הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)
[ליצירה]
חביב חביב למדי.
כמה הצעות שיפור :
אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך.
בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו').
אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'...
אבל חוצמזה? חביב בהחלט.
[ליצירה]
צחית, תודה :-)
אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו...
ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית...
[ליצירה]
טוב...
זה לא שיר האנטי-מכבי הכי מיליטנטי ששמעתי אי פעם... (ברצינות.. להכניס את רק פעמיים את המילה 'הפועל' ורק פעם אחת 'אדום'??)
אבל מה שכן זה שדווקא את העיקר שכחת לנקד, אז למי שלא הבין : kiss the crowd זה שם השיר באנגלית.
תגובות