[ליצירה]
אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל".
[ליצירה]
מדהים!
הבית הראשון - כפי שכבר אמרו כאן, מדהים.
הבית השני - מבטא בצורה תמציתית את חוסר היכולת להיות מאושרים כשהחצי השני חסר.
והבית השלישי - הביטויים השזורים בו מרוממים את היצירה:
השלמת שמים וארץ - הביטוי הידוע (ע' בריש אורות התורה לראי"ה קוק זצ"ל) לחיבור התפארת עם המלכות, שזה במהות רומז לחיבור האיש עם האישה כידוע (ע' בפירושו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל ל"אל תרבה שיחה עם האישה").
מציאת העזר - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", שכדברי חז"ל (במדרש תהלים כמדומני) נאמר על ידי יעקב אבינו כשנסע לחרן למצוא זיווגו.
מציאת שאהבה נפשו - "מצאתי את שאהבה נפשי".
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
תחשות נכות עזה
תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
היצירה חמודה, אבל יש משהו שלא הבנתי בה:
מה הקשר בין כניסת השבת לאבות הקדושים?
בר"ה לדוג' אנחנו נזכרים בפקידת האמהות, בפסח בהולתד יצחק וכו', אבל מה הקשר בין שבת לאבות?
תגובות