היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
[ליצירה]
רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך...
מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת!
דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם!
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
תגובות