[ליצירה]
יצירה כאובה.
כולנו נלחמים עם היצר, וכולנו נופלים, צריך להפנים ש"שבע יפול צדיק וקם" - אנחנו נופלים אבל קמים, יורדים ובסוף מתעלים.
ואל תשכחי - אין הקב"ה מקפח שכר של אף בריה.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
תגובה לתגובתך לשירי "תחושות ומעשי אדם".
מין הראוי היה לא להגיב, אולם ראוי יותר היה אילו לא התיחסת כלל לשיר. אין הוא צריך לבטות את מחשבותייך לאותו רגע אלה את שלי.
וקיצוניות דתית הינה מימני והלאה, את נקמת השם רצית לקרוא הלא הוא היה שם: ושתק!
במידה ואינך מסוגלת כפי שאני רואה מתוך השיר את
הזעם, כאב ושנאה המעורבת בגעגוע אישי וגם לקרוא
את החלק הלא כתוב והמובן לכל יוצר אזי צר לי מאד על כך. זאת היתה פניה אישית אל עמי תבל לאותו הרגע בלבד, בצורה הכי תרבותית שאפשר!
ובכל זאת תודתי נתונה לך על כך שאיפשרת לי
להכיר מקרוב פן אחר של מחשבות.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
גיל העשרה
"על כל כשלונותיך אתה מתבונן, ולהצלחותיך אינך שם לב. רואה בעצמך את כל הרוע, האמת מעוותת אצלך לחלוטין." זה משפט שנכון לגבי הרבה אנשים בכל גיל, אבל ודאי וודאי שבגיל העשרה זה נכון כפליים. אני רואה אצל כל כך הרבה קרובי משפחה שלי - שאני כמירה לאורך שנים - איך שכשהם מגיעים לגיל העשרה הם נכנסים לדכאונות בגלל חוסר בטחון עצמי ומחשבה שהם כשלון גמור.
[ליצירה]
דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו.