בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
אז בניגוד לסליפ אני לא יודעת מי אתה..
אבל זה מקסים.
השתיקה היא אחד מהדברים היפים יותר שנוצרו בעולם.
סייג לחכמה שתיקה.
כל ימי גדלתי לייד חכמים ולא מצאתי טוב לגוף- אלא שתיקה.
השתיקה שלי-
זאת הצרחה הכי גדולה שלי...
השתיקה שלי-
זה הכאב הכי שורף אצלי....
וכשהשקט יפול, כמו חול,
קולי לאיש לא יגיע..
אני יכולתי לצעוק, אבל-
פחדתי שזה יפריע....
(לא זוכרת בדיוק את המילים.. אביב גפן.)
קטע יפה. אם כי לא יודעת עד כמה הפואנטה ברורה, ומהי בסוף, ועד כמה היא שייכת, או אם השיר מוביל אליה או לא.. לא יודעת.
תגובות