קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תפילה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להתוודות שלבושתי ולכלימתי, לא הבנתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כואב תהיה מתריסה על מציאות חיינו, האם יש טעם לכל זה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם מיכל חזקי היקר. היצירות שלך לרוב מדהימות, וכשאתה יוצר יצירה שהיא רק נחמדה ותו לא, כמו היצירה הזאת, זה מאכזב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה. את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו. נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין! הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם. לא בגללכם! בגללו... [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר - א. הבכי. את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי. דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי. דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן. ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' - איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל. בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג. אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב. יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] ביצירה חסר משהו... אם היי מאריך קצת, נראה לי שהיית יכול לתאר את הרגש בצורה יותר מלאה, תחת הצורה המקוטעת שבה היא מוצגת כעת. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר ארוווווווווווווווווך מדי, ומשעמם פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו. החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות. ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי. [ליצירה]
תגובות