קרועה אני בין שני עולמות:
עולם הקדושה ועולם הטומאה.
יודעת אני,
שצריכה אני להנשא ולפרות ולרבות,
אולם כמהה אני,
לאהבת אישה.
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני באופן אישי שמחה מאוד שהמנוול הזה חוסל, כך שאינני יכולה להזדהות עם אף מילה ב"יצירה" הזאת. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדכאת. האם התהליך של מציאת הזיווג הוא רק "אושר שלאחריו כאב"?! האם אין גם תהליך של למידה והתבוננות עצמית? [ליצירה]
- [ליצירה] אם היית מאריך קצת, להביא מהי תחושת הבדידות עבורך, היצירה היתה משתפרת. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר די מטופש לענ"ד, המסר ברור, והמילים מסורבלות. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דנאל, אני חושבת שאת צריכה טיפול... זה כמעט כמו לצפות בסרט על השואה. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מדהימה ביפיה. מתעורר בי החשק לקרוא אותה שוב ושוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה מאוד עם התחושה המבוטאת ביצירה. המחשבה המוטעית שאין תקוה - שכל כולה באה בעקבות היצר הרע - צריך לנסות לקום, למרות הכאב, ולצפות לטוב, אחרת באמת "רק למוות עוד אייחל". [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ארוטי נחמד. [ליצירה]
תגובות