"לא כל היתושים זורמים אל הים"
אני מצהיר
ומעיף מבט לעברך.
את שקועה בספר החדש
שחבר לשעבר קנה לך
ליום הולדת.
"ואין דבר העומד בפני הלצון"
אני מוסיף.
את בשלך
מפזמת את השיר שלנו
מפשפשת בעבר שלכם.
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
תגובות