נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
נפלא!
אני אוהב את החיבור של היצירה הזאת עם "וידוי של סוף אב" - יש כאן שני מצבים: הוידוי הראשית, לפני שמתחילים לשוב בתשובה, והוידוי לאחר העליה הגודולה, כשחוזרים מהימים הנוראים ושמים לב ששום דבר לא השתנה.
[ליצירה]
דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו.
[ליצירה]
יש עצמה מאוד גדולה ביצירה הזאת. ישנם שני בתים: הראשון מבטא מערכת יחסים בסיסית בין בחור לבחורה (מתואר בצורה די שובניסטית - שהבחורה מאוהבת בבחור והוא שובר את לבה). הבית השני מגלה עוד יותר את הצד השוביניסטי, כשהוא מגלה לנו שהבחור מת להפטר כבר מהבחורה שמאוהבת בו.
האם הסיפור אמיתי? או שמא זוהי ביקורת פנימית על השוביניזם הגברי?
תגובות