הערב
לבדי יבקר אותי, ואני אבכר אותו.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נגה נגה שקט ונעים! טעם של נעלי בית ישנות ומוכרות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה לכתוב לך תגובה ללא מילים, אבל משום מה היא לא נשלחת... אז קבלי תגובה עם מילים. אולי זה יצליח. [ליצירה]
- [ליצירה] היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות) וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים.... עדין ,קולע ו............. עצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לומר שאף פעם לא אכלתי נעלי בית ישנות, אבל בעיני המשפט לא שקט ונעים אלא פסימי ומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה מדהימה מדהימה שאת. אהבתי ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ... דווקא לא עצוב בעיני. האופציה של הלבד נראית סיפאטית מידי פעם. והיא מבכרת אותה. גמני, לפעמים. אהבתי שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] העצב... שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..) כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ... ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה 16?? היא בת 13 מקסימום. התמונה טובה אבל יש לי הערה כללית, לדודי ולעוד המונים שחוזרים מהמזרח. כולם שם פתאום מתחילים להתעניין בצילום אנתרופולוגי עאלק. ולצלם ילידים, בעיקר ילדים בסביבתם הטבעית והמאוד עלובה. אני אומרת את זה גם לחברים שחזרו והראו לי תמונות. יש כאן מימד מובהק של ניצול. לילדים האלה אין יצחק קדמן. עוד הרבה הרבה לפני זה אין להם תזונה חצי ראויה. למה שתצלם אותם ככה, גם בלי לשאול רשות וגם אם הסכימו, (יש להם ברירה מול הכובש הלבן?!) חשבת להציע להם תשלום או אפילו ארוחת צהרים ברופיה וחצי עבור הפוטו-אופ? ואם כן, אז ההערה נשארת על תקן כללית בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב ונוקב מכירה מקרוב סיפור כזה. יש גם ילדים בדרך. אז אולי אפשר ללמוד ממך כמה דברים, אבל אולי אתה תוכל ללמוד בהמשך, ומוטב לפני שהילדים באים כי אז זה הרבה יותר קשה, ששום דבר לא חייב להיות סופי או סופני. שום דבר שלא תרצה בו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפניה לוודי אלן יש קטע דומה - קורע מצחוק על חיית המחמד שהוא החליט לאמץ, אמנם לא מכונפת אבל קטנה ושחורה אף היא - נמלה. אני אנסה לגגל משהו ואולי נביא לינק [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך היכרות קצרצרה עם אנשים בהחלט עושה חשק לקרוא אותם. אמנם לא חשבתי לרגע שזה יקרה, ובכל זאת אני שמחה להגיד שלא התאכזבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה ע"ע תגובתי לשיר "חילופי חומרים" [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו. נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית. סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה המשפט, במחילה, לא מבאס ולא מצחיק. לעומת זאת דווקא הכותרת היא שוס היסטרי. (יש בזה משהו מבאס, אבל עזוב, צחוקים) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה בזכות התגובה שלך ראיתי שפספסתי את הסיפור המדהים הזה. כל כך חזק וצורב. אני חושבת גם שבחרת נכון כשבחרת שהתוקף הנאלח בסיפור יהיה עורך דין ידוע ומכובד וגם אשכנזי (הרשטיק). חשוב מאוד לניתוץ הסטריאוטיפ שיש לנו בראש לגבי איזה תוקף אפל גדל גוף משכונת המצוקה וגם תורם למתח הספרותי, כולל העובדה עם הספר שפרסם, שסוגרת מעגל. מעולה. [ליצירה]
תגובות