כל מה שאני צריכה
זה קצת חום ואהבה,
שלמישהו יהיה אכפת
אם אני חיה או מתה.
כל מה שאני צריכה
זה שהלב יפסיק לדמם,
שהכאב יעלם,
שיהיה קצת אושר.
כל מה שאני צריכה
זו טיפת חמלה,
כנות ודאגה,
תקוה לעתיד.
האם זה כל כך מוגזם לבקש?!
[ליצירה]
גיל העשרה
"על כל כשלונותיך אתה מתבונן, ולהצלחותיך אינך שם לב. רואה בעצמך את כל הרוע, האמת מעוותת אצלך לחלוטין." זה משפט שנכון לגבי הרבה אנשים בכל גיל, אבל ודאי וודאי שבגיל העשרה זה נכון כפליים. אני רואה אצל כל כך הרבה קרובי משפחה שלי - שאני כמירה לאורך שנים - איך שכשהם מגיעים לגיל העשרה הם נכנסים לדכאונות בגלל חוסר בטחון עצמי ומחשבה שהם כשלון גמור.
[ליצירה]
הסבר -
א. הבכי.
את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי.
דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי.
דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן.
ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' -
איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל.
בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג.
אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב.
יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע.
[ליצירה]
כיסוף היקר,
אין לי ענן להתפלמס איתך.
כל בר דעת מבין שיצירה שאין בה אמירה איננה יצירה כלל ומקומה הרואי לה הוא בפח האשפה.
אין לי כונה להמשוח הזה יותר.
כל טוב.
[ליצירה]
סיפור נפלא
המציאות שאדם שנפטר לו מת, אומר: "יתגדל ויתקדש שמך הגדול", מתוך הכרה שהקב"ה יודע את אשר הוא עושה (שם - ענין גילויוי ית' , קדושה - ענין התעלותו ית' מעל למציאותנו), זהו הדבר הכי מרגש שיכול להיות. קבלת הדין בצורה העליונה.
הסיפור הזה מבטא רגש זה בצורה כה נפלאה.
[ליצירה]
נפלא.
היצירה הזאת ממש נפלאה. הדרך שבה מושגים כמו "אתה בחרתנו מכל העמים", ו"כחש" ו"מוקשי רצח" (כמכוונים לטרמינולוגיה של הרצי"ה קוק) שזורים בתוך יצירה נפלאה זו שכל ענינה לקחת רגע שבו ילד בוכה על אביו שנרצח בידי בני ישמעאל, ולהתבונן במה שהרגע באמת אומר.
נפלא.
[ליצירה]
פשוט נפלא.
היצירה הזאת מראה לנו את המשמעות האמיתית שאמורה להיות ליצירה - התבוננות עצמית. לא סתם משחקי מילים, אלא אמירות מהותיות לגבי היוצר.
נפלא.
תגובות