גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
יצירה שגורמת לרצון עז להזדהות, גם לי יש ימים כאלה, שאני מתבונת במראה ושואלת את עצמי, איך הגעתי למקום שבו אני נמצאת ומה קרה לכל החלומות שאכזבו?
[ליצירה]
נפלא.
היצירה הזאת ממש נפלאה. הדרך שבה מושגים כמו "אתה בחרתנו מכל העמים", ו"כחש" ו"מוקשי רצח" (כמכוונים לטרמינולוגיה של הרצי"ה קוק) שזורים בתוך יצירה נפלאה זו שכל ענינה לקחת רגע שבו ילד בוכה על אביו שנרצח בידי בני ישמעאל, ולהתבונן במה שהרגע באמת אומר.
נפלא.
[ליצירה]
היצירה עצמה - מקסימה.
אבל המחשבה שאינך יודע לשמוח בעצמך, ואתה זקוק למישהי שתראה לך את הדרך, היא מוטעית.
אתה יכול לשמוח! רק תתבונן בעצמך ותראה זאת. כל העצבות באה מהיצר, ואתה יכול להתגבר עליו.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
מדהים
חשבתי שאני מבינה את היצירה, לכל אורכה, ואז הגעתי לשורה האחרונה: "ואם נכשל – איך נהיה לאחד עם האחר?" והבנתי שכל היצירה מדברת על הבעיה להיות פתוח עם בן\בת הזוג כשאת\ה בעצמך לא באמת רואה את המציאות בצורה הנכונה.
נפלא!!!
תגובות