*
ברכב אש, וסוסי אש
ליל שבת
חדר של בת
באפלולית האדומה משתרעת
מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי
והיא הספר הפתוח לפניי,
ואינני קוראו.
מתחתי
בדומיית ברכת-ירח מהלך לו
זוג אוהבים ברוסית
ובתוכי, בחשיכה אחרת
מים רבים לא יוכלו לכבות
ונערות לא ישטפו
נהר שלום
-
"יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להשתחרר". מ"כ טירונים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. והייתי רוצה להבין. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה זה דווקא לא כל כך טעון כמו שאתה מציג את זה, לפחות לא לזה התכוונתי. חוץ מזה, מי אמר שאתם אמורים להבין ?, עיקר העניין, כזכור, הוא 'להתפרע בבדיחות הכי פנימיות שיש, נסיון לקרוץ לאנשים בעלי מערכת אסוציאטיבית זהה לשלנו'. יש מבין? וחוצמזה לא כל דבר ילדים בגילך צריכים לדעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה טוב כי יש עניין של לגלות טפח ולכסות טפחיים- לדוג': "מיטתה הריקה של תינוקת שפעם אהבתי"- זה כתוב עדין וגם טעוּן. מצד שני, זה שאנחנו לא מבינים מה הולך זה קצת גורע. קיצר, יכולתי לכתוב את התגובה שלך והייתי אומר אותו דבר. "אהבתי ולא הבנתי" מ.z. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עשית. אתה מתאר סיטואציות שחווית, ולא מספיק מכניס אותנו אליהן. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז ממזי, זה טוב או לא? ..אהבתי את הסגנון, קשה לומר שהבנתי בדיוק את התוכן.. [ליצירה]
- [ליצירה] ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה. מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת. יפה מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] שווה לגמרי. יש משהו בשירים שלך שמדבר אלי. מוזר, כי למרות מה שכתבת כאן, אני לא חושבת שעולם האסוציאציות שלנו משותף בכלל. מצד שני, אולי הבדיחות הכי פנימיות שלנו דוקא דומות... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי יקירי הסיטואציה הנזכרת התרחשה(!), פשוט, מול הכניסה לשניידר. (ומה לעזאזל עשיתי אז באיזור אתה אמור לדעת..) [ליצירה]
- [ליצירה] ואומרים שהכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם.. אהבתי מאוד. איכשהו הסיום צלצל לי קצת חלש, כמו חרוז שמתחרז בשתי מלים זהות.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. ברוך בואך לצורה. (בשם עצמי, בתקווה שאחרים יחשבו כמוני). [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה. עושה רושם שרק בנים מגיבים על זה. מעניין למה באמת.. ממש נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. מסכם בדיוק את מה שמרגישים גמר טוב ומועדים לשמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי לבבי אביב וסתיו, מבינות השיטין של תגובתכם עולה- נקטרת רוחחה המבאישה לעיתים של המאיסה היותר החלטית בכל אשר דבר יש לו עם שפרירי חביוני שחק עזוז תורתה של הישיבה המרכזית העולמית, מבית מדרשם של הגר"א צחי ותלמידיו. ואני דווקא התכוונתי ברצינות. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר מי אמר לך שאין לו אשה?!, אם בשבירת המיתוס הרומנטי של התקופה התנאית עסקינן, נזכיר שלא מן הנמנע שיש לו כבר אחת או שתים.. נהינתי , תודה, החניך המעריץ. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ותודה אורי שלום, אני חדש כאן והומלצת בפניי על ידי חבר טוב שביקשתי ממנו המלצות (ממזר פרחים,כפי שהוא נקרא כאן), הוא הפנה אותי ל'איזה חג תאהב מירב', שהוא נחמד מאוד בעיניי, אבל הצצתי בעוד מספר שירים ונהינתי מאוד מ'הזייה ירושלמית',תודה רבה מאוד ושבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מי שלא כותב קודם כל על דף, בכתב ידו ממש, לא יודע מה הוא מפסיד. ואני אישית לא מגלגל וזורק אלא שומר ביחד עם המחברות המסודרות, זה ממש חלק חשוב מהעניין. אהבתי מאוד נהר שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] החלפת הרעיונות בין הצדדים בשתי היצירות טובה ומעוררת מחשבה, אבל לי נראה קצת לא שייך מצד הטיפוס בו מדובר שיונתן יחזיר בכלל מכתב, ואם כן - אז הוא יהיה כתוב בעברית אמיתית, מדוברת, ולא בעברית של אמונת עתנו. (שהפעלים מקדימים את כינויי הגוף 'זוכר אתה', 'מקווה אני' וכו'..) או שאולי זה בא להראות שהוא עדיין בוחן דברים בעיניים כאלה, ואז זה רעיון יפה אבל נראה לי לא סביר. מהיכרות קרובה עם סיפורים כאלה ודומים, התרשמתי שמעטים האנשים שחושבים, מדברים וכותבים בשפה כזו בגיל צעיר גם בין כאלה שכן 'ילכו בתלם' וילכו ללמוד בעלי או בשבי חברון או באילת, אבל ממש אין אנשים שיתבטאו באופן כזה על הגבעות או במקומות דומים. יישר כוח. [ליצירה]
תגובות