מתפרשת לשניים-שלושה כיוונים,
כששכל ורגש עושים תאונה. אם
רוצה ואם לא מסתבכת שנית,
ואבא אומר "יעבור", ובינתיים -
אני לבד
ואין מי שיציל אותי.
אני לבד
ואין מי שיאמר לי -
"אני איתך,
אין מה שיעצור אותי."
אני לבד
אין מה שיעזור לי.
לוחשת בלילה מילים לכרית
חושבת, אולי יעזור להשכיח.
מוצאת לי מיליון עיסוקים אחרים,
מטאטאת רגשות אל מתחת שטיח.
חושבת, אולי הוא יבוא על הסוס
מבט, נשימה, ואני מרחפת
וכל המילים יארזו ויסעו
וישאירו אותנו לבד בלי לומר ש -
אני לבד
ואין מי שיציל אותי.
אני לבד
ואין מי שיאמר לי -
"אני איתך,
אין מה שיעצור אותי."
אני לבד
אין מה שיעזור לי.
חושבת - אולי הוא היה והלך
חולמת - אולי הוא הכאיב ושכחתי
ושוב המילים נכתבות על הדף
ושוב מתוכי זה זורם ונשפך כי
אני לבד
ואין מי שיציל אותי.
אני לבד
ואין מי שיאמר לי -
"אני איתך,
אין מה שיעצור אותי."
אני לבד
אין מה שיעזור לי.
תגובות