[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
כרגע התבוננתי על כותרת היצירה המופלאה הזאת, שבעצם מקפלת בתוכה את תמצית ענינה של היצירה: "למען שמו באהבה" - "זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם, ואף אם תמה זכות אבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם" (הטור בסימן קי"ג).
זה מדהים איך שכותרת טובה ליצירה, מרוממת אותה עוד יותר, ממה שהיא היתה מבלעדיה (או במקרה שלי מבלי ההתבוננות הראויה בכותרתה).
[ליצירה]
שיר שמביע כאב אמיתי, הצורה עצמה לא הכי מוצאת חן בעיני. החזרה על הבית עם ה"לא פשוט להיות מתנחלת", היא לא חזרה שמביעה משהו מהותי, אלא סתם חזרה על איזו מנטרה לא קשורה לכלום.
(והגאוה על זה שאיזו להקה בצעה את השיר, לא ממש מוסיפה...)
[ליצירה]
שיר כואב
מוסר הכליות אכן דבר מועיל הוא ביותר, אך גם מכאיב ביותר. ובאמת אם יש אדם עם מצפון טהור, ברגע שהוא עושה חלילה איזו עולה, הכאב העצמי שלו עצום.
תגובות