קרנתי מאושר כשראיתי אותו זוחל על עורפך
ולא הרפית.
וכשהגיע לעורפי כבר היה מאוחר.
שיניו ננעצו בבשר
זנבו נכרך על צוארי
וראשי הורכן לטעום.
אין מנוס מהפחד
אני חושב ורועד
אין מנוס מהבדידות
במבט אחרון
עטופה בעלה תאנה
את מברכת ברכה אחרונה.
מרקינוסטטוס זון גלר
-
אספדיסוס לדנה פורטה וייה קולומדיכוס.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה זה ה"קשקוש" הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר. לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אך ישנה המסגרת תלויה על בלימה. ויבוא האחד שירים ת'כפפה. ויבנה וישלים את הלב השבור וישמור למשמרת את הרסיסים שנפלו. וישמור ויגן עליו מכל משמר שלא יקרה עוד כזה דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, פעם ראשונה שאני קורא. יפה לאללה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, גברת לותנת, גם אני נהניתי נורא. אגב- האם זהו הספסל ההוא מול האגם? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הטובים שלך... מרגש! [ליצירה]
- [ליצירה] לקחתי את אוסף השעונים. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לותנת, זה שיר מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים. אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מפעם לפעם!! [ליצירה]
תגובות