[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
אביב! השיר אכן יפה מאד, אך למה זה מתגנב חשד ללבי שמרוב עיסוק אינטנסיבי בשירתו של הירושלמי, דבק בשירתך משהו ממנו?
טוב, נעזוב את זה. אני עם החידות:
ההרמזים בדבר עץ רענן וגבעה רעננה בטח לא נפלו לכאן במקרה, ואולי הם בתפקיד של שטיח אדום לורד הרענן, אבל קטונתי מלהבין מעבר לכך. אולי אפשר הסבר קטן, כמו שהסברת את הבית השני?
תודה
דיקלוש
[ליצירה]
שלי, יש אנשים שהזכרונות שלהם הם לא עיתון שקוראים וזורקים באותו יום, אלא אבני בנין שנשארות אתם כל חייהם.
למעשה, אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסתדרים בלי זכרונות. אבל אני כמובן מכבדת אותם מאד. הם למשל לא צריכים לעשות מבצעי ניקוי לדיסק. הם מנפים בזמן אמת.
[ליצירה]
חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
בתי קפה הם לפעמים געגועים למי שהיינו, למי שהיו.
שיר טוב ומוכשר. כמה לא יומרנית היומרה "אני יושב ומחיה את הפוזה.
אמן מיוסר מן המאה ה-19".
יופי.