היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
תגובות