היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
[ליצירה]
הם מריחים אותנו.
מעלים ומורידים את חוטמם
מצמידים אוזן לקרקע
לקבל סימן
ממתינים.
ממתינים.
וכשמגיע הרגע
הם קופצים ממחבואם
חושפים את פניהם
ותוקעים בנו את יתד ארוכה.
וזה נגמר.
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
תגובות