קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מרגיז האמת שבשיר, ההתרסה שבשיר לעומת שאלות ה"ילדים", גורם למחשבה מחודשת, על מציאות החיים ועל מציאות ההשגחה הפרטית. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נפלא. היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] יציר חמודה. אני הייתי מוותרת על ה"משום מה" בשורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה חמודה, אבל יש משהו שלא הבנתי בה: מה הקשר בין כניסת השבת לאבות הקדושים? בר"ה לדוג' אנחנו נזכרים בפקידת האמהות, בפסח בהולתד יצחק וכו', אבל מה הקשר בין שבת לאבות? [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, היצירה הזאת מאוד מאכזבת. אין בה את הרגש שנמצא בד"כ ביצירות שלך, התיאורים בה סטטיים וחסרי גוון. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] מספר הערות: א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה. ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה. ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה. ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה. נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד (לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי) [ליצירה]
- [ליצירה] יש עצמה מאוד גדולה ביצירה הזאת. ישנם שני בתים: הראשון מבטא מערכת יחסים בסיסית בין בחור לבחורה (מתואר בצורה די שובניסטית - שהבחורה מאוהבת בבחור והוא שובר את לבה). הבית השני מגלה עוד יותר את הצד השוביניסטי, כשהוא מגלה לנו שהבחור מת להפטר כבר מהבחורה שמאוהבת בו. האם הסיפור אמיתי? או שמא זוהי ביקורת פנימית על השוביניזם הגברי? [ליצירה]
- [ליצירה] דברי אמת, שנכתבים בצורה יפהפיה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כואבת... הבית האחרון נגע ללבי. [ליצירה]
תגובות