אני צופה בגשם הנופל
ונוגעת בעצמי נזכרת
איך היה אז על השטיח בביתך
שם שכבנו בפה
מלא אוכמניות.
אני זוכרת כששאלת
וחיכיתי שתבלע
אני זוכרת איך הגבת
ומאז
כל גשם זועף מזכיר לי אותך
ואת הצלקת בגבי
בליבי.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן. אני אוהבת את השיר שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר) האם אני "נותנת" לכל אחד? לא! האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא! פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יכול להיות שיר של כל אחד. כמו כל שיר, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, השלג מעלה זכרונות. כל כך לבן וטהור אבל מתחת אדמה בוצית שחורה. יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך... מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת! דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם! [ליצירה]
- [ליצירה] הם תמיד נרדמים בסוף! אוף... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם אומרים על זה? אח... [ליצירה]
- [ליצירה] את צודקת. לא מסובך אבל פשוט. בכל אופן, אפשר להסתכל על זה בשני כיוונים שונים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה אסתר חמודה!! [ליצירה]
תגובות