כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
פחות בקטע הצורני ויותר ברעיוני:
גבורתו ואומצו ואמונתו של רועי קליין זכרונו לברכה נבעו מהעובדה שהוא סירב לברוח למרות שמין הסתם היתה לו אפשרות לפחות להסתובב ולסגת.
נצחונו, בין השאר ניצחון הנפש על הגוף, היה מותו.
מותו היה הניצחון ולא כניעה.
אני מבינה את הכאב של השיר, אבל הרעיון נראה לי הפוך מחייו וממותו של רועי.
[ליצירה]
לגלעדי דעה,
אדם קיבל את חוה
כי ידע שהיא תצליח להאיר גם אותו וגם אותה.
בדיוק כמו שאדם שיאיר לחבר
גם יפיץ את האור וגם לא יהיה חסר!
ולפחות זו דעתי.
דנדוש.
[ליצירה]
מסכימה עם אביב וסתיו, ממש מרגישים את המרוצה בשיר, את הקוצר נשימה, את ההתרחקות, ומתחת: את הפיתוי לחזור ולהסב פניך לאחור...
ממש התאמת תוכן לצורה, זה ממש משרת טוב את הנושא!
[ליצירה]
ואיפה, איפה נמצאת הארץ הזאת!?
כאשר אתה נסחף במחול החיים אתה משתדל בכל כוחך לא לשים לב לדברים הקשים שמסביב. יש שיאמרו הדחקה, יש שיאמרו התעלמות ויש, שיאמרו: דרך חיים...
[ליצירה]
אני לא שמעתי אותך מקריאה, אבל הסיפור מצוין, ועצוב. אני לא מבינה מאיפה אנשים ממציאים סיפורים עצובים כל כך, האם הבנתי נכון שהסיפור אמיתי?
אלוקים אדירים...
תגובות