הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
אז במילים אחרות..
אתה מציע שכשמישהו מאיים עליך עם סכין פשוט תראה לו את הגב..
אסטרטגיה נבונה - מסתבר שכיוון שיש לו שטח פגיעה יותר גדול ופחות מוגן הוא כל כך יתבלבל מרוב אפשרויות תקיפה עד שלא יתקוף בכלל ואולי אפילו ירביץ לעצמו..
ירושלמי, עשית זאת שוב.
[ליצירה]
לציבור הקוראים
בקשר לסיפור - זה סיפור די ישן, ופשוט שכחתי להעלות אותו לכאן..
לאחר קריאת הסיפור "דרקון" הערתי שהוא די דומה לסיפור הזה, ורק לאחר שהכותב העיר לי שלא מצא אותו שמתי לב שבאמת לא העליתי אותו על מגש היצירה...
אז.. הנהוא.
[ליצירה]
מממ...
לוממש התחברתי...
נשמע כמו שילוב מוזר של רב-נחמן, יוסף הצדיק ואגדה לא מוצלחת במיוחד של האחים גרים.. :-)
אם יש כאן קאץ' שלא תפסתי, אנא, אמור לי...
[ליצירה]
גמני! גמני!
אנא עזרו לי ידידי
בין הצ'יפס, הבוטן והפאי
להבין דבר פשוט
לא גנטיקה או שיבוט
איך שיר כזה חשוב
עם מאכל כל כך אהוב
הופך עורו לשידוכים
בין מרב למר פרחים?
צועק אני בקול גדול
לפני שנאבד הכל
החזירו עטרת הבלינצ'ס למקומה
השאירו אותה בלי טבעת והינומה
כי זאת יודעים כל אחת ואחד
בלינצ'ס לקינוח הוא עם שוקולד בלבד
ואם תמשיכו בדרככם הרעה
ולחופה תשאפו בכל עת ושעה
אנקוט אני בצעדים שכוחי אל
ואביא הנה, את ירושלמי - שמואל!
[ליצירה]
ובכן...
הרעיון עצמו לא ממש מקורי (היי.. מי אמר שרעיון צריך להיות מקורי)
והביצוע.. ובכן.. הוא טוב, בהחלט טוב - אבל אני חושב שאפשר לעשות אותו יותר טוב מזה..
אם המטרה היתה המסר - הוא הועבר ובצורה מעולה.
אם המטרה היא הסיפור.. אני חושב שאפשר לצ'פר.. (כל הקטע האחרון שמתחיל ב"רק אחד" ניתן לשיפור, ובנוסף היה נחמד לשמוע את המשיח מנסה לדחוף מילה או שתיים במהלך הויכוח.. כמו כן אפשר להמשיך את זה מעבר לכובע\כיפה..)
בכולופן - נחמד מאד
[ליצירה]
שיר משובח
ואני מבין למה בגרוש.
הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח)
מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא)..
[ליצירה]
חביב חביב למדי.
כמה הצעות שיפור :
אני תוהה האם כדאי לשנות את החומוס פול ל"על האש" - יותר נאמן למקור ועדיין שומר על הסגנון העכשווי.. (צודה לי צייד...) - לשיקולך.
בנוסף - אם יש מקור לכך שבשמים מצטערים על עשיו, אולי כדאי להביא בסוף את זה כציטוט במקום שורה קצת-תלושה שכזו. ("ורוח הקודש וכו').
אה, ובתור 'הצעת יעול' שכזו - אולי כדאי לתאר את היחסים של עשיו כבכור שבכורתו נמכרה : המעמד שלו בבית, ההרגשה כלפי יעקב וכו'...
אבל חוצמזה? חביב בהחלט.
תגובות