המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
[ליצירה]
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
[ליצירה]
יגלי
יגלי זאת ילדה חמודה מאוד שהכרתי בזמן המלחמה, שרוצה להיות וטרינרית....
לביא - כהרגלך, אתה צודק לגבי ההערות. רק שבמקרה הזה, אני באמת לא יודעת איך אפשר לשפר את זה... המלצות?
תגובות