כל מה שאני צריכה
זה קצת חום ואהבה,
שלמישהו יהיה אכפת
אם אני חיה או מתה.
כל מה שאני צריכה
זה שהלב יפסיק לדמם,
שהכאב יעלם,
שיהיה קצת אושר.
כל מה שאני צריכה
זו טיפת חמלה,
כנות ודאגה,
תקוה לעתיד.
האם זה כל כך מוגזם לבקש?!
[ליצירה]
אני חושבת שהיצירה הזאת היא השמצה גדולה של צבור שלם, ללא סיבה.
אנחנו משועבדים לקב"ה, ולא לאזרחי מדינת ישראל. הקב"ה מצוה אותנו להתנחל ולכן אנחנו נתנחל, ללא התחשבות ברצונם של אזרחי מדינת ישראל.
ומלבד זאת היחס לאזרחי מדינת ישראל כאל "עם ישראל" הוא מוטה מיסודו. כנסת ישראל היא כל עם ישראל לכל דורותיו - הדורות העוברים, הדור ההווה והדורות העתידיים - וכנסת ישראל רוצה לעשות רק מה שהקב"ה אומר. כלשונו של הרצי"ה קוק זצ"ל "ולא העם הזה הזמני העכשווי הוא אשר יצמצם את אחיזתנו בכל מרחבי ארץ חיינו".
- אנא עבדא דקודשא בריך הוא.
[ליצירה]
מדהים!
אני לא בטוחה שהבנתי את כל המושגים בשיר ("לחזור למקורה" "נשמת האומה בכללה" וכד') אבל הרעיון בכללו גורם לתחושה של הפעמות מהגדלות הרוחנית של המחבר.
ואני בטוחה שמי שמבקש כזאת בקשה, כמו זאת המובעת בבית האחרון של השיר, הקב"ה יזכה אותו שבקשתו תתמלא.
תגובות