את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסתבר שלא הבנתי את הדימוי הזה שכולם מדברים עליו... :( [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד בטירוף... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק ככה. תודה, סתמית. הצלחת להסביר בדיוק את מה שניסיתי על המקום ממנו המים מגיעים. מישי, את די צודקת. אולי אני צריכה להוסיף עוד קצת צבע למעלה. עופים - אני מנסה לשלוח לך את התמונה כבר מאז הבוקר, אבל האימייל שלי פשוט מסרב לצרף את הקובץ להודעה:( רק שתדע שזה בדרך... [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה יותר מדי עצוב :( יהיה ג'? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה כל-כך חמוד! יצאת מהתסבוכת בצורה הכי אלגנטית שאפשר, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..." אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר. [ליצירה]
- [ליצירה] כוכב - אני מתנצלת. פשוט לא הבנתי את ההסבר שלך. ותודה :) חתלתול - לא הזכרתי את השם, פשוט מכיוון שלא היה לי מושג איך קוראים לו... חוץ מזה, היה לי ברור שאתה כבר תקפוץ ותספר לכולם... :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. (והתאוריה שלי היא שה"הולך ונעלם" מתייחס לעולם המקביל שבהשתקפות...) [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
תגובות