נתיב המלח שהותיר אחריו הגל שיבש.
מרחבים של חול.
ולפתע, קרן של שמש
מתיזה ניצוצות לבנים,
קריאות של שחפים,
ורוח קלה נושאת בכפיה ריחו המלוח של ים
ושמיים.
ואפשר שוב לקום ולנשום
כאילו נופל עוד כוכב-
זוהר, ניצת, וכלה לנצח.
[ליצירה]
:-)
נראה בדיוק כמו המחברות שלי - בהבדל אחד:
אצלי לא מופיעים החישובים...
ודווקא גיאומטריה זה מקצוע מקסים - אחד האהובים עלי, למעשה.
נו, מילא.
[ליצירה]
[ליצירה]
יפהפה.
והלוואי עלי להיות מסוגלת לומר את המילים שבסוגריים. אפילו רק את החלק הראשון...
[ליצירה]
נכון ששירה היא דבר סובייקטיבי,
אבל היא חייבת להיות מאוד מדוייקת בסובייקטיביות שלה. שתגיד בדיוק את מה שרציתי לומר.
לא משנה מה אחרים יבינו. העיקר שאני דייקתי את עצמי.
[ליצירה]
אוי,
עשית לי כל כך כואב פתאום. כמו אגרוף בבטן.
אבל אולי אם כלפי חוץ זה כן נראה יותר יפה, ואולי אם אנשים אחרים אוהבים אותה יותר ככה, אחרי החורים - אולי בסוף היא תתחיל אפילו להאמין בזה בעצמה.
ואולי את צודקת וזה דווקא אופטימי. העיקר שטוב לה עם זה.
בכל מקרה, זאת יצירה מקסימה לחלוטין.
תגובות