קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו. החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות. ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קשר תלותי?! מקריאת השיר, אני לא מקבלת הרגשה כאילו הקשר ביניהם היה תלותי, זה סתם נראה כאילו הוא היה מאוהב בה. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת נפלאה. אהבתי במיוחד את השלבים השונים שהמשורר עובר דרכה - בארבעת הבתים הראשונים בקשה מא"י להתחנן לפני הקב"ה שלא ישחיתוה, לאחר מכן הגעה למסקנה (בבית "ארץ יושר") שאנחנו לא יכולים להבין את דרכו של הקב"ה "כי לא דרכי דרכיכים" וכו', לאחר מכן שני בתים של הזכרת ההרוגים על קידו"ה, ושוב מסקנה: הקב"ה ודאי יגאלנו בגאולה השלימה במהרה. ומתוך המסקנה שהקב"ה ודאי יגאלנו - אנו מגיעים לפניה אליו בעצמו שיפדנו מצרינו. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר ארוווווווווווווווווך מדי, ומשעמם פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] חי היקר, מהו הדבר שמביא אותך למסקנה שכבוד התורה שבור? (הסיבה איננה מפורטת ביצירה) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! יום אחד אתה תעשה מישהי מאושרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון לא אופיני לך, אבל נחמד. הרווקות היא אכן דבר מעיק, אבל אל תתייאש! יהיה טוב! אני מבטיחה! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מצוינת! היצירה הזאת ממש נפלאה! אהבתי בעיקר את הניגודיות - מצד אחד לומדים את התלמוד הירושלמי ("התלמוד הארץ ישראלי" בלשון המחבר), ומהצד השני, כשצריך לצעוק מהלב - צועקים ב"מאמע לשון" - יידיש. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נפלאה תחושת הצפיה לישועה למרות כל המשברים, ממש נבטת למול עיני הקורא (לפחות במקרה שלי...). [ליצירה]
תגובות