שבוע ראשון... השבוע התחלנו ללמוד באוניברסיטה. אני חייב לומר שהדברים היו קצת טעונים. בתרגול הראשון במתמטיקה הסבירו לנו על מספרים מדומים ומספרים מרוכבים, ואני לא בדיוק הבנתי מה הכוונה "מדומה". למזלי, השיעור האחרון באותו יום התקיים בחדר נעול בקומה העליונה, והמרצה הסביר שזהו חדר סודי שאף אחד באוניברסיטה לא יודע על קיומו. רק אז הבנתי. זה היה חדר מדומה. הסתכלתי ימינה ושמאלה והכל הסתדר לי. על הכסאות המסתובבים ישבו מטענים חשמליים, ושרו "המלך בשדה". סדרות אינסופיות התכנסו להן מתחת לשולחנות, וזרקו וקטורים לכיוון המרצה. מה שטוב בוקטורים, שלא משנה מה הגודל שלהם, אפשר לכוון אותם היטב. בשורה האחורית ישבו להם המספרים, והמרצה ביקש מהם להתחלק לקבוצות. אם אני זוכר נכון, כל המספרים הרציונליים הצליחו להתחלק עם המספרים הטבעיים, ובסוף נשאר רק מספר ממשי אחד שלא מצא עם מי להתחלק, והתיישב לבדו בקבוצה ריקה. כל הזמן המשיך הבלאגן הנוראי, והשיעור בכלל לא התקדם. הפרופסור נכנס ללחץ, והתעצבן בעיקר על המספרים הלא-אלגבריים, שלא היו מוכנים להסתדר עם הפולינומים. לקראת סוף השיעור כולם היו במתח, וכשהושיבו אותנו במעגל, האלקטרונים, שתמיד רואים את הכל בצורה שלילית התחילו לקטר ולעצבן את כולם. כשהסתיימה ההרצאה, התעוררתי. נדמה לי שלאף לא היתה התנגדות להגיע הביתה. מעניין איך נראה חדר מרוכב...     * נכתב לצרכי חזרה על החומר. נא לא לקחת את הדברים בצורה אישית. מומלצת הבנה מסויימת במתמטיקה ועוד כמה...