קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יצירה יפה, הסיום קצת חלש. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כואב תהיה מתריסה על מציאות חיינו, האם יש טעם לכל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] שלי היקרה, הכתיבה שלך יפה, אולם אני מסכימה עם אסף, הדברים נראים כמו רשימה ראשונית - "רגליים יחפות מפזזות לצלילים של סלסה", זו שורה בשיר - ה"כן זו אני" נדמה כנדחף ללא סיבה. קר לך, ועוד מעט תשתי שוקו חם ותתחממי, אז מה? מה את מנסה להביע בזה? אני חושבת שאם תקחי כמה דק' ותשקיעי ביצירה קצת מחשבה, המחשבה תיטיב עם היצירה, וממילא גם איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה חמודה, והבית האחרון נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] למה את לא רוצה לשלוח את המכתב? נראה לי שזה דוקא יכול לעזור לו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה. את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו. נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין! הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם. לא בגללכם! בגללו... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נחמדה "אור עולם באוצר חיים, אורות מאופל אמר ויהי" - מתוך החשכה והאבל על מה שחסר, נובע האור של הציפייה למה שעוד יהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] באנה היקר, באמת ניסית לספר את כל זה בתמונה?! - לא שכנעת אותי. וערוגה יקירתי, אני מאחלת לך כל הטוב שבעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה! אין לי מילים. [ליצירה]
תגובות