גושים של חימר
מרחתי על כל הגוף
ועמדתי בצד להתייבש.
אסור לי לנוע.
שלא ייסדק הציפוי.
רק לא לנשום יותר מדי ממני.
תיזהר לא לשבור את הקליפה.
זה עלול לכאוב לשנינו
כשנגלה מאיפה באו ההדים.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . אני מסכים עם יאיר, אם זה מעניין מישהו. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נו, כיוון שאני אחראי במידת מה לשרשור הפרשנות שנוצר פה, בעקבות שאלותיי, שלטעמן של יהודית בת עמי ונגה נגה בוודאי תחשבנה למעיקות, אני רואה צורך לגלות דעה. ניסיון להבין - זה לא יומרני; הקביעה כי הבנתי - היא היומרנית. לכן תמיד כשאני מגיב אני שואל, או מנסח בצורה עדינה, כמו כאן למעלה: "מעלה בי אסוציאציה חופשית..." רק על עולם האסוציאציות שלי לספר ידעתי, ואינני דוחס את מילותיי למוחה של היוצרת. אני מסכים חלקית עם נגה נגה, שדיברה על אווירה, מבנה, מצלול - אך בוודאי את יודעת שלא כולם יודעים לשים לב למבנה, ולא כולם מכירים בכלל את המונח "מצלול". יוצא, לפיכך, שאם אני מבין אותך נכון, גם את מסכימה שייתכן לעתים תחכום "חיובי" שיוביל להבנה יותר עשירה של הטקסט. לדעתי, השאלות שהבעתי בהתחלה - או סוג כזה של שאלות - הן חשובות, לפי שהן נותנות קרדיט למשוררת והעמדה שבבסיסן היא שהיא חצבה את מילותיה בסלע - לא סתם (סליחה על הבוטות) קשקשה מלים מרגשות כדי לגרום לקורא להזיל דמעה ולשלוח כתגובה אייקון מעפן של חיוך... אני מאוד מקווה ששירים שלי נקראים גם בזכוכית מגדלת. אסיים בטון פייסני עם תגובותיהן של יהודית ונגה נגה - כמובן שיש גם רובד של הנאה שבשאיפה ובהרחה של שיר, והוא רלוונטי באותה מידה גם לקוראים המחמירים, שמרוויחים משני העולמות, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה בנוי טוב נוגע ומרגש. ומסכימה עם יהודית מילה במילה. ההנאה הצרופה משירה היא כשמשתחררים מהדחף הזה של להבין הכל ומנסים ליהנות גם מהאווירה, מהמבנה ומהמצלול. (ובמילהאחת - מה"צורה") [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול, אתה מעניין את כולנו!!! ואליך אסתר - מעולה! ללא מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר-- אהבתי כ"כ. השירשור שאחרי היה לא פחות מקסים. נתראה בקרוב? שלך, נטע [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר מזמן למדתי להנות משירים בלי ממש לבין אותם. מי אמר שצריך להבין שירים? אפשר להנות מהמילים, מהצלילים, מכל משפט בפני עצמו, אך לרגע אל תדמה לעצמך שיש בידך הכח להבין את ההקשר המלא בינהם, וגם אם חשבת שהבנת- טעות בידך, ברב המקרים- הבנת מה שרצית להבין. שירים צריך להרגיש, לנשום, אבל להבין? יומרני משהו. ואולי הבעיה היא בי, לא יודעת... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק חתלתול! [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו באמת קצת יותר מובן... [ליצירה]
- [ליצירה] . אני הבנתי שההדים באים מהמקום בו החימר לא מכסה שומדבר, אבל עדיין לא ממש הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל שיר נהדר. מעלה בי אסוציאציה חופשית של כיסויים וקליפות שכולנו עוטים על עצמנו, שתנועות ונשימות חודרים ובוקעים אותם לפעמים. אבל מעבר לזה, רב הסתום על הנגלה. מדוע התיאור של "גושים של חימר" ולא סתם "חימר"? מה משמעות העמידה "בצד" והיכן עמדה המשוררת קודם? מה פירוש הפראזה "לנשום... ממני"? וכמובן המשפט האחרון מפיל אותך לקרשים כשאתה מבין שלא הבנת כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש לא מבינה את ההקשר הצבאי, אבל זה אומר לי המון בכל מקרה. רק רציתי לומר שזו ממש לא הפעם הראשונה שאני קוראת, אבל פשוט לא מצאתי מה לומר עד עכשיו. אז הנה. שתדע. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] א. אני מסכימה עם רן. ב. זהירות, אני מתחילה להתמכר לסיפורים שלך. ג. לא! לא!!! בבקשה לא! סיפורים כמו זה גורמים לי להתעורר בבעתה באמצע הלילה, מתפללת שלי זה אף פעם לא יקרה... לא יעזור לאף אחד. אני אגשים את החלום שלי. (<-- נקודה החלטית מאוד.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה גאוני. פשוט יצירה גאונית. המשל, הנמשל, הצורה שבה זה מבוצע - פשוט גאוני. מיד לאהודות שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] בפעם האלף שאני נכנסת לקרוא את היצירה הזאת, ועדיין לא הגבתי... יצירה שמזכירה לי עד כמה זה כן כואב כשאני חושבת לרגע שזה לא. זה כואב. אוהו, כמה שזה כואב. למרות שלפעמים לנסות לחבר "תותבת" יכול להיות כואב באותה המידה בדיוק... [ליצירה]
- [ליצירה] אני, במפתיע, לחלוטין עם הטרמפיסט. כל דבר הוא געגוע לגשם. כל נשימה, כל קרן שמש, כל רסיס חלום. אפילו החיים עצמם. מתגעגעת... (בואי לשבת, טוב? אני אהיה נחמדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מתוק :) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז ככה: אלול - אף פעם לא אמרתי שאנשים צריכים לחשוף את עצמם לגמרי. אני חושבת שההפך הוא הנכון. ואני חושבת גם שאנשים שמכירים אותי יוכלו להעיד עלי שאני גם מיישמת את זה:] הבעיה שלי היא לא עם זה שאנשים לא מדברים, אלא שהם מדברים סתם. שהם מדברים רק את החוץ שלהם, כדי למלא את הרווחים שבין השתיקות. ואז הם כבר שוכחים איך להגיד את מה שבאמת אמיתי. איש אחד - אתה צודק. אף אחד לא מתכוון לשקר. אבל אף אחד גם לא מנסה להגיד את האמת, וזה כמעט כמו שקר... ועופים - אני אופטימית:] אבל צריך לכתוב כדי להוציא את מה שמציק - ואז נשאר רק הטוב בפנים... ואתה לא יודע איך צחקתי... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב - אני מתנצלת. פשוט לא הבנתי את ההסבר שלך. ותודה :) חתלתול - לא הזכרתי את השם, פשוט מכיוון שלא היה לי מושג איך קוראים לו... חוץ מזה, היה לי ברור שאתה כבר תקפוץ ותספר לכולם... :) [ליצירה]
תגובות