המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
המממ... יפה!
אני אוהב את "כתמי האש" האלה על הגלימות, ובכלל, את הצורות האלה.
משום מה העיניים שלה נראו לי קצת יותר מדי עגלגלות. אולי צריך להקטין אישונים?
את מציירת נפלא.
תודה!
[ליצירה]
יפה. הקווים עדינים וההצללה יפה. יש עוד מה לשפר בתחום של הקפלים - אבל גם אני עוד מתלמדת בזה.. ;) מעניין שבחרת דווקא דמות של בת לתורת הלחימה.. מה הרעיון מאחורי הציור?
[ליצירה]
הרעיון נולד מתוך איזושהי "אלת הצדק" מיטולוגית, לא זוכרת איזו או מאיפה בכלל, אבל מצא חן בעיניי כל הרעיון העיוורון\ראייה - היחס לצדק שהיא הייתה אמורה להביא לעולם. לדעתי זה ביטא יפה את ההרגשת החוסר אונים מול אלים עוורים, שלא רואים את מצוקתם בדרך שלהם... בקיצור, משהו בסיגנון "ניסתרות הן דרכי האל" בנוסח פגאני.
שבוע טוב!
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
ואני עוד תהיתי לעצמי מה כבר אפשר לעשות בימים הגשומים האינסופיים של הצפון....
שיר ממש נחמד!
תודה.
*&^%$#@!!~
נ.ב.: שלא תפספס אותי בתגובות... : )
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
תגובות