[ליצירה]
הראי"ה באגרות באגרת תת"ב כותב לרב צבי יהודה על הסכנות בלהיות צמחוני- ביניהם העלאת חשיבות חיות על פני בני-אדם דבר שנראה לאחרונה יותר מדי ע"י הארגונים הירוקים למיניהם שמצידם אנשים ימותו רק של יפגעו בעכביש החולות החי בנבחי הסלע בסתר המדרגה.
[ליצירה]
יפה ביותר...
אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה.
קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה...
הדס- שי?
[ליצירה]
מטריד או מעודד?
זה שכל כך קל לכתוב שיר זה גם מטריד - כי אנשים שקוראים בד"כ מעדיפים להאמין שמישהו התאמץ בשבילם, וגם מעודד - אפשר להראות את השיר הזה לאנשים שנדמה להם שהם לא יודעים לכתוב, ואולי 'לגלות' אמנים חדשים.
לגבי השיר עצמו - באופן די צפוי בחרת את הכותרות שיגרמו לשיר להישמע עצוב ומהורהר, ככה לא צריך להתאמץ לחבר את השורות למשפטים עם משמעות כלשהי - מספיק ליצור 'אווירה'.
רעיון חביב, ביצוע מוצלח, קורא תמים לא יצליח להבין מה הבדיחה פה.
[ליצירה]
מארי, מסכימה עם כל מילה. קראתי את לוק וגם את ישעיהו ברלין, על שתי חירויות או איך שזה נקרא - מאמר חשוב ביותר לעצם הגדרת החירות ולאיך קל להגיע לאבסורדים אימתניים.
בינתיים לא מצאתי חירות אמיתית יותר מזו של מי שמשעבד את לבו לתורה. הלוואי שאמצא את הדרך הנכונה לעשות זאת.
[ליצירה]
מסר חד וקשה, אבל כן ואמיץ. (וגם מסביר את שם המשתמש.)
לא ראיתי פה "ציבור" אלא יותר אוסף של "תינוקות שנשבו", שאולי יכולים לראות בדברים תוכחה ואפילו האשמה, אבל אני שומעת יותר זעקה, תחינה ואפילו פליאה.
[ליצירה]
תודה לכולם.
אתמול בערוץ 1 קרן נויבך נהלה דיון בין בני אלון ויולי תמיר. ראיתי רק את קצה הזנב של התכנית, כאשר על השולחן היתה "התנהגותה המזעזעת של הילדה שצעקה על הקצין". יולי טענה בתוקף שההורים הכינו הצגה לטלויזיה והשתמשו בילדים כשחקנים, וכי ההצגה חזרה על עצמה וכו' וכו' (כמה מפתיע, ממש עכשיו נויבך חזרה על ההצגה של אתמול, הפעם עם נחמן שי ומשתתפת ימנית שלא הספקתי לקלוט את שמה (דמות מוכרת). בקיצור, בקטע שלי אני הולכת עם המאנטרה הנויבכית ופשוט מנתחת ומפרשת אותה לעצמי, כי אני לא מוכנה ששדרנים ישטפו את מוחי. בטח יש עוד הרבה פירושים אפשריים, ואולי אי אפשר לייחס לכל הילדים ולכל ההורים אותו פירוש. מה שבטוח, נויבך לא ניתחה ולא פרשה, רק דחתה, סלדה, קטלה וקטעה את מי שרצה לחלוק עליה.
אני מקוה שה"שחקנים" האמיתיים מספיק חזקים ולא זקוקים לשום פירוש, ואם הם זקוקים, צריך להושיט להם יד. שדרן טלויזיה, אפילו אם היה שם, לא יכול לדון אותם, בוודאי לא מן הכסא המסתובב באולפן.
'ז'רגון ייעודי' - הדברים שהמתיישבים, לרבות הילדים, הטיחו בחיילים, שאכן חזרו על עצמם, אם משום שתוכננו והוכנו ליום הקשה, שהרי חוץ ממחאה לא יכלו לעשות הרבה, ואם משום שזה הדבר, האמת הפשוטה שבוקעת מכל לב ומוטחת בכל חייל.
'עובר מסך' הוא שם טוב, הבעיה שיש הרבה שמות טובים להתלבט בהם: 'תסתכל לה בעיניים', 'מגדל בבל' ועוד. בחרתי ב'מסך עביר' כי חשבתי על החומה שגבהה במשך שלושים שנה בין המתיישבים ומתנגדיהם, שנראתה כל כך בלתי עבירה, עד שאפשר לסמוך על צבא העם שיפעל כמו רובוט מנוכר בשעת הפינוי, והנה ילדה צעירה ביכולותיה הקטנות מצליחה לנתץ אותה בהבל פה ולהפוך את המשקפיים השחורים לחסרי תועלת (מישהו ראה את החייל הממושקף שנסוג ממנה כשהוא מרים את ידיו אל פניו בהתגוננות? אולי היא באמת עשתה חזרות, אבל ברור שהוא באימונים התכונן לכל ולא לזה.)
כנפי שחר - הילדה מקסימה, אבל נניח שנויבך צודקת והילדה התבטאה בצורה לא הכי מרשימה. אז מה? היא לא חומר של כוכב נולד, ברוך ה', אלא ששדרננו המלומדים והאובייקטיביים מסתכלים רק בקנקן, ומנפנפים בו לעינינו שוב ושוב מעל המסך, כדי שלא נשכח, והם יעשו הכל כדי שלא נציץ חלילה לתוכו של הקנקן...