את תופסת בידי
ומושכת במעלה השביל.
כבר אמרתי לך
שכל רחבות הדשא
נסות מפנינו
את מתעקשת
ומושכת חזק
עינייך
אחוזות אימה
חורכות כל חי הניצב בדרכך
כשהגענו לעי החורבות
את מעלה חיוך על פנייך ולוחשת
תתלבש!
אני מקווה שזה לא היה ברצינות..
כי יש לך המון..
וזה אחד היפים?!
באמת, נכון שכולם פה מפרגנים ללא הרף, וכל הקסים יפיפה ומדהים, אבל זו לא חוכמה, זו לא האמת ולא שומדבר אחר שקרוב אליה.
עדיפה ביקורת אמיתית ממחמאות מזוייפות.
חסר פה האיזון המילולי בין הבתים, וגם התוכן למרות היותו ניתן לפרשנויות שונות, לא חכם במיוחד..
[ליצירה]
אני מקווה שזה לא היה ברצינות..
כי יש לך המון..
וזה אחד היפים?!
באמת, נכון שכולם פה מפרגנים ללא הרף, וכל הקסים יפיפה ומדהים, אבל זו לא חוכמה, זו לא האמת ולא שומדבר אחר שקרוב אליה.
עדיפה ביקורת אמיתית ממחמאות מזוייפות.
חסר פה האיזון המילולי בין הבתים, וגם התוכן למרות היותו ניתן לפרשנויות שונות, לא חכם במיוחד..
[ליצירה]
ארז. אהבתי מאוד. את ההקבלות והמשמעויות הנסתרות (שאולי אתה עוד פחות מודע אליהן. כי ככה זה כשנפשות שונות קוראות נפש אחרת).
לרגע חשבתי שהסיומת " לאה" קצת דחוקה אך בקריאה שניה עם תובנה עמוקה- הבנתי וכך זה טוב שנשאר.
יעקב- כדמות ממש
יעקב- מהמילה לעקוב. אחרי משהו או מישהו.
ועוד:
לפעמים רחל, על אף שאינך יעקוב, תבחר בך.
המלצה על עריכה:
אֵינִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים שֶׁל אַחֵרִים
הַקֹּל - קוֹלִי הוּא, וְגַם הַיָּדַיִם - שֶׁלִּי.
ואולי:
"איני רוצה ללבש בגדי אחרים (*בלשון שאינה פשוטה כמו עד עכשיו)
הקל- קולי הוא, והידיים- ידיי"
שלך.
תגובות