גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
יצירה חמודה.
שאלה קטנה:
"הן לא תשמע דממתי, אלמת עלמה ברוכה?" - המהילה "הן" בתחילת המשפט נשמע כאילו צריך להיות נקוה בסופה, אז מדוע בא כאן סימן שאלה?
[ליצירה]
[ליצירה]
נפלא.
היצירה הזאת ממש נפלאה. הדרך שבה מושגים כמו "אתה בחרתנו מכל העמים", ו"כחש" ו"מוקשי רצח" (כמכוונים לטרמינולוגיה של הרצי"ה קוק) שזורים בתוך יצירה נפלאה זו שכל ענינה לקחת רגע שבו ילד בוכה על אביו שנרצח בידי בני ישמעאל, ולהתבונן במה שהרגע באמת אומר.
נפלא.
[ליצירה]
אני חושבת שהיצירה הזאת היא השמצה גדולה של צבור שלם, ללא סיבה.
אנחנו משועבדים לקב"ה, ולא לאזרחי מדינת ישראל. הקב"ה מצוה אותנו להתנחל ולכן אנחנו נתנחל, ללא התחשבות ברצונם של אזרחי מדינת ישראל.
ומלבד זאת היחס לאזרחי מדינת ישראל כאל "עם ישראל" הוא מוטה מיסודו. כנסת ישראל היא כל עם ישראל לכל דורותיו - הדורות העוברים, הדור ההווה והדורות העתידיים - וכנסת ישראל רוצה לעשות רק מה שהקב"ה אומר. כלשונו של הרצי"ה קוק זצ"ל "ולא העם הזה הזמני העכשווי הוא אשר יצמצם את אחיזתנו בכל מרחבי ארץ חיינו".
- אנא עבדא דקודשא בריך הוא.
[ליצירה]
שיר כואב
מוסר הכליות אכן דבר מועיל הוא ביותר, אך גם מכאיב ביותר. ובאמת אם יש אדם עם מצפון טהור, ברגע שהוא עושה חלילה איזו עולה, הכאב העצמי שלו עצום.
תגובות