כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוזר לפעמים איך יכולה שורה אחת, כמה מילים, להכיל הרבה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] ישנם הרבה ניגודים בחיים של כל אחד ואחד. אני מאחלת לך, שגם בגיל 30, 50 או אפילו 100, עדיין תדע איך להרגיש נער, אבל כשצריך - תוציא את המבוגר מהמגירה... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב שלום... זה נשמע כמו מהטרילוגיה של שר הטבעות או משהו... מלבד התיאור הדי מזעזע של הסיטואציה עצמה, אני מאוד אוהבת את התיאורים המאוד ציוריים שלך (ושיערך הנחושת היה קשור בזרדים) ואת התאור והניסוח שלך, בשפה גבוהה ועשירה (אנא, איזבל. יקרה לי את מכפי שאי-פעם תוכלי לתאר) בקיצור, סגנונך הצורני, נושא חן בעיני. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אלופה, אחותי, אין כמוך!! חוצמזה נראה לי שהדברים מופנים למישו ספציפי ביותר(בלי להזכיר שמות, כמובן...) [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את הילדים צוחקים צחוק מתגלגל, בועות סבון צבעוניות עפו מהם, והציפו את העולם כולו. שמחה אמיתית. השאלה היא, האם כותבים על השמחה מבחוץ, כמו: כך וכך זה לשמוח, או שמא אתה רוצה לרקוד ולצעוק בכל העולם: אני שמח! אני שמח!! [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים...? זה ניחוש, אבל אחרי פעמיים של קריאה, זאת המסקנה שהגעתי אליה. (וכן, אני יודעת שאני לא ממש מהירת תפיסה...) קשה לי עם "אין לי זיכרון ממך" ואם "סתם אמרו לי שאת חשובה". ואם אני אגיד לך את זה על פקיעין? אבל, הרעיון עצמו חמוד מאוד, ובכלל, זה שהצלחת ליצור עניין בשביל לקרוא פעם נוספת, זה כבר נחמד... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד לדעת שיש גם סיפורים טובים בנושא, ולא כולם מלחיצים, שיש בעיה לציבור הדתי ואף אחד לא מתחתן... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא. זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה... [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה... ולצערינו (ונראה לי שאני מדברת בשם רבים...) גם מוכר, ועצוב, ונוגע-נוגה [ליצירה]
- [ליצירה] רון, לגבי היחסים. ברור לי שלא חשבת על זה, ולכן הערתי את הערתי. אבל הצירוף של: נשאב פנימה.... והסערה שבחוץ (או שבעצם היא בפנים?). גופי רוטט, רועד מאושר. התרגשות. קירבה... מפרה את העתיד, מאיר... וכולי. זה מזכיר לי את השיר של עידן רייכל: הנך יפה רעייתי, הוא לוקח שימוש משיר השירים והופך לגופני ממש. וכן, אני יודעת שזאת לא היתה הכוונה... [ליצירה]
תגובות