בינינו ניצבת
קערת סוכריות.
אנו קוטפים אותן אחת אחת
בחושך.
בכל פעם
כשפותחים עטיפה
מפחדים לגלות בתוכה מפלצת.
או אולי בטעות
אקטוף את היד שלך.
כשנדליק את האור
יהיו הרבה עטיפות מסביב.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך לא קראתי אותה עד עכשיו? מתוק מדש. [ליצירה]
- [ליצירה] אקטוף את היד שלך ?? פפפחח.. אוהבת את הזעם שלך. בואי נכניס לו מכות, מי סהה? [ליצירה]
- [ליצירה] הההה!! ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי משהו קסם לי כאן מאוד נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] האמממ... מעניין. אני תוהה מה יש בשיר הזה ומה עומד מאחוריו. יש בראשי כמה אפשרויות לפירוש השיר, אך אולי כדאי שאשתוק. חמוד. שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] . אהפתי. מקסיממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה!! (הבנתי לעצמי. וזה מרגש) תודה רבהרבהרבה. אני באמצע לקרוא את כולך. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין אבל לא כ"כ הבנתי לא קראתי עד עתה וזה חדש לי.. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... פעם ידעתי שהכל נכון. פעם ממש *ידעתי* את זה. ואז גם לי, כמו לכולם, הגיעו הספקות. אני חושבת שמה שבאמת מחזיק אותי עכשיו זה הזיכרון של הידיעה. זה היה כל כך מוצק פעם, שזה פשוט חייב להיות נכון, לא? עכשיו אני כבר לא יודעת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... לא ממש הבנתי את הכל, אבל התחושה הזאת - להיות כלואה בגזע עץ, עיוורת וכורעת על ברכי... אני יכולה להבין את ההשוואה לזבוב המסכן. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אע"פ שאני מעדיפה בהרבה את הדברים היותר-רציניים שלך. אולי אפילו הייתי צוחקת, אם לא הייתי עוברת מקרוב את החוויה המצמררת של זריית מלח על זחל רירי מסכן והצפייה בו בשעה שהוא נמוג והולך תוך ייסורים נוראיים (מובן שהוא לא היה הנשמה התאומה שלי ולא חיבבתי אותו בכלל, אבל בכ"ז). מאז יש לי טראומה מהיצורים האלה וצמרמורת במעלה ומורד הגב. אל תנסו בבית!!! ותהיתי- רצית לכתוב "התחשמק", או שזה במקרה? כי אני לא מכירה מילה כזאת... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה יותר מדי עצוב :( יהיה ג'? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] סו - איזה כיף של סיפור! קצת שיפר לי את המצברוח אחרי כל הבלאגן שהיה לי הבוקר. תודה :) ועוף - אתה לא יודע כלום. אין-אין-אין כמו גשם, ולא משנה באיזה סיטואציה. אני *אוהבת* שיורד לי גשם כשאני מחכה לטרמפים. זה עוזר להעביר את הזמן בכיף. שונאת לחכות לטרמפים בימים החמים של הקיץ כשאין איפה להתחבא מהשמש... [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... זה מעורר הרבה מחשבות. האם באמת אנחנו כותבים כדי להפוך את המציאות למילים ולהרחיק אותה? לייפות אותה? אני לא יודעת. יכול להיות. כבר מזמן אני יודעת שיותר מדי ממה שאני רואה אני הופכת לעצמי לסיפורים כדי להתמודד. זה רע? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! (נכון שבשירים מנוקדים יש משהו מהפנט?) פשוט יפהפה. והבית על החושך והאור... נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אבל אני עוד לא יודעת מה עדיף בעיני. [ליצירה]
תגובות