לאחר שמיצתי את יכולות הלמידה
נשענתי על חצובת המרקע
ובהיתי.
לא היה בי הכח לדבר
לא היה בי הכח להשיב
לשאלותייך
לתת תקוה לבעיותייך
רק
להנהן בראשי
ולחכות
שלאט לאט תדעכי.
מרקינוסטטוס זון גלר
-
אספדיסוס לדנה פורטה וייה קולומדיכוס.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זהו אור האלוקות הרי!!! סימן שאלה? [ליצירה]
- [ליצירה] תמיד שמיח. [ליצירה]
- [ליצירה] לותנת, זה שיר מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] השינוי שהכנסת הופך את זה לעוד יותר מזעזע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מוצא פה שום דבר חדשני. או מעניין. ו-וואלה, אם לפסק, אז עד הסוף וכמו שצריך. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה צריך להיות זה??! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר. לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אני צופה בה לועסת את שברי הזמן ואז מנפחת מנפחת מנפחת ומתפוצץ. [ליצירה]
- [ליצירה] אך ישנה המסגרת תלויה על בלימה. ויבוא האחד שירים ת'כפפה. ויבנה וישלים את הלב השבור וישמור למשמרת את הרסיסים שנפלו. וישמור ויגן עליו מכל משמר שלא יקרה עוד כזה דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] בשם כולנו... [ליצירה]
תגובות