הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יו, מגניב, טוב שאמרת. זה ידוע שהוא גאון. גמני לא הייתי שמה לב שטובי אור נטובי זה טו בי אור נוט טו בי אם סו לא היתה אומרת לי שטובי אמר לה. [ליצירה]
- [ליצירה] חבר'ה... מישהו שם לב ש: ספינות ביזיון=צי קלון...? אני לא הייתי שמה אם הוא לא היה מגלה לי... [ליצירה]
- [ליצירה] אההההההההההההה טו בי אור נוט טו בי?? גאד!! הה. ------------ ובקשר לשיר- יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] . הי, טובי, יפה לפגוש צד שעד כה לא גילית לנו ביצירותיך. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב אבל.. לא'דע.. הרגשתי כאילו אין לו 'סיום'... צריך איזה גראנד פינאלה לדבר כזה גדול ומרשים, וההרגשה שלי (שוב, הרגשה, יתכן שזה סתם תלוי בכלום ועומד על שומדבר) אומרת שצריך משהו יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד משוואה יפה, אבל.. אני חושב שזה קצת ארוך מדי.. הציטוט בסוף מיותר לדעתי (ישר הבנתי שהכוונה אליו..) [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה כותרת. אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה. זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי! כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב. לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] <צחקוק מטופש> חמוד :-) אם כי.. אני יותר בעד שוד בנק רציני למען ילד חולה (לא ילדך, חס וחלילה.. ילד.. של מישהו אחר..) - הרבה יותר מרשים, ופחות כואב ברגל.. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פלוס :-) כמובן, גם אני חושב שצריך לשנות 'ארוך' ל"נשק ארוך" וכו'.. (זה גם יסביר וגם יוריד את הגרשיים המציקים האלה מכל המקומות...) אגב, מי מתנדב לעשות קטע צבאי על חנוכה? :-) (זה מה שחשבתי בהתחלה שאני עומד לקרוא, משום מה..) הצעה לרעיון אפשרי : ראינו את ה'כבד' מתקרב אלינו, שלושת חיילי האוייב שעל גבי ה'כבד' נראו מאושרים מעוצמת הנשק שלהם ועמדו לתת פקודה דמוי 'דרוס את החי"ר שעל היעד', אלא שאז פרץ סרן אלעזר חשמונא והסתער לבדו על הכבד.... [ליצירה]
- [ליצירה] לחם פנים, הא? כלחם הפנים לפנים... השוואה יפה מאד. ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד כתוב טוב וכפי שאמרו כאן לפני - זה דורש הרבה כישרון לקחת עובדה קטנה ולעשות ממנה מטעמים כפי שעשית [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור טוב, טוב מאד אבל אפשר לשפר, הרבה מאד. דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...). דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני. "ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. " כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים) סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת. שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון. [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק אותי :-) אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-) כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...) אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים? אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן") [ליצירה]
- [ליצירה] להזכירך.. חומת ברלין כבר נפלה.. אתה יכול להרגע.. [ליצירה]
תגובות