[ליצירה]
בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו".
זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו.
[ליצירה]
מספר הערות:
א. בבקשה שימי רווח של שורה בין הפיסקאות הקטנות שממלאות את הקטע (למשל בין השורה המסיימת במילים "שהכל לטובה, לבין השורה שמתחילה במילים עכשיות את) - זה יקל על הקריאה.
ב. "הכ-ל לטובה" ה"-" נכתב בכונה? אם כן כדאי לענ"ד לכתוב זאת בצורה יותר ברורה (אולי עם מספר סימונים בתוך המילה.
ג. מה מביא גאוה בזאת שהבחורה חלק מחייך? האם יש משהו מיוחד שגורם לה לרצות להיות בקשר איתך ואת דוקא דוחפת לקשר, ולכן הגאוה? לא הבנתי משפט זה.
ד. היצירה באופן כללי, באמת לא נראית ערוכה בצורה הכי טובה.
נ.ב. עוד אין עדכונים... אבל כשיהיו אני אשמח לעדכן אותך בלנ"ד
(לשאר הקוראים: לא, אין לזה קשר ליצירה, סתם חסכתי לעצמי מסר אישי)
[ליצירה]
אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה.
את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו.
נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין!
הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם.
לא בגללכם! בגללו...
תגובות