[ליצירה]
יצירה כאובה.
כולנו נלחמים עם היצר, וכולנו נופלים, צריך להפנים ש"שבע יפול צדיק וקם" - אנחנו נופלים אבל קמים, יורדים ובסוף מתעלים.
ואל תשכחי - אין הקב"ה מקפח שכר של אף בריה.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
תגובה לתגובתך לשירי "תחושות ומעשי אדם".
מין הראוי היה לא להגיב, אולם ראוי יותר היה אילו לא התיחסת כלל לשיר. אין הוא צריך לבטות את מחשבותייך לאותו רגע אלה את שלי.
וקיצוניות דתית הינה מימני והלאה, את נקמת השם רצית לקרוא הלא הוא היה שם: ושתק!
במידה ואינך מסוגלת כפי שאני רואה מתוך השיר את
הזעם, כאב ושנאה המעורבת בגעגוע אישי וגם לקרוא
את החלק הלא כתוב והמובן לכל יוצר אזי צר לי מאד על כך. זאת היתה פניה אישית אל עמי תבל לאותו הרגע בלבד, בצורה הכי תרבותית שאפשר!
ובכל זאת תודתי נתונה לך על כך שאיפשרת לי
להכיר מקרוב פן אחר של מחשבות.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
היצירה הזאת נפלאה.
אהבתי במיוחד את השלבים השונים שהמשורר עובר דרכה - בארבעת הבתים הראשונים בקשה מא"י להתחנן לפני הקב"ה שלא ישחיתוה, לאחר מכן הגעה למסקנה (בבית "ארץ יושר") שאנחנו לא יכולים להבין את דרכו של הקב"ה "כי לא דרכי דרכיכים" וכו', לאחר מכן שני בתים של הזכרת ההרוגים על קידו"ה, ושוב מסקנה: הקב"ה ודאי יגאלנו בגאולה השלימה במהרה. ומתוך המסקנה שהקב"ה ודאי יגאלנו - אנו מגיעים לפניה אליו בעצמו שיפדנו מצרינו.
[ליצירה]
שלי היקרה,
הכתיבה שלך יפה, אולם אני מסכימה עם אסף, הדברים נראים כמו רשימה ראשונית -
"רגליים יחפות מפזזות לצלילים של סלסה", זו שורה בשיר - ה"כן זו אני" נדמה כנדחף ללא סיבה.
קר לך, ועוד מעט תשתי שוקו חם ותתחממי, אז מה? מה את מנסה להביע בזה?
אני חושבת שאם תקחי כמה דק' ותשקיעי ביצירה קצת מחשבה, המחשבה תיטיב עם היצירה, וממילא גם איתך.