[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
ובליל שבת, כשדודי הולך לקראת כלה
חופת קטיפה שחורה אט אט נפרשת על האילנות
וחרוזים שזורים בה למכביר.
בדומיית קדושה הצרצרים אומרים תפילה
ושליח הציבור חוזר על תפילתם
מילה-מילה, ואין בָן שכולה
וכל מילה חרוז, וכל חרוז כנף רננים
יסק שמיים, לחופה ישק
שם יד נעלמה אותו אוספת, שוזרת
אל ריבואות הכוכבים שבחופה.
ובהתקדש הבית על לחם ועל יין
מחרוזת-עד ממעל משתשלת
כגל זהוב בינינו מחוללת
גונזת זיק של אור בכל גביע, בכל עין
ועטרה של חרוזים לכל ראש קושרת.
[ליצירה]
חברים, לא שמנו לב לעיקר.
המוטיב הקבוע בשירת הירושלמי היא העימות בין טובים לרעים, בין יהודים לערבים, בין עשירים לעניים וכו' וכו'. המשותף לכולם הוא שכולם בני אדם.
והנה, בשיר זה אנו עדים לציון דרך משמעותי ביותר בשירתו: המשורר אינו מעמת עוד אדם מול אדם, אלא אדם מול חיה.
אין צורך לנחש למי היתרון המוסרי בעימות זה. גם לקורא שאינו נמנה על חוג המעריצים, הבקיאים בשירתו של ירושלמי, ברור וצפוי כי החלש פוליטית הוא החזק מוסרית.
ובכן, עומדים אנו בפתחו של עידן חשוב, עידן של עליונות החיה על האדם. אשרנו שזכינו. מי יתן ולא ירחק היום ובתיבות הדואר שלנו ינחתו צווי פינוי. משאיות ואוטובוסים יסיעו אותנו למחסומים, ועדרי חיות ישתכנו בחדרים שלנו. אופס! נפלה הפלזמה.לא, הפיל לא אשם. הוא חייב לנער את אוזנו פעם בשעה.
[ליצירה]
רעיון שגעון.
מה שמקורי פה זה שהמטאפורה והמושא שלה התחלפו בתפקידים. או שהם משחקים במחבואים. כי המטאפורה לא פחות ממשית מהמושא והמושא לא פחות מטאפורי מהמטאפורה. כן, זה כבד באוזן, אבל אני ממש רואה אתכם יושבים וסורגים, זה עמודי יסוד וזו כיפה, מלהגים רק כדי ללקט משהו מבין השורות, עד שעולה עמוד השחר באופק שבין שתי כיפות הנשקפות מחלונכם...
איך שאתה למדת לסרוג. מורה טובה יש לך.
בדרך כלל, מירכוז מבריח אותי. זו הפעם הראשונה שהוא לא השפיע עלי.
איילת, יש מספיק כיפות. תסרגי חופה.