היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות)
וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו.
שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..)
כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ...
ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...)
[ליצירה]
היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות)
וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו.
[ליצירה]
העצב...
שזיהיתי כאן הוא מתוך הכרה שה-"לבד" מבקר כי אין אפשרות של יחד....או כי לא יודעים איך לקבל מציאות כזו כי הלבד כבר יותר מדי גדול..(ומבכרים את מה שמכירים..)
כמובן שמידי פעם הוא אכן דבר מבורך ונחוץ...
ערבה -שכנראה בגלל שהיא בוכיה רואה תמיד קצת עצב...(אבל היא עובדת על זה...)
[ליצירה]
תגובה מאוחרת
בפעם הקודמת שקראתי לא הגיבותי. אולי הייתי צריכה לעכל הכל, אולי הייתי צריכה להפיג את אדי האלכוהול, ואולי בכנות, התקנאתי.
הא לך אשה מקנאה תחת בעל, שנאמר אין אשה מתקנאת אלא בירך רעותה. ומעתה אמור - גם אם ירכה נפלה ובטנה צבתה.
אזהרה: משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות, אך אפס כי תראו מה הוא עושה ליצירתיות.
[ליצירה]
מזמן הייתי צריכה לקרוא. טוב שיש פה חתולים עם טעם משובח.
באמת חשבתי על זה איך בחתונה כל האקסים/החברות המעצבנות/הדודות המנג'סות שלך כולם כולם הופכים ללא רלוונטיים, כל ההצקות מן העבר היו כלא היו, קטנות עלייך - מתגמדות. אח, רק בשביל זה שווה להתחתן.
[ליצירה]
מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו.
נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית.
סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו!
[ליצירה]
תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד.
תגובות