בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
אני חושבת,
שגם וגם.
היתה השתלטות של המשיחיסטים על המאבק. והפיכה-למשיחיסטים של חלק מהציבור.
וזה רק הנגיד את ה"נורמליות" של הצד השני. איזו נורמליות מדהימה, משקפיים עגולות ואוניברסיטה. אלא, שעם הנצחת הסטיגמות, ה"נורמליים" האלה הפכו ל"שפויים" ול"חכמים", ובעקבות זאת, גם הצודקים. כי ככה זה כשחושבים בשחור לבן. ולעניין הזה, תורם המסך הלא-כל-כך צבעוני שבסלונינו.
תגובות