[ליצירה]
שיר שמביע כאב אמיתי, הצורה עצמה לא הכי מוצאת חן בעיני. החזרה על הבית עם ה"לא פשוט להיות מתנחלת", היא לא חזרה שמביעה משהו מהותי, אלא סתם חזרה על איזו מנטרה לא קשורה לכלום.
(והגאוה על זה שאיזו להקה בצעה את השיר, לא ממש מוסיפה...)
[ליצירה]
גיל העשרה
"על כל כשלונותיך אתה מתבונן, ולהצלחותיך אינך שם לב. רואה בעצמך את כל הרוע, האמת מעוותת אצלך לחלוטין." זה משפט שנכון לגבי הרבה אנשים בכל גיל, אבל ודאי וודאי שבגיל העשרה זה נכון כפליים. אני רואה אצל כל כך הרבה קרובי משפחה שלי - שאני כמירה לאורך שנים - איך שכשהם מגיעים לגיל העשרה הם נכנסים לדכאונות בגלל חוסר בטחון עצמי ומחשבה שהם כשלון גמור.
[ליצירה]
הסבר -
א. הבכי.
את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי.
דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי.
דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן.
ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' -
איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל.
בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג.
אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב.
יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע.
תגובות