גזר דין מוות נגזר על האחד אשר הרשיע,
והנה האדם מנוחם,
יודע הוא כי הכל בחסד וברחמים.
מביט לצד אחד הסניגורים,
ובצד השני המקטרגים.
להביט קדימה אינו יכול,
מלכו של עולם דן דינו.
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה הזאת חמודה, בעיקר הבית הראשון - העובדה שלמרות שנגזרה מיתה על האדם הוא מנוחם בכך שהוא יודע שהכל בחסד וברחמים, זו אמת מאוד גבוהה.
רק הערה קטנה:
חסד - שפע של טובה שניתן.
רחמים - שפע של טובה שמונע עונש.
ומכיון שכך ראוי למחוק בבית הראשון את המילה חסד, כי היא אינה שייכת לשם.
[ליצירה]
היצירה עצמה - מקסימה.
אבל המחשבה שאינך יודע לשמוח בעצמך, ואתה זקוק למישהי שתראה לך את הדרך, היא מוטעית.
אתה יכול לשמוח! רק תתבונן בעצמך ותראה זאת. כל העצבות באה מהיצר, ואתה יכול להתגבר עליו.
[ליצירה]
בעברי שוב על היצירה הזאת, קלטתי הרגע את המושג "הפותח שערי רחמים", ואמנם לקח לי כמה שניות, אבל אז הבנתי שכוונת המחבר לרמוז לפתיחת ברכת יוצר אור בנוסח אשכנז ביום הכפורים: "הפותח לנו שערי רחמים ומאיר עיני המחכים לסליחתו".
זה ממש יפה, איך שהמחבר שותל דימויים מחיי הקודש בתוך יצירותיו.
[ליצירה]
רוני!
היצירה הזאת מדהימה ביופיה, וודאי איננה "פשטנית" חלילה. הבית האחרון מגלם את תמצית האמונה, הנובעת מתוך ההתבוננות האמיתית בסיבוכי החיים (וזה מה שניסיתי להסביר לך בהערתי לתגובתך ליצירה האחרת של חזקי).
[ליצירה]
תמי היקרה,
את מאוד כשרונית, אבל השיר הזה רדוד.
את מנסה להביע שאדם נפטר בבי"ח מסוים, ובאותו בי"ח נולדו תאומים ("להם" - כהגדרתך, לא ברור מי הם ומה הקשר ביניהם ובין הנפטר); ואין אמירה אחרת בשיר.
אז יש לנו שיר ארוך עם אמירה פשוטה, ומילים שאינן מביעות דבר.
[ליצירה]
הסבר -
א. הבכי.
את אומרת שבתוך השמחה הגדולה של ההקפות השניות, בכית בגלל הגירוש; אבל אין הסבר מפורט על סיבת הבכי.
דבר ראשון - את צריכה לשנות את סדר המשפטים ולכתוב את הסיבה "המראות שוב חוזרים" לפני הבכי.
דבר שני - את צריכה לפרט מה ראית... את באה ואומרת שבתוך השמחה הגדולה את בכית, וצריך הסבר "משכנע" - משהו שמסביר לקוראים (גם בעוד 100 שנה כשהם לא יזכרו מה זה הגירוש של יהודי רצועת עזה) מה קרה כאן.
ב. "כי תצא" וגו' "תפלה לעני" וגו' -
איך זה בכלל קשור להקפות של שמחת תורה? זה לא מובן כלל וכלל.
בעולת ראי"ה מופיע בתור שירים להקפות "הרנינו גוים עמו" וגו' (ופעם הייתי בהקפות בלילה ב"מרכז הרב" וראיתי שבאמת שרים את זה שם), וידוע ההסבר שלאחר פרעות תרפ"ט, כשהתחילו את ההקפה הראשונה בלילה הבחורים במרכז הרגישו שהם לא יכולים לרקוד, ואז מרן הרב זצ"ל התחיל לנגן את "הרנינו", ומכח זה נקבע המנהג.
אם היה איזה הסבר איך "כי תצא" ו"תפלה לעני" קשורים לשמחת תורה, זה היה טוב.
יש עוד נקודות שיש להעיר, אבל אין לי פנאי כרגע.
[ליצירה]
נפלא!
הביקורת העצמית הנוקבת על שבחי השם אשר בפינו, כאשר לבנו איננו עמהם, גורם להרהורים רבים. וכאשר הביקורת באה ביצירה נפלאה, זה גורם להנאה שבאה עם ההרהור.
אהבתי מאוד.
תגובות