קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב ומחזק. עצוב - שעדיין יש אנשים שנאלצים לחיות כך, ומחזק - גודל האמונה שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] יציר חמודה. אני הייתי מוותרת על ה"משום מה" בשורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שמביע כאב אמיתי, הצורה עצמה לא הכי מוצאת חן בעיני. החזרה על הבית עם ה"לא פשוט להיות מתנחלת", היא לא חזרה שמביעה משהו מהותי, אלא סתם חזרה על איזו מנטרה לא קשורה לכלום. (והגאוה על זה שאיזו להקה בצעה את השיר, לא ממש מוסיפה...) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד העלה חיוך רחב על שפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה נחמדה, אבל לא עומדת בסטנדרטים הרגילים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! אני לא בטוחה שהבנתי את כל המושגים בשיר ("לחזור למקורה" "נשמת האומה בכללה" וכד') אבל הרעיון בכללו גורם לתחושה של הפעמות מהגדלות הרוחנית של המחבר. ואני בטוחה שמי שמבקש כזאת בקשה, כמו זאת המובעת בבית האחרון של השיר, הקב"ה יזכה אותו שבקשתו תתמלא. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נתן לי כאב ראש [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. מה אתה מנסה להביע בתמונה? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט נפלא. היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כואבת... הבית האחרון נגע ללבי. [ליצירה]
תגובות