גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
"עת כי יתקפו היאוש, ויאמר יעקב: אולי זהו גורלו - ללכת על גחון, ללחך עפר? ישא ישראל עינו, אל הזקנים שבדור, אל יחידי הסגולה, אשר על ברכיו נולדו, יראה הוד נפשם ורוממות שאיפותיהם, מהם יכיר את רוחו, כי רוח האומה יתגלה בגדוליה - אז יכיר את תוכן חייו" (אדר היקר למרן הרב זצ"ל עמ' כא')
[ויושם לב לשימוש במושגים יעקב וישראל בדבריו הק', ע"פ דברי הספורנו הידועים]
[ליצירה]
הקטע חמוד, אבל אני לא מסכימה לחלוטין עם תוכנו.
החיבור שלנו עם הקב"ה נובע מהצורה שבה אנחנו מגלים אתו. עשית יותר מצוות - אתה יותר מחובר, פחות - פחות.
ולדבר על המציאות בתור דבר "אירטוי" - זה סתם טעם לא נבון, לעניות דעתי.
[ליצירה]
יצירה נפלאה
היצירה הזאת נפלאה! ביטוי עמוק של רצון להשתחרר מעל כבלי ה"ממסדיות", במקרהים שהממסד פועל בצורה לא נכונה.
ואני חושבת שהפירוט משמש כאן למטרה, על מנת להראות את הניגודיות - המשורר זוכר כל פרט קטן בגופה של המשודכת "ורק דבר אחד איני מסוגל לזכור: דבר "קטן" ו"חסר כל משמעות". את פרצופך!" דוקא פיחרוט היתר של הזכרון של הבחור, מביא אותנו לנקודת ההפתעה - את הפרצוף הוא לא זוכר.
[ליצירה]
מדהים!
הבית הראשון - כפי שכבר אמרו כאן, מדהים.
הבית השני - מבטא בצורה תמציתית את חוסר היכולת להיות מאושרים כשהחצי השני חסר.
והבית השלישי - הביטויים השזורים בו מרוממים את היצירה:
השלמת שמים וארץ - הביטוי הידוע (ע' בריש אורות התורה לראי"ה קוק זצ"ל) לחיבור התפארת עם המלכות, שזה במהות רומז לחיבור האיש עם האישה כידוע (ע' בפירושו של הרי"מ חרל"פ זצ"ל ל"אל תרבה שיחה עם האישה").
מציאת העזר - "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", שכדברי חז"ל (במדרש תהלים כמדומני) נאמר על ידי יעקב אבינו כשנסע לחרן למצוא זיווגו.
מציאת שאהבה נפשו - "מצאתי את שאהבה נפשי".
אהבתי מאוד!
[ליצירה]
אני לגמרי לא מסכימה עם התוכן של היצירה.
את אומרת שאת "מאמינה בנו", ויש הרבה אהבה בעולם אז ממילא תמצאו.
נקודת המבט צריכה להיות שונה לחלוטין!
הקב"ה אוהב את שניכם, ומכיון ש"לא טוב היות האדם לבדו", בהכרח שהוא ימציא לכם זיווגכם.
לא בגללכם! בגללו...
תגובות