ג'מאל לא מבין, ולא מאמין
איך היא מחליפה אותו במישהו
ועוד במישהו
שכותב לה עם שגיאות.

היא לא תשוב...

ללילה טוב, יש הרבה עבודה
אלפיים מסרים ויש גם אהבה
היא חושבת
ליסוע לבית-ג'אן.
לג'מאל לא אכפת שאולי זה יקרה
כי הוא כבר התחתן עם איזו גברת
היא עיוורת, עם בעיה ביד.

היא לא תשוב...