[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)
[ליצירה]
כיסוף היקר,
אין לי ענן להתפלמס איתך.
כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה.
אין לי כונה להמשוח הזה יותר.
כל טוב.
[ליצירה]
תחשות נכות עזה
תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות.
תגובות