אני עוקרת.
אני עוקרת את העץ
ותולה אותו בחדרי.
שם
בין קורי העכביש
הוא מחייך לי חיוך רחב.
"את זוכרת את השנים
בהם כיתתת רגלייך
למסוק את זיתיי
את החורפים הגשומים
נשארת נאמנה
כשטבעו רגלייך בבוץ".
לא השתנה דבר.
"דבר לא השתנה ".
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בלה בלה בלה...... שירו של אימפוטנט בלה בלה בלה ....וביתך שיתמוטט בלה בלה בלה... יקחוך חברים בלה בלה בלה... ויעשו בך שפטים. [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד שי, נכון שכבר פירסמת את השיר הזה באיזה גליון שירה באיזה ערב שירה שהיה בחיפה? הוא ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר) האם אני "נותנת" לכל אחד? לא! האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא! פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מחכה? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה אסתר חמודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי, אתה מרגש אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] ואדון ירושלים נמנה עם אלה שצריכים לטוס לשוויץ כדי שיוציאו את הלשון שלהם מה--- של הערבים! [ליצירה]
- [ליצירה] ביסלי היקרה, זה נחמד ממש! כך גם גברים ונשים. לא דוברים את אותה שפה אך מחליפים נשיקות ופרחים. [ליצירה]
- [ליצירה] "יש אנשים שלא צריכים לחיות"- הלו, משהי כאן זקוקה לעזרה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי נורא!!! [ליצירה]
תגובות