את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המון תודה! רסיס לילה - אז לדעתך אני צריכה לשבור את המקצב בבית האחרון? ושוב - המון תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] הי, שקופית, תודה על המובאות מהמילון! עכשיו זה כבר קצת יותר מובן לי... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון ששירה היא דבר סובייקטיבי, אבל היא חייבת להיות מאוד מדוייקת בסובייקטיביות שלה. שתגיד בדיוק את מה שרציתי לומר. לא משנה מה אחרים יבינו. העיקר שאני דייקתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד, אבל אני חושבת שהשם של הסיפור גילה כבר מההתחלה את כל הרעיון של הסיפור - מה שקצת פגם בו בעיני. נחמד מאוד בכל מקרה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ברררר זה קר... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מזכיר לי את הצב האומלל שהסתובב אצלנו בגינה. אמנם לא פגעה בו שום אבן, אבל הכלב שלנו החליט לבדוק מה הטעם של רגלי צב... הוא גסס כל השבת, נראה לי :( טוב, גם יצר הכלב רע מנעוריו, מסתבר. [ליצירה]
- [ליצירה] - אני אוהבת את התמונות שהשירים שלך יוצרים לי בראש. הן מאוד חדות. שיר מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי בגלל שאם הכל היה מושלם היה לנו נורא משעמם בחיים... ואולי בגלל שאנחנו יוצרים לעצמנו חלק גדול מהצרות שאיתן אנחנו מתמודדים - אם לא לומר את כולן. ואולי בגלל שאנחנו כאן כדי לתקן, ולא סתם כדי להנות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חייכתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. זה עדיין כואב כמו פעם. אולי אפילו יותר. וכל מי שחשב לרגע שאין אמת בסיפור הזה - יש ויש. והיא כואבת כל כך עד שהנשימה שלי נעצרת כל כמה משפטים ומאלצת אותי להפסיק לקרוא ולהחניק את ההזדהות שוב לפני שאני ממשיכה. הלוואי שהמציאות תוכיח לי שאני טועה. ואולי יש פה אגואיזם, אבל זה אגואיזם של שניים. מערכת של ניצול הדדי. וזה לא רע אם שני הצדדים רוצים בזה. "כי כזו את, חושקת דווקא בכוכבים ולא מסתפקת בירח". מדהים אותי כל פעם מחדש. [ליצירה]
תגובות