נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו".
זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
תגובות