אני לומדת לנגן
בחללים שלי.
כל פעם שאני פותחת פתח,
יוצא ממני צליל אחר.
זה לא משנה אם אני מתאמצת.
אין צלילים אם אין מי שינשוף אוויר.
מוזר.
איך ריק יכול ליצור
כאלה הרמוניות.
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
קדם כל זה ממש, ממש יפה.
חוץ מזה חשבתי על התהיה שבסוף השיר, ואני מקווה שיורשה לי להמשיך את הדימוי ולשפוך אור משלי על הנגינה:
האמת היא שמבחינה פיסיקלית באמת אלו החללים שיוצרים את ההרמוניה. גל הקול הוא תנודה, שינוי, בצפיפות האוויר. אני יכול להכריח את האויר לשנות את צפיפותו במקום סגור: במקום פתוח, ריק, היכולת הזו מוגבלת מאד. לכן, באיזור החלל צפיפות האוויר נשארת קבועה. באופן דומה- גל במיתר נובע מתנודות המיתר. בקצוות הקשורים לא תתכן תנועה, ולכן שם המיתר עומד. ההגבלה הזו על הגל גורמת שרק גלים מסוימים מאד יוכלו לשרוד בתוך חליל באורך מסוים, או מיתר באורך מסוים, ונוצר תו. במילים אחרות- העובדה שהגל לא יכול להתקיים במקומות מסוימים מעניק לו אופי מיוחד. העובדה, אם כן, שאני מתכנס בתוך עצמי, לא נדחק בכח לכל מקום, מאפשרת לי למצוא את הלחן האישי שלי.
מצטער אם הפיסיקה הרסה את השיר..לי אישית זה הוסיף.
פיזיקה לעולם לא תהרוס לי שיר.
העלית בי הרבה מחשבות. אבל בכיוון קצת אחר. זה יפה שאפשר ליצור מוזיקה רק בכלים מגבילים.
ואיש אחד - תודה לך. זה באמת לא הריק שיוצר את ההרמוניות. אבל זו לא התמלאות. כמו שאמר חתלתול - זו התנועה.
בהחלט גרמתם לי לחשוב על זה מזווית חדשה...
או יותר נכון מי שיוצר את התנועה .... (כלומר מי שנושף באויר) ואז האסוציציה היותר מתאימה היא אכן מה שאמר חתלתול , ופחות מה שאני אמרתי ...
מצד שני כיון שמדובר על חללים רבים (לעומת רוח האדם שנפחה במקום אחד "באפיו") , יש גם משהו בדברי ...
ונשאלת השאלה איך כל זה קשור לחליל של בית השואבה ?? :))) אם כבר התחלנו בסגנון למדני ....
[ליצירה]
אז זהו
שלא הריק יוצר את ההרמוניה אלא ההתמלאות שלו ...
"אין צלילים אם אין מי שינשוף אויר" ...
אעפס מעלה לי אסציציות על פרשת השבוע .
(ההתחלה "והארץ היתה תהו ובהו... ורוח א-להים
מרחפת על פני המים")
יפה !
[ליצירה]
איזה יופי
של שיר.
אני אף פעם לא כותבת הרבה מילים על השירים שלך,
אולי כי הם אומרים לי כ"כ המון, בנקודות מאד פנימיות, אז אני פשוט מעדיפה להשאיר את זה לעצמי...
תודה על מה שאת נותנת לי...
באהבה, נטע.
[ליצירה]
מישי!!! התגעגעתי אלייך!! איפה היית כל הזמן?
חוץ מזה, זו לא אסוציאציה חופשית בכלל:) זה בדיוק אותו ריק. ממש ממש אותו ריק.
חוץ מזה, מסרישי בדרך...
[ליצירה]
אהההההההההחחחחחח
ב"ה
מממ... כמה אוויר נשפת בי הרגע!
אסוציאציה חופשית: מזכיר לי את ההדים ביצירה עם החימר.
עוד אסוציאציה שעלתה לי: ריק לא רק יוצר הרמוניות. כל העולם בנוי מריק! אם לא היה ריק היינו נקודה אחת קטנה מרוכזת מאוד. כל השוני שבין דבר לדבר בעולם קיים בגלל הרווחים, ואכמ"ל.
אוף, היה לי יותר מה לכתוב, התבלבלתי באמצע
[ליצירה]
לא מסכימה איתך.
ספרים הם אולי בדיה, אבל הם משקפים את האמת בצורה הכי טובה. הם יודעים להאיר במציאות נקודות שהיו נשארות מעורפלות לנצח בלעדיהם. מילים יכולות להיות טובות אם רק יודעים איך לנצל אותן ולחשוף בעזרתן. לא צריך לפסול את הכלי רק בגלל שהשימוש שנעשה בו הוא כל כך מעוות ברוב המקרים.
אני אוהבת את המילים למרות הכל. ומאמינה שאפשר לעשות בהן המון טוב.
והיצירה כתובה נהדר.
[ליצירה]
פיזיקה?
פיזיקה לעולם לא תהרוס לי שיר.
העלית בי הרבה מחשבות. אבל בכיוון קצת אחר. זה יפה שאפשר ליצור מוזיקה רק בכלים מגבילים.
ואיש אחד - תודה לך. זה באמת לא הריק שיוצר את ההרמוניות. אבל זו לא התמלאות. כמו שאמר חתלתול - זו התנועה.
בהחלט גרמתם לי לחשוב על זה מזווית חדשה...
[ליצירה]
אויש.
בדיוק כתבתי היום שיר כזה. אפילו עם אותו הדימוי של עץ בשלכת.
הבעיה היא שבשיר שלי אני העץ.
ולא. לא טוב שכל הפנים חשוף. לא כשהוא פרוץ לכולם.
צריך להיזהר, לדעת מה לחשוף ולמי.
אפילו שזה מפתה מאוד. בוער מאוד.
ממכר אפילו.
לכל אחד צריך להיות אדם אחד בעולם להשיר בפניו את כל הקליפות. אבל צריך לבחור את האדם הזה במלוא הזהירות, כי הוא צריך להיות זה שיהיה איתך כל החיים - על כל מה שיש בך.
לא טוב להיות עץ בשלכת.
אסתר, במונולוג חושפני הרבה יותר ממה שהיא התכוונה...
(עץ בשלכת כבר אמרתי?)
[ליצירה]
אז רק עכשיו אני קוראת את זה...
זה פשוט מקסים!
גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון.
בקיצור - נהדר.
[ליצירה]
שקופית - תודה.
ועוף - כיף לקרוא את התגובות שלך:)
אתה צודק בנוגע למשפט האחרון. הוא מדבר על משהו שמציק לי בלי קשר לשיר, ואיכשהו הצליח להשתרבב לו פנימה...
הניתוח שלך לשיר היה מאוד מעניין (ובכלל, תמיד נחמד לראות מה אחרים הבינו מהשיר שלך), אבל מה - לא ממש הבנתי את כל מה שאמרת...
מה פירוש "טרנסצנדנטאלי"? אני לא ממש מבינה לועזית.
ואני אשמח אם תוכל לספר לי מה הקשר לשיר השירים ומה אומר על כך הרב זצ"ל. זה בהחלט יעזור.
ושוב, תודה על התשובה המפורטת:)
[ליצירה]
איך זה?
כולם כל הזמן ממליצים לקרוא את הקטע הזה, ואני בכל זאת נכנסת אליו רק עכשיו בפעם הראשונה...
קטע נוגע וכואב. ומוכר מאוד. ומשחקי המילים פשוט נהדרים!
אני יודעת שאני לא אומרת כאן שום דבר חדש ושכל המחמאות כבר נאמרו לפני - אבל זה אף פעם לא מזיק - אז רק שתדעי שזה פשוט קטע משובח.
תגובות