אכן ידעתי רבוני, כי אינני צדיקה. עבירות רבות עברתי, ועליהן עדיין לא שבתי בתשובה. חטאתי - בשוגג. עויתי - בעבירות לתיאבון. פשעתי - במרידה בך. עברתי על עבירות שבינך לביני, וגם על עבירות שבין חברי לביני. אבל גם אתה לא חשכת שבטך ממני. מכותך הפלאת בי שוב ושוב, פחד ואימה שמת בליבי מפאת רודפי חינם. כאב ויגון הם מנת חלקי. ומה יהיה הסוף? מתי כבר תרשה לי לשמוח? האם כל זה יגמר בקפיצה מהגג? האם באלול הבעל"ט אצליח אליך לשוב? או שכמו בכל אלול תהיה עליה גדולה, ואחרי יום כפור הנפילה התמידית? מה יהיה הסוף?