כשעליסה מארץ הפלאות
תפגוש בנסיך הקטן,
היא תוכל לתת לו נשיקה
והוא יוכל לקטוף לה פרח.
אבל - חבל - איזה - מן - מזל -
הם לא דוברים אותה שפה.
באמת שזה לא צריך לשנות
כלום באמת, אבל אני יודע
היא רק תוכל לתת לו נשיקה
והוא רק יוכל, לקטוף לה את הפרח.
[ליצירה]
מה שממש אהבתי ביצירה הזאת זה את הציבעוניות שלה! היא ממש ציורית ואני ממש יכולה לדמיין ולראות לנגד עיניי את כל סוגי הפרחים...
הציבעוניות שזורה גם בין השורות, בתוך מה שלא כתוב: אני מדמיינת כבר איך נראית החנות שלה, ומה היא לובשת... ממש כמו בחלומות שלי. אוהבת מאוד.
[ליצירה]
אני אוהבת את המקצב של השיר, ועברית יפה זה תמיד משהו שמוסיף לקריאה. אבל מפריע לי האי חרוז בסוף כל בית. אני לא בעד חריזה גורפת, אבל איך שהוא פה זה מפריע לי. זה נראה לי מתאים לשיר.
[ליצירה]
אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא?
תגובות