היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
[ליצירה]
עוף יקר, האם אתה מייצג את עמדת הביינישים בגלל שהם צריכים ייצוג או שאתה מאמין בכל ליבך בהמ שאצבעותיך כותבות?
על כל פנים, דברים יפים אמרת אך יפים לאנשים החושבים כמוך. הלא כן?
תגובות