גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הסגנון לא אופיני לך, אבל נחמד. הרווקות היא אכן דבר מעיק, אבל אל תתייאש! יהיה טוב! אני מבטיחה! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! החיבור לארץ ישראל לכל חלקיה התמבטא בשיר, פשוט גורם חשק להתרפק בעפר הארץ ולבכות על אשר רובה איננה בידינו. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב הכאב עולה מבין שורות השיר וגורם לצורך עז להזדהות. [ליצירה]
- [ליצירה] תחשות נכות עזה תחושת נכות עזה אוחזת בי כשאני קוראת את השיר הזה. תחושה שאנחנו איננו יכולים לעשות דבר, הכל תלוי ברצון הבורא, אנחנו רק כלי משחק במשחק שחמט גדול המקיף את כל המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כאובה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נתן לי כאב ראש [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהיצירה הזאת היא השמצה גדולה של צבור שלם, ללא סיבה. אנחנו משועבדים לקב"ה, ולא לאזרחי מדינת ישראל. הקב"ה מצוה אותנו להתנחל ולכן אנחנו נתנחל, ללא התחשבות ברצונם של אזרחי מדינת ישראל. ומלבד זאת היחס לאזרחי מדינת ישראל כאל "עם ישראל" הוא מוטה מיסודו. כנסת ישראל היא כל עם ישראל לכל דורותיו - הדורות העוברים, הדור ההווה והדורות העתידיים - וכנסת ישראל רוצה לעשות רק מה שהקב"ה אומר. כלשונו של הרצי"ה קוק זצ"ל "ולא העם הזה הזמני העכשווי הוא אשר יצמצם את אחיזתנו בכל מרחבי ארץ חיינו". - אנא עבדא דקודשא בריך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגע התבוננתי על כותרת היצירה המופלאה הזאת, שבעצם מקפלת בתוכה את תמצית ענינה של היצירה: "למען שמו באהבה" - "זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם" (הטור בסימן קי"ג). זה מדהים איך שכותרת טובה ליצירה, מרוממת אותה עוד יותר, ממה שהיא היתה מבלעדיה (או במקרה שלי מבלי ההתבוננות הראויה בכותרתה). [ליצירה]
תגובות