לאחר שמיצתי את יכולות הלמידה
נשענתי על חצובת המרקע
ובהיתי.
לא היה בי הכח לדבר
לא היה בי הכח להשיב
לשאלותייך
לתת תקוה לבעיותייך
רק
להנהן בראשי
ולחכות
שלאט לאט תדעכי.
[ליצירה]
אך ישנה המסגרת
תלויה על בלימה.
ויבוא האחד
שירים ת'כפפה.
ויבנה
וישלים
את הלב השבור
וישמור למשמרת
את הרסיסים שנפלו.
וישמור
ויגן עליו מכל משמר
שלא יקרה עוד
כזה דבר.
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
תגובות