כל מה שאני צריכה
זה קצת חום ואהבה,
שלמישהו יהיה אכפת
אם אני חיה או מתה.
כל מה שאני צריכה
זה שהלב יפסיק לדמם,
שהכאב יעלם,
שיהיה קצת אושר.
כל מה שאני צריכה
זו טיפת חמלה,
כנות ודאגה,
תקוה לעתיד.
האם זה כל כך מוגזם לבקש?!
[ליצירה]
סיפור נפלא
המציאות שאדם שנפטר לו מת, אומר: "יתגדל ויתקדש שמך הגדול", מתוך הכרה שהקב"ה יודע את אשר הוא עושה (שם - ענין גילויוי ית' , קדושה - ענין התעלותו ית' מעל למציאותנו), זהו הדבר הכי מרגש שיכול להיות. קבלת הדין בצורה העליונה.
הסיפור הזה מבטא רגש זה בצורה כה נפלאה.
[ליצירה]
רוני!
אין שום דבר ילדותי ביצירה הזאת!
היכולת לקחת את המציאות הקשה ולהתבונן שהכל זה חלק ממהלך הגאולה, זוהי עוצמה אמונית גדולה ביותר.
על טיב השיר ישנם חילוקי דעות בין הוקראים - כפי שניתן לראות: אני חושבת שהיצירה יפהפיה ויש כאלה החולקים עלי, אבל עצם הרעיון המובע בשיר איננו ילדתוי כלל וכלל, אלא רעיון נשגב.
[ליצירה]
הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו.
החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות.
ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי.
[ליצירה]
דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו.
[ליצירה]
חיים היקר,
אם אתה חושב שאני זוכרת מי אתה, ומהן יצירותיך, ועל מה מהם הגבתי ולמה, אתה טועה...
אם יש לך דברים אישיים לומר, תוכל לשלוח לי הודעה אישית.
אם יש לך תגובות לתגובות שלי על יצירותיך, אנא הגב על כל אחת מהן בנפרד באותה יצירה שעליה הגבתי.
אם יש לך תגובה ליצירתי הזאת - אנא הגב עליה כאן.
[ליצירה]
יצירה מצוינת!
היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש.
נפלא.
תגובות