כל מה שאני צריכה
זה קצת חום ואהבה,
שלמישהו יהיה אכפת
אם אני חיה או מתה.
כל מה שאני צריכה
זה שהלב יפסיק לדמם,
שהכאב יעלם,
שיהיה קצת אושר.
כל מה שאני צריכה
זו טיפת חמלה,
כנות ודאגה,
תקוה לעתיד.
האם זה כל כך מוגזם לבקש?!
פוטו אלבום
-
משועממת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ב"ה לא מוגזם לבקש אבל באמת זה כל מה שאת צריכה? או שזה רק מה שאת צריחה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה או אולי זאת התשובה לשיר "עולמות"? [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא מוגזם לבקש. אני מאחלת לך שתמצאי את אשר את מחפשת, כישרון רב יש לך, וכעת עימו הגשימי את משאלות ליבך. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חמודה. הרגש המובע בה עז מאוד וגורם להזדהות עמוקה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. היצירה הזאת יפהפיה, יש איזו פיסקה של הראי"ה קוק שבה הוא מדמה את צפיית הישועה לשומר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חמודה. נגד מי הסמוראית נלחמת? [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר - א. הבכי. את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי. דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי. דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן. ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' - איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל. בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג. אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב. יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע. [ליצירה]
- [ליצירה] לעבוד על המידות זה דבר חשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה מהממת. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כאובה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא מפני שהקב"ה אוהב אותנו הוא מייסר אותנו - "כי כאשר ייסר איש את בנו ד' אלהיך מיסרך". צריך לחזור ולשנן ולהזכיר לעצמנו שכל מעשי ד' הם לטובה, ושהקב"ה אוהב כל אחד ואחד מאיתנו כבנו יחידו. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נפלאה היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה. ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר. [ליצירה]
תגובות