ואחר כמה ימי יאוש
כשהלב פועם לו
מסתובב, מתגלגל, רוכב תחת אצבעותיי
כשלוח רסן
וורידי צוארי מאיימים אומרים
הנח לנו, הנח
ואני- כמה נשימות עמוקות ונכנס לשליטה
ולא עוזר.
וכמהלך על קירות
יורה את שאריות ביטחוני העצמי
ומפספס
טועם את טעם השבר והרוח
שאינם מסתדרים על פי אמות מידת טעמיי
אך הגרון היבש, הזיעה הקרה
מתעררבבים להם כבסרט שחור לבן
לבליל מציאות לא יוצלח.
נשימה עמוקה.
ודיברנו.
ואמרתי שאוהב
והחזרת שאוהבת
ואמרתי
מתגעגע
והחזרת ב חושבת
ושלחתי חיבוק
והחזרת לי שתיקה
ולבסוף
נתיקה
מועקה
הפסקה
עד לפעם
הבאה.
תגובות