בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
..
אהבתי את התיאור בהתחלה,
יאמי!
[סאדיסטית שכמותי.]
--
סתם, לא. אבל יפה ההליכה אל עבר הגורל שהיא החליטה שהוא יהיה כזה. יכלה לומר, אני לא אשמה, החיים אשמים. יכלה לעשות הרבה דברים.
[ליצירה]
אמממ....
ברוקלין זה יותר רחוק. אבל- כשחושבים על זה, אולי אפשר לשים את בני-ברק במקום בנימינה.
לאס-וגאס זה ביטוי, בדיוק כמו בן-דודי. לכן נחשב כמילה אחת, מובן?
רן, זה מילה אחת. אין שום סיבה שזה יהיה 2. וזהו. נקודה.
[ליצירה]
למה?
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
תגובות