בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
באמת,
באמת שאף פעם לא הבנתי את יכולתו של הגבר להיות עם מישהי ולחשוב שהיא אחרת. זה מופיע בהמון סיפורים, מדרשים, וזה כל כך לא ברור.
רואים כאן את הבלבול, גם בושה, צער, ועוד מלא דברים, ובקיצור, שיר ממש נחמד, וכתוב טוב, וכו'.
[ליצירה]
אה! כתבתי תגובה והיא נמחקה!
ובכל אופן. אנסה לשחזר.
יפה איך שהצלחת להפוך את המשפטים ה'רגילים' למשהו ש... מרגיש. שנותן אוירה. פוגע. כואב.
וגם - נמלים!!! איזה יופי! (המממ... זה התסבוך שלי עם נמלים. לא משנה.)
(מחכה להודעה?)
[ליצירה]
.
ה"כש" קשה לי. ידיעה מראש שזה מה שיהיה? ובכל זאת, ידיעה - לא להרפות.
"אבקר", נשמע - לא שהות רבה, כן עזיבה, אם כך.
נו, מצב מסובך.
(בית שני, שורה שלישית, לא צריך להיות "בן"?)
[ליצירה]
חשבתי דווקא
שמדינת ישראל ידועה באובר-סוציאליזם שלה. מעט קפיטליזם יוכל רק לעזור. מיסוי גבוה, יצירת מקומות עבודה בעזרת הכסף של המיסים, לאכוף אותם באופן מוחלט מכולם, להכשיר עובדים, וכל אחד שכשיר לעבודה (ואינו נכה או קשיש) יעבוד. אין סיבה שלא.
כשאתה נותן לאדם כסף כי הוא מסכן ואתה צריך כמדינה לדאוג לו, הוא לא יזיז אצבע לטובת שינוי המצב.
[ליצירה]
היי, הייתי בטוחה שהגבתי פה כבר!
ואיך אפשר שלא, כל כך - מלא חיוּת, לעומת הניגוד של האפור שיש לכאורה בשמים, אבל - לא! ובמיוחד כיף להיות צבעוני כשהכל מסביב אפור, הידיעה שיצאת מהמסגרת האפורה הזאת, מכל האנשים הזעופים..
מעביר את התחושה,
[ליצירה]
מדהים.
מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה?
ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב...
אהבתי.
תגובות