[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
מארי, מסכימה עם כל מילה. קראתי את לוק וגם את ישעיהו ברלין, על שתי חירויות או איך שזה נקרא - מאמר חשוב ביותר לעצם הגדרת החירות ולאיך קל להגיע לאבסורדים אימתניים.
בינתיים לא מצאתי חירות אמיתית יותר מזו של מי שמשעבד את לבו לתורה. הלוואי שאמצא את הדרך הנכונה לעשות זאת.
[ליצירה]
כמה יופי.
הנשימה העצורה שמשתחררת לקראת המילה הראשונה, וכל מה שנאמר לפניה.
הכנות ללא פשרות.
הנועזות שלא זקוקה להפקרות.
והכתיבה, הכתיבה - ללא מתום.
איזה מזל שעלתה לי באקראית.
[ליצירה]
למגיבים החביבים:
בטח שאני משועממת.
אבל לא התכוונתי להטריד ולא להרגיז.
ובטח שלא נמאס לי מצורה, בדיוק להיפך, הרי רק נכנסתי הרגע. ואיך שאני נכנסת מה אני רואה? רשימת יצירות שהיא יצירה בפני עצמה. לרגע חשבתי שזה אתר ליצירה קולקטיבית.
רק להראות איזו השראה נתנו לי הכותרות שלכם.
פנינים. השחלתי אותן על חוט. מחרוזת או לא? אפילו שאין חרוזים.
או אם תרצו - גניבה ספרותית (פלאגיאט בנורווגית).
[ליצירה]
כמה הרבה אהבה אתה משיב אל חיקה. אהבתי מאד את הדרך המקורית לבטא אותה, כמו:
" לַחְלוּחִית הַמְּעִידָה שֶׁתִּבְכִּי אוֹ שֶׁבָּכִית"; "עָדְפֵי
אַהֲבָה לֹא מָעֳנֶקֶת".
[ליצירה]
הצורה החזותית של היצירה היא קשת, והמחזוריות של השורות מזכירה את מחזור המים בטבע. אמנם המים שואפים תמיד לרדת למקום הנמוך ביותר שהם מוצאים, אבל מי יודע, אולי הם מצאו שהמקומות הנמוכים כבר תפוסים, ולא היתה להם ברירה אלא להתעלות על עצמם?
[ליצירה]
נדמה לי ש"סלאבה" פירושו תהילה, וש"י הוא די צנוע לכל הדעות. מה הפלא שהוא ויתר על התהילה, ומה הפלא ששם את ירושלים על ראש שמחתו. רק תשואות מגיעות לו על כך.
[ליצירה]
מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.)
לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה.