קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב ומחזק. עצוב - שעדיין יש אנשים שנאלצים לחיות כך, ומחזק - גודל האמונה שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] יציר חמודה. אני הייתי מוותרת על ה"משום מה" בשורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר די מטופש לענ"ד, המסר ברור, והמילים מסורבלות. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך שהכתיבה נובעת מתוכך ומניעה אותך, ולא שאתה נאלץ להוציא אותה מקרבך. [ליצירה]
- [ליצירה] תחשות נכות עזה תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מתוקה מדבש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל". [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד העלה חיוך רחב על שפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוף היקר, אין לי ענן להתפלמס איתך. כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה. אין לי כונה להמשוח הזה יותר. כל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נחמדה "אור עולם באוצר חיים, אורות מאופל אמר ויהי" - מתוך החשכה והאבל על מה שחסר, נובע האור של הציפייה למה שעוד יהיה. [ליצירה]
תגובות