היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
[ליצירה]
השמעת את דברך. כעת הס ותן לקהל לקרוא.
א ל ת ש פ ו ט !!! אל תשפוט אל תשפוט.
שקר? בשבילך. והפעם השקר שלך הוא סובייקטיבי.
כן, כן, סובייקיטיבי. הישמר לך בעולמך אך אל היזהר לך מלשפוט אחרים על סמך השקפת עולמך שלך.
ושוב..
( אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לנו משהו חדש).
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
[ליצירה]
נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע.
יש אהבה בין גברים.
סטייה? תופעה? נטייה? מי יודע.
אהבה? יש!
ואם אין כאן הפריה- להם זה לא משנה וגם לא לנו.
זה קיים, זה יפה, וזהו!
תגובות